יומן מלחמה | הפרוטוקולים הסודיים של מלחמת יום הכיפורים נחשפו

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, בתיאום עם ארכיון המדינה, התיר היום (ראשון) לפרסום, את תיק ישיבות ועדת השרים לביטחון - הקבינט, שאושרו לחשיפה ע"י הוועדה הממשלתית ברשות השופט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק אנגלרד.

תיק הקבינט, שהיווה חלק מרכזי ממוצגי ועדת אגרנט, כולל מאות עמודי פרוטוקול שמתארים את מלחמת יום הכיפורים, שלב אחרי שלב, תקציר הדיונים לפניכם: 

24.4.1973: ראש אמ"ן זעירא: "בשבועות האחרונים הגיעו אלינו ידיעות על תכנית מצרית לפתוח בפעולות איבה נגד ישראל בחודש מאי. הידיעות הגיעו אלינו ממקורות מוסמכים... התכנית מדברת גם על שיתוף פעולה מצידה של סוריה, כאשר התקיפה תהיה מתואמת ובו זמנית הן באוויר והן ביבשה. לפי הערכתנו, למרות העובדה שהידיעות הן ממקורות טובים... אין לה סיכוי להצליח במלחמה נגד ישראל.. ויותר סביר שמטרתה של מצרים היא לנפח את איומי המלחמה וליצור הרגשה בעולם.. שמצרים מעוניינת במלחמה.. לכן הערכתנו היא שבסופו של דבר הסבירות שמצרים אכן תפתח באש בחודש מאי, היא נמוכה".

שר הביטחון דיין: "אני שותף למסקנה ולהנחה שהמצרים לא יפתחו באש". עוד הוסיף דיין "המסקנה שלהם הינה שהישראלים חזקים יותר ולכן הם צריכים לחכות".

ראש הממשלה גולדה מאיר: "היות וראש אמ"ן אמר שזוהי סבירות נמוכה, הרי גמרנו את העניין.. נדמה לי שמבלי ליפול להרגשת בהלה אנחנו מוכרחים להיות מוכנים לדברים לא הגיוניים.. האם זה חשוב אם מלחמה פורצת מפני שהיא הגיונית? לאחר שהיא פורצת היא מלחמה ואחרי כן יש לה היגיון משלה".

16.9.1973 - 3 שבועות לפרוץ המלחמה: הישיבה עסקה במבצע חיל האוויר לצילום מערך הטילים הסורי שהתפתח לקרב אוויר בין מטוסי ישראל וסוריה, שבו הופל ומטוס קרב ישראלי ומספר מטוסי מיג סוריים. הרמטכ"ל דוד אלעזר מתאר את סיפור הקרב, דקה אחרי דקה ואת חילוץ הטייס הישראלי יוסי שמחוני מלב ים. ראש הממשלה גולדה מאיר מספרת על השיחה עם אימו של הטייס, שבה בישרה לה שהוא חולץ.

6.10.1973 בשעה 12:00 - שעתיים לפני פרוץ המלחמה: שר הביטחון דיין: "אני מניח שכולם יודעים על הידיעות שהגיעו עד לפני זמן מה. ההנחה היא שהיום לפנות ערב, עם החשיכה, או קצת לפני החשיכה תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות". לאחר מכן סוקר את תכניות הקרב של מצרים וסוריה. הוא ממשיך ומפרט "התכנית שלנו כזאת: בשלב ראשון ברור שהמטה היה רוצה שנעשה מלחמת מנע, התקפת מנע או מכת מנע, לפני שהם פותחים באש לפתוח עליהם באש. אני אפילו לא הצעתי זאת לראש הממשלה והמטה לא לחץ בעניין וההנחה שלא נעשה זאת.. לא נהיה הראשונים הפותחים מלחמה."

ראש הממשלה גולדה מאיר: "הידיעות שקיבלנו אתמול אחר הצהרים לא השאירו כל ספק בליבנו ומשה מסר כאן מה התכניות שלהם ומה הם רוצים לעשות וכו'. ואת זה העברנו גם  כן לאמריקאים".

