למה-מי-מת בעיתון 'הארץ'? עוד מעט יגיע 'סילבסטר'...

"ראש השנה לדתיים"

'הארץ' מגדיר היום בכותרת ענק את 'יום הדין' הממשמש ובא - "ראש השנה לדתיים".

מעתה יש לנו "ראש השנה לאילנות" שבה השקדיה פורחת, ראש השנה סתם, בסוף דצמבר, שאם תרצו תוכלו להוסיף לו את המונח 'האזרחית', ולבודד אותו ממי שאינו נחשב בעיניהם לאזרח שווה. לנו יש הרי את..."ראש השנה לדתיים".

עכשיו גם ניתן להבין טוב יותר על מה יצא קצפו של העיתון הזה, כשגילה שחלק מתקציב משרד החינוך ללימודי 'אזרחות' הופנה ללימודי 'יהדות'. אזרחים הם רק מי שנכללים בקטגוריה 'אזרחים טובים', ומן החובה ללמדם באזרחות רק על ראש השנה האזרחית. הדתיים שבחרו להתבדל וקבעו לעצמם ראש השנה משלהם, שיתפללו בו גם לתקציב, אם הם רוצים ללמד עליו במסגרות החינוכיות.

למתנת חג מהמעביד מצפים מנסחי הכותרת גם ב"ראש השנה לדתיים", אפילו תפוח בדבש הם יאכלו ביום רביעי בערב, אבל ראש השנה יישאר תמיד רק של הדתיים. הם הרי לא פטורים מלתת דין וחשבון למישהו.

למה מי מת? - מת אב מת אלול, אבל עוד מעט יגיע 'סילבסטר'...

גברת אסטרייכר, השכנה מלמעלה, עלתה על מדים

את הצ'יזבט הזה אפילו בפלמ"ח היו מתביישים לספר, ולו רק בגלל שהסומק על פני המספר היה מסגיר את עובדת היותו בדאי. אבל נייר עיתון, כידוע, אינו מאדים לעולם מעצמו, ובדרך כלל הוא מצהיב, ואולי משום כך הרשה לעצמו 'הארץ' להדפיס את הסיפור הדמיוני הזה, ולהלעיט בו את קוראיו.

תחזיקו טוב.

כך נכתב בכותרת, בחלק החדשותי וה'רציני' של העיתון, לא במדור הסאטירי, ולא ביום שמועד לעריכת מתיחה, מלבד מתיחת עצבים: "צה"ל החל לראשונה בתולדותיו לגייס נשים חרדיות לשורותיו"...

כשנתקענו משותקים ללא יכולת לזוז, ורק עינינו נעו בארובותיהן, מחפשות את ההגיון שמאחורי השגעון, הספקנו עוד להתעדכן מתוך הידיעה כי מדובר בנשים חרדיות נשואות, וצה"ל מוכן לגייס אותן על אף שהן יולדות לעתים תכופות.
אין צורך להזכיר כי גם נשים שאינן חרדיות, ואפילו אינן מצהירות על היותן שומרות מצוות, אלא נשים חילוניות למהדרין, אינן מגוייסות לצה"ל, אם הן נשואות, למעט אלו החותמות קבע.

אבל כאן, התגלתה קבוצה של "עשרות נשים חרדיות" פטריוטיות, שמאחר שלעומת בעליהן 'תורתן אינן אומנותן' הן החליטו, על פי הידיעה, להחמיר על עצמן, ו'להתגייס' לצה"ל גם במחיר עבירה על שלוש האיסורים שהם בגדר ייהרג ואל יעבור.

אם היינו מאמינים היינו צריכים להצדיע להן...

בהחלט יתכן, שמשרד הבטחון כמו כל משרד ציבורי אחר, הפועל על פי כללי החוק והשוויון, החליט לפתוח פתח כחודו של ...מח"ט, גם לנשים חרדיות ולהכשיר קבוצה מתוכן לעבודה במחשבים. אבל מכאן ועד להצגתן כ'מתגייסות' המרחק אינו רב אלא אין סופי.

הידיעה עצמה גם מלווה בתמונת של שלוש נשים חרדיות צנועות, המצולמות מאחור, שהשמאלית שבהן, עדיין לא הגיעה לגיל גיוס, והשתיים האחרות מתקרבות לגילו של אל"מ דוד לסקוב, מי שהיה זקן חיילי ישראל.

כשלא מצוין כשמדובר באילוסטרציה, ניתן להבין שאלה הן בנות שלוש דורות ש'התגייסו' ליחידת המחשב של חיל המודיעין, ומשרתות בצוותים מיוחדים עם מפקדות בלבד.

"תהליך הגיוס שלהן" - מספרת הידיעה - "מלווה על ידי משרד היועצת לענייני נשים של הרמטכ"ל, ובין השאר נלקח בחשבון שמדובר בנשים נשואות שצריכות לעבוד בשעות מסודרות ולצאת בעת השירות גם ל... חופשת לידה".

מחווה בהחלט יפה מצד צה"ל ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, שהרי אפילו היא, במעמדה, אינה זכאית לצאת לחופשת לידה, ואילו ל'מתגייסות' החרדיות, ניתנת הפרווילגיה הזו, ממש כמו זמני תפילה לבעליהן...

אז אם תפגשו מחר בחדר המדרגות את גברת אסטרייכר, זו השכנה מלמעלה שמתקשה, לא עלינו, לרדת את המדרגות למכולת, והיא תמיד מגיעה לשם אחרי שהלחם והחלב כבר אזלו, כשהיא לבושה במדי זית או חאקי צבאיים, אל תופתעו, ואל תסיקו מיד שדעתה השתבשה עליה. זה לא קורה לה, אלא מי שמציג לקוראי הארץ את הדברים כפי שתוארו בידיעה.

אם המסופר בידיעה אכן נכון, הרי שפתרנו גם את תעלומת הימצאותו של הרב בודנהיימר, הבני-ברקי, בדובאי בדיוק בשעה שבה חוסל הטרוריסט אל מבחוח. יתכן בהחלט שהוא רק נקלע לשם במקרה, ומי שמילא תפקיד בחיסול היא רעייתו החיילת מחיל המודיעין...

הכותרת הנצחית

'יתד נאמן' הופיע היום עם כותרת ראשית קולעת במיוחד, שיכולה להשאר שם עד אחרי יום כיפור, בלא לאבד מהאקטואליה שלה: "נתניהו ממשיך להטיל איפול על תוכן השיחות שקיים בוושינגטון".

גם מחר הוא ימשיך, גם מחרתיים. ושרי הממשלה כבר מחו על כך אתמול, בישיבת הממשלה, אך נתניהו פטר אותם ואמר:

"כרגע אין על מה לדון".

עורכי 'יתד' דווקא צריכים להיות מרוצים. עכשיו הם יכולים לעזוב את משמרתם ולהתפנות להכנות לקראת הימים הנוראים, ולדברים החשובים באמת שיש מה לדון בהם. רק שלא ישכחו למנות תורן שיגיע למערכת בין כסה לעשור, אחרי שנתניהו ואבו מאזן יפגשו שוב, כדי להחליף את המילה 'ושינגטון' שבכותרת ב'שארם א שייח'.

וכך בערב יום כיפור מתחת לפסוק: "כי ביום הזה ..." יהיה, מן הסתם כתוב בכותרת העיתון: "נתניהו ממשיך להטיל איפול על תוכן השיחות שקיים בשארם".

אולי כדאי שלשם הגיוון יוסיפו "איפול מלא"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!