"הדליק לי נורה אדומה והתחלתי לחשוד עליה"

ישב אצלי לפני כשנתיים יהודי וכך סיפר לי: "אני נשוי בגיל חמישים, חיתנתי כבר ילדה אחת.

במשך שלושים שנות הנישואין שלנו לא היה לנו קשר רגשי מיוחד, ואם אגדיר את זה קצת יותר חזק הייתה לנו כמעט כל שבוע מריבה שבועית, היינו רבים ואפילו פוגעים מילולית אחד בשני.

היינו משלימים, ושוב רבים אחרי שבועיים. כך הדבר במשך שנים. אני עובד כל יום שעות רבות לפרנסת המשפחה ועסוק מאוד, אז להשקיע ולנסות לטפל בזוגיות שלנו לא היה הכי בראש מעייניי.

אבל היו לנו גם זמנים טובים יחד שהיינו יוצאים מבלים ונהנים עד למריבה השטותית הבאה.

אבל משהו קרה בשנה האחרונה לאשתי, אפילו הזמנים שהיינו יוצאים וכן נהנים נעלמו, שזה אומר שאשתי כבר לא רוצה לצאת איתי לטיולים, לסוף שבוע רגוע וכדומה.

גם השיחות הנורמליות שהיו לנו נעלמו, בקיצור: אני מרגיש שאשתי התנתקה ממני. פשוט מנותקת ממני. חיה את חייה לבד עם עצמה, עם המחשב ועם החברות שלה וזהו.

וזה הדליק לי נורה אדומה התחלתי לחשוד כל מיני חשדות עליה מה קרה לה? מה זה הניתוק הזה?

אז אני פה אצלך, מה לעשות, כי זה פשוט משגע אותי הניתוק הזה. אני מרגיש שהאדם שהכי קרוב אליי לא אכפת לו ממני ואני לא מעניין אותו.

אמרתי לאשתי שאני הולך אליך וזה אפילו לא עניין אותה".

שאלתי אותו: "אתה מבין למה קורה הניתוק הזה?".

"לא", הוא ענה נחרצות, "מה קרה עכשיו? שנים אנחנו חיים יחד, רבים, פוגעים, וגם נהנים. אז מה קרה דווקא עכשיו?".

הוא התקשר תוך כדי שיחתנו לאשתו ואמר לה שאולי כדאי שהיא גם תדבר איתי טלפונית על המצב.

היא לא כל כך רצתה אבל הוא קצת לחץ עליה והיא הסכימה.

כותב השורות, מרדכי רוט.

אמרתי לה שאני קצת מנסה לחבר פה את הקצוות ושאולי זו הזדמנות טובה לומר לי מה מפריע לה אצל בעלה.

ואז היא זרקה את הפצצה הבאה. זהו, אני מנותקת ממנו רגשית פשוט לא אוהבת אותו, לא מרגישה מחוברת אליו יותר, לא אכפת לי ממנו.

שנים של מריבות וחיכוכים, אני לא אומרת שאני בסדר אני גם התנהגתי לא בסדר לבעלי במשך השנים, אבל זהו כמה אפשר. לאט לאט הנפש שלי נסגרה והתנתקה מבעלי.

אני חיה איתו רק בגלל הילדים. בלי הילדים מזמן הייתי מתגרשת ממנו. למרות שאני יודעת שיהיה לי חלק לא מבוטל בגירושים האלו, אבל זהו הלב שלי אטום לא מרגישה אליו יותר כלום.

אמרתי לה שכדאי כן לנסות לבנות את הקשר חזרה, כי הרי אף פעם לא הלכת לטיפול וכלל לא ניסית לתת סיכוי למהלך כזה.

היא אמרה שהיא לא רוצה כי אין לה כבר כוח ומצידה טוב לה כך לחיות את החיים!

התחלתי לדבר בעדינות עם אותו יהודי. אמרתי לו שאם הוא רוצה באמת חיים עם אשתו, ולנסות לשזור את הפָרום, יש לו עבודה קשה מאוד לעשות בנושא הזוגיות.

אם אתה לא תעשה פה תהליך ולא תיקח אחריות, אני לא חושב שיהיה פה איזה שינוי והמצב רק ילך ויידרדר ביניכם עד הסוף המר.

הסברתי לו בעדינות על מושג של ניתוק רגשי שקורה לאנשים שהם מתנתקים מאנשים מסוימים.

אדם יכול להיפגע מאדם אחר לספוג ולספוג ובסוף באיזה שלב אדם מתנתק רגשית מהאדם שממנו הוא נפגע, עד שאין לו שום רגשות כלפי אותו אדם לא אהבה ולא כלום ולהחזיר את הרגש ואת האהבה בכזה מצב זהו תהליך קשה וארוך.

וגם אז לא תמיד זה מצליח, כי לפעמים האדם מגיע לכזה מצב של ניתוק רגשי מהשני עד שאין עם מי בכלל לדבר.

אני כותב את המילים הבאות ומעיניי יורדות דמעות, כמה אנשים אני פוגש ושומע איך הם בשוק ובהלם מהניתוק של בן הזוג שלהם מהם.

זוהי הרגשה איומה שאדם שאתה חי איתו שנים מתנתק ממך רגשית.

לכן אחד הדברים שצריך להיזהר מהם ביותר בזוגיות, זה לדעת שיש מחיר על מריבות לאורך זמן שלא מטופלות, כי כאשר זה מגיע לניתוק רגשי של אחד מבני הזוג מהשני קשה להחזיר את הגלגל אחורה.

כאשר נשבר הגשר קשה לבנות גשר חדש, להרוס זה ברגע – לתקן חיים שלמים!

אותו יהודי היה רציני והיה מוכן לקבל על עצמו לעשות שינוי גם אם אשתו לא תלך לאף טיפול! התחלתי איתו הדרכה רצינית איך לאט לאט להתייחס לאשתו איך להתחבר אליה רגשית וכמובן להפסיק ביקורת והערות פוגעות, אלא לכבד, להקשיב, להחמיא וכו'.

אל תצפה לכלום אמרתי לו, אתה תעשה את שלך ואתה תראה שיהיה בסוף שינוי לטובה.

זה לקח תהליך די ארוך, הוא נשבר הרבה פעמים בדרך. הוא חשב שאחרי שבוע של יחס טוב אפשר לתקן עיוות של שלושים שנה.

הדברים לוקחים זמן אבל הוא לא התייאש והמשיך וברוך השם הנס קרה, אשתו התחילה להיפתח רגשית לאט לאט.

לאחר מספר חודשים קיבלתי להפתעתי טלפון מאשתו היא סיפרה שמשהו נס קורה בבית והיא אפילו מוכנה ללכת למטפלת שתדריך אותה בנושא זוגיות וטיפול רגשי. שלחתי אותה למישהי מיוחדת.

ברוך השם לאחר כשנה האור הגדול התחיל לזרוח.

אני כותב את המילים הבאות באמת בלב קרוע: אנא, תעצרו מריבות, אל תמשיכו את המריבות עד אין סוף, אל תפגעו. כי לפעמים מגיע מצב של נתק רגשי מאחד מבני הזוג ואז קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו.

לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום.

מאחל לכל עם ישראל הקדושים והיקרים שבת שקטה ורגועה. ושנזכה להאיר בלבבותינו ובלבבות הסובבים אותנו אור, אהבה ואמונה.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!