שר הביטחון דיין: "העניין של המידע החל מזה שהאמריקאים באו אלינו ואמרו שיש להם ידיעות מהימנות, שהולכים לתקוף אותנו ואנחנו אמרנו להם שזה לא נכון. זה היה לפני כמה ימים.. אמרנו להם: תשמעו מה שקורה עם מצרים שיש להם תרגיל גדול. זה בסה"כ תרגיל. רק בארבעים ושמונה השעות האחרונות החלו לבוא התופעות. הראשונה הייתה.. יציאת הרוסים, זה הדליק אצלנו אור אדום. לפני 12 שעות הם (האמריקאים) אמרו שהערכתם היא שהערבים אינם עומדים לתקוף".

ראש הממשלה גולדה מאיר: "הבוקר יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל וראש אג"מ, ראש אמ"ן ישבנו והרמטכ"ל וכל האחרים התחננו: תנו לנו חצי שעה לפעולה יזומה ואז נגמור את שדות התעופה שלהם ואת הטילים שלהם וגמרנו את העניין. אני מודה ומתוודה שלבי נמשך לזה מאוד, אבל אני יודעת באיזה עולם אנחנו חיים... וכולנו אמרנו חבל מאוד אבל זה לא הולך.."

ראש הממשלה גולדה מאיר: "ספיר, אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי.. אינני יודעת מתי הם יתחילו.. ואם אנחנו לא נעשה שום דבר בסוריה- גמרנו את העסק עם סוריה מבחינה זו. אבל אינני יודעת. לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן. אם החברים רוצים לשבת- אדרבא. אבל אני יכולה לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30- אם אז זה יקרה (נשמעת אזעקה עולה ויורדת) נכנס לישיבה המזכיר הצבאי תא"ל י. ליאור: "זה מתחיל כבר יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש". ראש הממשלה גולדה מאיר: "אנו נשארים כאן". המזכיר הצבאי תא"ל י. ליאור: "המצרים הורידו את כל הסוואת התותחים והסורים התחילו להזעיק מטוסים".

6.10.1973: הרמטכ"ל מתאר את תמונת המלחמה, 8 שעות לאחר שפרצה: "יש לנו מקום אחר שגרם לנו הרבה עגמת נפש עד עתה וזה מוצב החרמון... קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים.. נפסק הקשר שלנו עם המוצב ובמשך כמה שעות לא היה איתם קשר.. חטיבת גולני נמצאת בתנועה כדי לכבוש אותו בחזרה וכרגע קיבלתי דיווח שיש קשר עם המוצב והם בבונקרים ומחזיקים מעמד. יש שם אנשי אמ"ן וחפ"ק חיל האוויר ויש שם 60-70 חבר'ה ביניהם גם אנשי מילואים.. לפי ידיעה אחרונה- מוצב זה לא נפל ואני מקווה שבמשך הלילה נחבר אותו... בסופו של דבר אני די בערפל. בתעלה יש כמה הצלחות מצריות, כלומר: יש להם כמה מאחזים בצד שלנו. יש להם כבר כמה גשרים".

המטכ"ל הוסיף: "אנחנו נמצאים בשלב הבלתי נעים וזה תמיד קורה בשלב הבלימה. עד כה בלמנו אותו לגמרי לא רע, אבל לא גמרנו והלילה הוא פרובלמטי... אנחנו משנים את התכנית האווירית ובמקום ללכת על שדות התעופה בסוריה ועל הטילים שם, אנחנו מתכננים מחר לתקוף במצרים... יש לנו עוד 24-36 שעות די קשות בתעלה ואני מקווה שנעבור אותן בשלום".

שר הביטחון משה דיין:  "ההחלטה לא לעשות מלחמת מנע.. עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה". על מוצב החרמון: "זה אינו מוצב קריטי מבחינת קו ההגנה.. אני מניח שניקח אותו חזרה". על המצב בדרום סיני: "כאשר יסתובבו שם ארבעים טנקים שלנו- נרגיש שם יותר טוב. היום היו לנו שם שני טנקים לבד וזה הבדל ניכר... יש למצרים שבע מאות מטוסים וכל מערך הטילים והם לוחמים הפעם עם הסכין בין השיניים ורוצים, אחרי שש שנים, להצליח בדבר הזה".

7.10.1973: ראש הממשלה גולדה מאיר מעדכנת בנושא המאבק על כינוס מועצת הביטחון של האו"ם.

