חבר'ה, די למחלוקות; הגיעו מים עד נפש

אם תספרו את כמות המחלוקות המפצלות את מדינתנו, הייאוש יציף את לבכם. מהר מאוד תיווכחו כי אין כאן כמעט סיכוי להסכמה כוללת.

קחו לדוגמה את פרשת גלעד שליט.

כל אחד היה צריך להילחם על-מנת שראש-הממשלה יעשה כל שביכולתו כדי לשחרר את החייל החטוף.

אלא מה? זה עניין של ימין ושמאל.

קחו לדוגמה את פרשת ילדי העובדים הזרים.

כל בר-דעת מבין כי ייבוא של גויים חסרי תרבות ובעלי הרגלי חיים שונים לחלוטין מבעלי מנת משכל בסיסית, לא יוסיף תועלת לכלכלתה של מדינתנו הצעירה.

וגם כאן יש מי שעושה עצמו כחרש-אילם אל מול נתוני הפשע החריגים שכמותם לא ידעה הארץ בשישים שנותיה ומול אוזלת ידה של המשטרה בכל מה שנוגע להתמודדות עם זרים אלה.

זה לא מה שיעצור את ה'מתחסדים' לעמוד מול כל מצלמת תקשורת מצויה כנגד "גזירת הגירוש".

נדמה, אפוא, כי לעולם לא תהיה כאן הסכמה כוללת.

השעון המקורי – חורף

הגדילו לעשות יפי-הנפש ומחו בקול זעקה מרה כנגד מעבר השעון למתכונתו המקורית – שעון-חורף.

וכאן כבר הגיעו מים עד נפש.

הרי כולנו חיים תחת קורת גג אחת.

כל הורה ישמח להשכיב את ילדיו לישון במעטה החשכה.

כל אדם יעדיף את ההשכמה באור יום - ולא באורה הקלוש של השמש בזריחתה.

ובכלל, שעון החורף הוא השעון האמיתי, המקורי.

מה אם כן דוחף אנשים בעלי מעמד כזה או אחר להתווכח עם איתני הטבע ולהביע את התנגדותם לשעון החורף?

הכול מתחיל ונגמר בדרישה הדתית לחדש את שעון החורף: צום יום הכיפורים.

אין לנו את היכולת להיכנס לליבו ולמוחו של האדם החילוני ביום הכיפורים הנשגב.

אדם כופר שאינו מאמין, נאלץ בעל-כורחו לדעת שהיום הוא יום כיפור.

מקומות הבילוי סגורים (עדיין). רשתות השידור דוממות. ערוצי הטלוויזיה מקרינים שקופיות. 'ותשקוט הארץ'.

ובתוך תוכו, גועש החילוני ורוגש: מה לי ביום הקדוש?

הוא לא מרגיש שייך. הוא תלוש.

ומתוך התסכול הפנימי, פורץ הזעם.

הוא איננו מסוגל להבחין באדם ערכי ולתת לו "ליהנות" מהיום המאמלל הזה.

גם לצום וגם שיהיה לו קל? לא יקום ולא יהיה!

ואז מתגבשת לה קבוצה. בעלי מקצועות מכובדים, אנשי מפתח, אשר מכנה משותף אחד לכולם – רחוקים מהיהדות.

מתוך הריחוק, הם מביעים עמדה. העמדה הזו לא באה תמיד מתוך ידיעה ברורה של טענותיהם. לא מתוך מחשבה פנימית. ובטח שלא מתוך דאגת הכלל.

הם מזכירים לי את הסכל שנכנס בחדווה לשען ומבקש לרכוש שעון-קיץ תוך הסבר מלומד, לפיו, הוא הבין מידיד כי שעון הקיץ חוסך שעה.

לא הקדמת שעון החורף היא שמביאה את הלילה מוקדם יותר.

בחורף, הלילה מקדים. זאת עובדה בסיסית. וכבר אין מקום לטענות המשונות על החסרונות שבחשיכה.

חבל מאד שכאשר הוויכוח נוגע במשהו לטובת האדם החרד, מיד יביע החילוני את דעתו להיפך – מבלי לחשוב על דעתו האמיתית.

אין זה סוד כי גם בציבור הדתי והחרדי לא חסרים אנשים המביעים דעה לטובת הארכת שעון הקיץ.

כל טענה זכותה להיאמר ולהישמע. אך כאשר הדברים יוצאים מהבטן ולא מהראש, אין להם מקום בחברת האדם השפוי.

נתפלל, נקווה ונייחל לרגע בו השנאה לא תקלקל את השורה.

נצפה ליום בו נתמודד מול טענות אמיתיות שאין בהם ריח של תסמונת 'העדר הסובל'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!