לאחר סגר ארוך: בפנמה מנסים לחזור לשגרה • כך זה נראה

בישראל כבר הספיקו לשכוח ממגפת הקורונה אך בפנמה עדין מנסים לחזור לשגרה, לפני כחודש וחצי, לאחר סגר ארוך שנמשך למעלה משנה, בתי הספר נפתחו מחדש. לא בגלל שנגמר הקורונה, אלא בגלל שאי אפשר יותר, אפשר לומר שהחזרה לבתי הספר הכריזה באופן רשמי על החזרה לשגרה בפנמה.

על בתי הספר מוטלת אחריות רבה ולכן הם נזהרים מאוד וחוזרים לשגרה כמעט מלאה.

הכללים העיקריים שנקבעו הם: 1. למידה בשעות הבוקר, חצי יום. 2. על בית ספר להגביל את מספר התלמידים שיכולים להגיע לכיתה. לפי משרד החינוך ומשרד הבריאות של פנמה זה 5 כיתות ועד עשרה תלמידים בכל כיתה.

לפני כחודש וחצי, חזרו התלמידים בפנמה לבתי הספר. חלק מבתי הספר לומדים בקפסולות וחלקם החזירו את כולם יחד.

בנות 'כתיבה יוצרת' בפנמה משתפות בראיונות עם תלמידות בית הספר על איך זה לחזור לשגרה.

בראיון עם נ. תלמידת בית ספר בפנמה, היא מתארת את החזרה לשגרה.

נ. מספרת: בפנמה התחסנו במנה אחת רק מבוגרים שעובדים בקרבת אנשים וילדים. ז"א מנהלי בתי ספר, מורים, רכזות, רופאים וכל שאר צוותי החרום.

למרות שבתקשורת המקומית מדווחים על אנשים רבים שהתחסנו, אי אפשר לדעת בוודאות כי המידע אינו אמין.

ידוע כי כל מי שהתאפשר לו נסע להתחסן בארצות הברית, שם החיסון ניתן בחינם.

לפני כחודש וחצי חזרו בתי הספר בפנמה ללמידה נוכחית, לדעתה של נ. רוב ההורים רצו להחזיר את הילדים לשגרה, אך עדיין ישנם הורים וילדים שאינם מרגישים מספיק בטוחים וממשיכים את הלמידה מרחוק.

לפי השקפתם, מאחר ולא חל כל שינוי במצב ההדבקות ולא חוסנו מספיק תושבים אזי, המגפה עדין מסתובבת, והחזרה הפתאומית אחרי סגר כל כך ארוך, אינה סבירה בעיניהם. כשהמצב במדינה לא מזהיר וכשהחשש ממוטציות עדיין קיים, זה נראה להם מוקדם מידי. לכן ישנם המעדיפים לשמור עדיין על המגבלות.

האם אתם בעד החזרה לבית ספר?  

נ. עונה: אנחנו בעד לחזור לשגרה ולבית הספר אך לאט ובטוח. כמו שכתוב "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

מ. תלמידה נוספת מבית ספר בפנמה מספרת איך זה לחזור אחרי התקופה הארוכה.

מ. מספרת: זה קצת מאתגר, הלמידה ממש ממש קרובה אבל רחוקה באותו הזמן, כיון שאנו לומדות בכיתה סגורה אנחנו צריכות לחבוש מסכה כל הזמן ולכן שאנחנו מדברות אנו נאלצות להרים את קולנו.

מה אתן עושות בשעת האוכל? האם אתן נשארות בכיתה?

מ. עונה: בעיקרון לבינתיים אנחנו אוכלות בבית ספר רק ארוחת בוקר ולכן כשאנחנו אוכלות אנחנו יוצאות לפארק שיש לנו בבית ספר ושם אוכלות, ולגבי שתיה מביאים בקבוק עם קש ואפשר לשתות בו מתחת למסכה.

איך ההגעה והחזרה לבית ספר?

מ. עונה: לבית ספר ההורים צריכים להביא ולהחזיר, יש אימהות שמארגנות את הנסיעות ביניהם.

בואי נדבר על פנמה בכלל, איך החיים התנהלו מתחילת המגיפה?

מ. עונה: אז ככה, בתחילת המגיפה היה סגר חזק כולם היו סגורים בבתים, לאט לאט זה התחיל להיפתח. היציאות היו לפי יום נשים ויום גברים וזה נעשה לפי סיומת תעודת הזהות שלהם.

איך קניתם אוכל?

מ. עונה: בין האנשים היחידים שיכלו לצאת מהבית היו אלו השליחים, שלחנו להם את הרשימה והם קנו בשבילינו,

איך עבר עלייך תקופת הקורונה?

מ. משתפת ומתארת: בתחילת הקורונה נולדה לי אחות קטנה ולכן היה מאד כיף להעביר זמן איכות איתה בבית.

זכור לך משהו לא טוב מהקורונה?

מ. מספרת:  לצערי כן, בערך לפני הסגר השני שהיה בישראל, סבא שלי חלה בקורונה והיה במצב מאד קשה, הוא היה מחובר למכונות הנשמה וכו'׳, זה היה שבוע לא פשוט בכלל! מאד דאגנו לו והתפללנו לרפואתו מפה, היום ב״ה הבריא מזה והכל בסדר.

בראיון עם תלמידה נוספת מספרת ד. על המצב הבריאותי הקיים עכשיו בפנמה.

ד. אומרת: כרגע אין כבר סגר ב"ה. רק עוצר משעה 11 בלילה עד 5 לפנות בוקר. החיסונים התחילו להגיע טיפין, טיפין ומחסנים כ-2000 אנשים ביום. התחילו עם הרופאים והצוות. אחר כך עברו למורים ונשים בהריון ועכשיו יתחילו עם אנשים מגיל 40 ומעלה לפי אזורים.

לקראת השליש האחרון של שנת 2020 התחילו עם הזום. זה היה לאט לאט ובאמת זה הקל מאוד על הלמידה מרחוק.

קודש התחילו עם זום לתפילה, והסרטות לשיעורים עד שעבר הכל לזום. גם קבלנו כל שבוע מעטפה עם כל הדפים שנצטרך במשך השבוע וכך זה הקל מאוד בעניין של ההדפסות.

ממשיכה ד. ומספרת: בית הספר חילק טאבלט חסום לכל תלמידה וכך למדנו עד סוף השנה. בשנה הזאת התחלנו עם פלטפורמה חדשה שנקראת Classroom. שמקלה מאד על שליחת העבודות למורה לבדיקה.

התחלנו עם זום מלא ולאט לאט פתחו את בתי הספר רק לחצי יום עד שבסופו של דבר, חזרנו. איזו שמחה לחזור שוב למה שהיינו רגילות, אמנם עם מסיכות ומרחק אבל קרוב יותר מהזום – בטוח.

אנו הולכות ב8 וחצי ומסיימות ב12 וחצי. יש לנו זמן אז לאכל ארוחת צהריים וב13:10 אנו צריכות להיכנס לזום של לימודי חול רצוף עד 4. כרגע מסתכלים איך מתנהלים הזמנים וישנו לפי הצורך.

ד. מסיימת ואומרת: אני חושבת שפתיחת בתי הספר גרמה לאושר אצל הבנות. רואים את הקטנות ממש הולכות שמחות, ללמוד ובעז"ה אנו מקווים שהמצב רק השתפר ולא יהיו הדבקות ח"ו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!