הרמטכ"ל: "יש לנו מלחמה קשה מאוד.. המצב עכשיו ברמת הגולן גרוע יותר". ההשר ברלב: מה עם החרמון? הרמטכ"ל: "חרמון נפלה ולא החזרנו אותה.. חלק הרוגים, חלק פצועים וחלק נפלו וודאי בשבי. אין לנו מספר מדויק אבל נדמה שכ-15 איש הצליחו לברוח בקבוצות קטנות... אנחנו מנהלים כרגע את המלחמה הקשה ביותר בתנאים קשים ביותר, היינו להיות בהגנה מול אויב תוקף הנמצא בעדיפות גדולה, ובהכנות מוגבלות כי אנחנו נערכנו מצידנו עם הצבא הסדיר ולא עם צבא מילואים וזה בלי פעולה מונעת, זהו הקרב הרשה ביותר. אנחנו נכנסנו למלחמה באופן חפוז למדי. מותר לי להזכירכם שבשנת 1967 היה כל הצבא מגויס וערוך שבועיים לפני כן.. הפעם נכנסו המילואים לקרב כעבור פחות מ-24 שעות משעת צאתם מהבית".

7.10.1973: שר הביטחון דיין מדווח על מספר האבידות, המטוסים שהופלו והטנקים שהוצאו משימוש. "וכל זה, אם הטנקים וחיל האוויר ואריק".. גולדה מאיר חידדה: "אלוקים ואריק".. דיין השיב: "יהיו בעזרנו, יכול להיות- אני מוכן להתפלל לכך כל הלילה- שמחר נעמוד בפני התחלת השינוי. יש לנו עוד עמדה קשה אחת, עמדת "בודפשט", חיל האוויר נתן היום לעמדה הזאת סיוע רב, אולם בסיוע הזה אבדו לו מטוסים רבים. אין אנחנו עדיין בסוף המאבק, אבל יש לציין את חטיבה 7 שלנו שהדפה את הסורים לגמרי החוצה. כשיגיע הזמן לדבר על כך יש לציין לשבח את הצעירים האלה, שהם כולם לוחמים יוצאים מן הכלל. כיוון שהרמטכ"ל איננו, אני רוצה לומר פה משהו בשבחו. לפעמים הוא פרובלמטי מאוד אבל יש לו תוצאות טובות מאוד במלחמה. הוא הכניס למלחמה את כל ותיקי התנועה. ואין זה פשוט. לפי הוראת ראש הממשלה פנינו עכשיו לאמריקאים לבקש מטוסים וטנקים ונשק אחר.. לעת עתה התגובה מהפנטגון אינה רעה".

ראש הממשלה גולדה מאיר: "מיר איז גוט, איך בין א יתום" (אשרי וטוב לי, הנני יתום) השר שם-טוב הקשה: "האם יש עין פקוחה על ירדן?" שר הביטחון דיין השיב: "עין פקוחה- צריכות להיות שתי עיניים פקוחות". השר פלד מתערב בשלב זה: "הייתה בעיה של מלחמה מונעת, של מכת מנע שכולנו היינו מאוחדים בכך שאין להנחית אותה.. ולכן אין אנחנו יכולים להתעלם מן העובדה שלמעשה התחלנו בגיוס הכוחות שלנו באיחור". שר הביטחון דיין הגיב: "אנחנו צריכים להיות כנים כלפי עצמנו. לא קיבלנו את ההחלטה על הגיוס רגע אחד מאוחר יותר מאשר הייתה לנו ההנחה כי אכן הם הולכים למלחמה. אל ההנחה הזאת הגענו בשבת בבוקר על יסוד ההערכות של אמ"ן.. אילו הייתה הערכת אמ"ן יומיים לפני זה, היינו מגייסים אז". השר פלד: "אמ"ן זה גם אנחנו". שר הביטחון דיין: "לא חשבנו שתהיה מלחמה". השר פלד: "ראינו נגדנו את המערך הסורי וראינו מולנו את המערך המצרי ולא הייתה לנו הערכה נכונה לעניין הזה".

שר הביטחון דיין המשיך ואמר: "מי שיש לו המונופול לדעת מה עומד לעשות הצד השני, ינעם לו. איני מתבייש במודיעין שלנו". ראש הממשלה גולדה מאיר: "אין אני יודעת מה אנחנו רוצים מעצמנו... זה חמור מאוד שאנחנו הופתענו ולא ידענו קודם. בכלל אנחנו מפונקים, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי ערבים מתחילים משהו.. אחרי הניצחון נשב ונעשה ניתוח. אבל האם בזה אנחנו צריכים לעסוק עכשיו, כאשר עומדת לפנינו הבעיה מה לעשות מחר בבוקר ברמת הגולם ואיך להדוף את הטנקים המצריים? על מה נתווכח עכשיו. יש גם גבול לעצבים. אנחנו יושבים משבע בבוקר. כל שעה וכל חצי שעה יש משהו ופה אולי כבר לא אסון. האם עכשיו נתחיל לחקור איזו חקירה?".

שר הביטחון דיין: "המצרים אינם מטלפנים אלי שהם עומדים לצאת למלחמה... עד יום שבת בבוקר בשעה ארבע ההנחה הייתה שאין הם יוצאים למלחמה. אני מצטער שהידיעה שהגיעו אלינו בשבת בבוקר בשעה ארבע לא הגיעה קודם לכן.. ברגע שידעתי ניתנה הפקודה לגיוס. הידיעה הגיעה אלינו ממקור מודיעיני מאוד אמין". ראש הממשלה גולדה מאיר: "אי אפשר להגיד את המקור שממנו קיבלנו את הידיעה.. במקרה נס הגיעה אלינו הידיעה. כעבור מאה שנה אפשר יהיה לספר שבכל זאת ידענו וכמה זה פנטסטי שבכל זאת קיבלנו את ההתראה הזאת".

ראש הממשלה גולדה מאיר: "אם אנחנו נצטרך להיכנע כך, אראה בזה דבר חמור, נבהלתי כאשר אמרתי זאת כי המלחמה תהיה אז על הקמת מדינת ישראל".

8.10.1973 בשעה: הרמטכ"ל: "זהו שלב ההתאוששות הראשונה.. כרגע כוחותינו גם ברמת הגולן וגם בסיני נמצאים בהתקפה. זאת כשלעצמה בשורה טובה". בעמודים הבאים ממשיך הרמטכ"ל לתאר את תמונת הקרבות. "המאזן כרגע הוא די סביר למלחמה. מתוך שלושים ומשהו מעוזים נפלו באמת שניים. גם לברן וגם לאריק: יש להם רשות לתכנן ניצול הצלחה של מעבר התעלה".

8.10.1973: הרמטכ"ל: "התקפת הנגד כפי שאני מתרשם עד עכשיו לא הייתה התפנית... אין לנו עתודות. אנחנו מעבירים כוחות מפה לשם. אין לנו כוחות פנויים". 

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה מעדכן על מספר המטוסים שהופלו ומספר טייסי חיל האוויר שנפגעו. השר חיים בר לב: "אילו מערך המילואים שלנו היה מגויס, הכוחות בכוננות מעולה, מראש לא היינו מגיעים למצב הזה ששבע דיוויזיות מצריות עברו את התעלה.."

9.10.1973: שר הביטחון דיין: "קשה לנו עכשיו מאוד.. להתמודד בעוצמה מלאה עם הסורים וגם עם המצרים... הרמטכ"ל מעדכן על תכנית לתקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק. "אני מקווה שתהיה לכך השפעה מוראלית על סוריה. אני מאמין כי יש לנו סיכוי טוב לשבור את סוריה".... עוד הוא מוסיף: "אני רוצה שתדעו שישנו כאן מצב חמור, זוהי מלחמה חמורה, החמור יכול להיות שנצטרך לוותר על רפידים ואום חשיבה.. אם זה יקרה סימן שהמלחמה תהיה ארוכה ונצטרך להתארגן". "עד הבוקר הפסדנו במלחמה 48 מטוסים מתוך 360 ... חיל האוויר בסדר. לעומת זאת שני חילות האוויר שלהם בשפל המדרגה. אני בהחלט מסכים ומזדהה עם ההערכה של שר הביטחון, שצריכים להיות מוכנים לאלטרנטיבה די קשה".

ראש הממשלה גולדה מאיר על המאמצים להשיג טנקים ומטוסים מצבא ארה"ב. והשר שמעון פרס אומר: "זוהי מערכה טוטאלית, זו הפעם הראשונה שעומד העם היהודי מול הערבי, עם מול עם... המצב רציני אך רחוק מלהיות פטאלי או אבוד. ולפי דעתי צריך להציג תמונה מאוד מאוזנת, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב של פניקה, כאילו הכל אבוד. צריך להתכונן באופן פסימי ולפעול באופן אופטימי".  "יש לערוך גיוס כמו במלחמת השחרור של כל הגילאים בין 17-50... אנחנו עומדים על נפשנו מול אויב גדול וכבד וצריך להרחיב את היקף הגיוס".

9.10.1973: האלוף אהרון יריב: "לגבי החזית הסורית הייתי אומר, בלי עין רעה, שהמצב טוב יחסית למה שהיה כמובן, פרט לחרמון כל שטח רמת הגולן בידינו". לאחר מכן מעדכן על החזית המצרית. 

ראש הממשלה גולדה מאיר: "חברי הממשלה, אני רוצה להודיע כי שר המסחר והתעשייה, חיים ברלב, נתבקש על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל לקבל לידיו את הפיקוד על סיני והוא נענה להם.. נחוץ מישהו עם אוטוריטה"

10.10.1973: ראש הממשלה גולדה מאיר: "יש לי בשורה טובה. הלילה הכריע ניקסון לאשר לנו את כל הרשימה שביקשנו.. מטוסים, טנקים... בכלל נראה לי שהשמיים יותר בהירים הבוקר. הבריטים הנחמדים הטילו אמברגו על דברים שכבר שילמנו בהם והיו בדרך ארצה". 

סגן הרמטכ"ל אלוף ישראל טל עדכן: "בחזית הזו היו לנו אתמול כ-40 הרוגים וכ-100 פצועים... אתמול נגרמו למצרים אבידות די רציניות והייתי אומר שהצבא המצרי נשחק. עד אתמול בחזית המצרית אנחנו היינו אלה שנשחקו.. והם היו במצב של מתקפה... כך שכללית אפשר לומר שיחסי הכוחות שווים. אני חייב לומר כי יחידות הקומנדו המצרי לחמו באומץ ממש עילאי.. יחד עם זאת הם ספגו אבידות איומות ונוראות. כמו זבובים הפלנו את ההליקופטרים שלהם". "המלחמה בסיני הייתה מלחמת גבורה שאין כדוגמתה... תוך כדי הקרבה של מפקדים ונוער... גם אצלנו יש גדודים שנשאר להם טנק אחד או שני טנקים.. ועדיין יחסי הכוחות אינם מספיקים לבלימה". 

ראש הממשלה גולדה מאיר: "המלחמה לצערנו לא נגמרה, אך יש הבדל כמעט מהפכני בהשוואה לפני מה שהיה לפני ימים.. אך המלחמה עוד לפנינו... הממשלה כולה מלאת התרגשות, גם גאווה וגם עצבות על הבחורים, החיילים והמפקדים... הלוואי שייגמר מהר, כי בשבילנו יכול להיות רק גמר של ניצחון".

11.10.1973: הרמטכ"ל מדווח על תמונת הקרב בחזית הסורית ועל מתקפת חיל האוויר, כמו גם על הלחימה בחזית המצרית: "אני יכול לומר שהחל מהיום חלה תפנית, הנובעת משינויים מהותיים אצלם ואצלנו. חל שינוי מהותי לרעה בצבא המצרי. אנחנו לא יודעים להעריכו, אך כנראה שהאבדות הן כבדות מאוד.. מאידך יש גם תמורה בכוחותינו אשר נובעת מהתבססותם ומשיפור המערך הלוגיסטי... אני מעריך.. שיהיה בכוחנו מחר לצלוח את התעלה ולהעביר את כוחותינו לצד השני".

ראש הממשלה גולדה מאיר על האפשרות לתקוף את דמשק. "אם לא נעמוד בפני אסון ואינני יודעת איזה, וזה יהיה עניין של הצלה- אין לנו עניין להיכנס לדמשק". בנוסף מדווחת ראש הממשלה גולדה מאיר על התקדמות בזירה המדינית "מה שהרוסים מוכנים לו כנראה, הוא ללכת עם האמריקאים להפסקת אש... הדברים עדיין אינם ידועים, מתברר שהמצרים אינם רוצים הפסקת אש... אני רוצה להגיד ולא טוב אם הפרטים ייצאו מכאן. הייתה בעיה של הובלה ונתגייסו אווירונים של אל על. מטוסי אל על כמעט הפסיקו את הטיסות האזרחיות והעמידו שמונה מטוסים".

בהמשך הדיון אומרת ראש הממשלה גולדה מאיר: "מה שעומד להחלטה זה עניין דמשק, נכנסים או לא נכנסים". השר שמעון פרס: "אני חושב שעברו עלינו שישה ימים נוראיים... לדעתי יש לנו שתי בעיות: 1. כיצד לסיים את המלחמה 2. כיצד לפתוח את הפרק הבא של הפסקת האש". "אני אומר זאת כי אני מעריך שבמלחמת 1973 הערבים התחילו במורל גבוה וגם אנחנו הכנו מזלזול גמור ביכולתם ועד להפיכתם לסופרמנים שאין לעמוד בפניהם... אם הם יחשבו שהם שחררו את סואץ, הפסדנו את המלחמה ואנחנו מזמינים מלחמה נוספת... אם אפשר להגיע לשערי דמשק בלי שפך דם אני בעד. יש חשיבות רבה מאוד לכך שהמלחמה הזאת תיחרט בזיכרון העם המצרי, דווקא משום שהיא התחילה בזכרונם כהצלחה גדולה מאוד". שר הביטחון דיין הוסיף: "יהיו שיאמרו, לא היינו עייפים מידי, יכולנו פעם אחת להיכנס לתוך דמשק ולגמור אותם". 

ראש הממשלה גולדה מאיר: "שואלים אותי אנשים מדוע הייתי כה עצובה בטלוויזיה, כאשר אלי ניסן שאל אותי מה המחיר של המלחמה, אפשר להיות לא עצובה? עוד לא יצאתי מהסיוטים". 

14.10.1973: ראש הממשלה גולדה מאיר על המאמץ להוציא רכבת אווירית מארה"ב. "השגריר שלנו עמד במאבק אכזרי, עד שזה הגיע למקום הגבוה ביותר והעניינים התחילו לזוז...שלשום בבוקר בשעת משבר התגלה מה עושים במשרד ההגנה, הם נקראו ל"בעל הבית" הגדול ובחומרה הכי גדולה קיבלו הוראה להטיס את הדברים האלה בכל מחיר ובכל דרך... עם יום רביעי צפויים להגיע 10-14 פנטומים". "יש שמחה גדולה בין אנשי הצבא, אורו עיניהם". עוד הוסיפה גולדה מאיר: "הבוקר נשאלנו על ידי האמריקנים אם מצבנו הוא כזה שאנחנו רוצים שהם ילכו לבקש הפסקת אש, ואנחנו אמרנו שלא, בשום אופן לא". 

14.10.1973: הישיבה עוסקת בהערכות לצליחת תעלת סואץ. הרמטכ"ל: "אני מציע שנצלח את התעלה כמהלך אופרטיבי.. המהלך היחיד שבו יש לנו סיכוי להגיע להכרעה". ראש הממשלה גולדה מאיר מדברת: "הייתי עכשיו בשיחה עם חיים ברלב. הוא יושב עם כל החבורה עם כל המפקדים. הוא אומר שמצב הרוח מצוין.. הוא אומר שלא רק צה"ל חזר לעצמו אלא גם המצרים חזרו לעצמם". שר הביטחון דיין: "זו אינה מצדה שאנחנו צריכים לומר תמות נפשי. זוהי דרך טובה, אופטימית, לגמור את הקרב הזה".

ראש הממשלה גולדה מאיר על ההתלבטות על ביצוע הצליחה "אני רואה לפני חבר אנשים אשר עד עכשיו לא כל כך הכזיב...."

לאחר 19 ימים, הסתיימה הלחימה, כשיד הישראלים על העליונה בחסדי שמיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!