כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

איחולי "שנה טובה" ב-SMS? לחזור לשיטה הישנה!

הקדמה הטכנולוגית הרסה כל חלקה טובה בתקשורת האנושית; אנשים מסתפקים בשליחת דואר אלקטרוני ומסרונים, אך אינם מבינים שלא רק שאין בזה תועלת, ואין בזה 'חום', אלא ההיפך • חברון גרנביץ יוצא נגד מכת הסימוסים בערב ראש השנה • ויש סיפור

איחולי "שנה טובה" ב-SMS? לחזור לשיטה הישנה!



במשך שבע שנים רצופות, טרם הסתלקותו, לא חש בטוב בעל 'הלב שמחה' מגור זיע"א. בתקופה זו כמעט ולא זכו אלפי החסידים להיכנס אל הקודש פנימה, לחזות בנועם ה', לבקר בהיכלו ולקבל עצה וברכה.

כל זאת לא השפיע מאומה על סדרי ה'נסיעות' לחצר האדמו"ר. בשבתות וחגים, חצר הקודש הייתה מתמלאת באלפי איש, שהגיעו מכל קצוות הארץ והעולם בכדי לספוג אווירה של קדושה.

גם בימי ראש השנה הייתה ה'נסיעה' לחצר הקודש בירושלים כסדרה. זקנים וצעירים, בחורים ועוללים, מבני-ברק ומאוסטרליה, כולם הגיעו, להסתופף בהיכל בית המדרש, לשמוע את בעלי התפילה, את הניגונים החדשים וגם - תוך תקווה קלושה שקוננה בלב, הלוואי ולו, ורק לרגע ולשבריר שנייה, יוכלו להביט בפני האדמו"ר, או-אז היו חוזרים עם מטען רוחני שהספיק לשנה טובה.

באותן שנים עצובות שלא זכינו להתברך ו'לעבור' אצל הרבי, בליל התקדש השנה החדשה, מיד לאחר תפילת ערבית, היה הקהל ממתין קמעא עד אשר יגיע לביתו אחיו - שכיהן אז כראש ישיבת שפת אמת, האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זיע"א, ואז החל הקהל לטפס בגרם המדרגות לדירתו של 'ראש הישיבה', בכדי להתברך בשנה טובה.

שם, בדירה הצנועה עמוסת הספרים, הממוקמת בתוך בניין הישיבה, היה יושב בסלון ביתו, כסאו עם הפנים לדלת הכניסה, והוא היה לופת בחוזקה יד, יד, ובקול רם וברור ובהטעמה היה מברך כל אחד ואחד ב"לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר חיים טובים ולשלום", וכך - במשך שעות היו עוברים אלפי החסידים, איש-איש בתורו להתברך. גם בשעה שבהרבה בתים בירושלים כבר סיימו את סעודת החג היה עדיין עסוק באמירת לשנה טובה, ובקבלת פניהם של אלפי החסידים שהצטופפו בתור הגדול שהשתרך מחוץ לדלת הבית.

משהמנהג העיק על בני ביתו ואף גרם ל'פני מנחם' תשישות רבה וכאבים ממושכים בפרק ידיו, גם זמן רב לאחר תקופת החגים, ניסו בני ביתו ומקורביו לשנות קמעא מהסדר המקובל, ולהציע כי הקהל יעבור במהירות על פניו, ואילו הוא יסתפק רק בהנהון ראש - וכך לא יאלץ לשבת שעות רבות ולפגוע בבריאותו. שמע הרבי את ההצעה וסירב בתוקף. "לחיצת יד אחת, עולה על מאה כוונות", אמר. וכך, עד ליום שבתו על כס ההנהגה, לא הסכים לחדול מהמנהג של לחיצת יד חמה, תוך אמירת "לשנה טובה".

יש אנשים מחוץ למחשב ולנייד

'להיות אדם' - זהו שמו של ארגון שהוקם בתל-אביב לפני כמה חודשים. היוזם - איש היי-טק, העובד באחת החברות הגדולות, הממוקמת בבניין משרדים גדול. מטרת הארגון לפעול בקרב מעסיקים ובעלי חברות ולהביא לתודעת האנשים את "הסכנה האנושית" בה אנו מצויים, ולאסור בנועם ובתודעה עצמית על העובדים היושבים במשרדיהם להתכתב דרך האימייל או המסרונים בנושאים פרטיים, אלא להשתמש בציוד המתקדם אך ורק לצרכים חיוניים הקשורים בעבודה בלבד.

הרעיון שעומד מאחורי היוזמה היא לחזור להיות בני אנוש, המשוחחים איש עם רעהו כדרך שנהגו כל השנים.

בראיון עיתונאי סיפר האיש, כי מזה תקופה ארוכה נהגו הוא וחבריו לעבודה לשוחח רק דרך האימייל או באמצעות התוכנות הטכנולוגיות המוצעות היום, למרות שחדרם היה ממוקם באותה קומה ובאותו בניין.

"יום אחד", מספר האיש, "בעודי משוחח באמצעות המחשב עם חברי לעבודה, סיפרתי כי עוד מעט אצא לקנות ארוחת צהריים באחת המסעדות בסביבה. הלה ביקש כי אקנה גם עבורו וכך במשך 10 דקות אני מספר לו מה המסעדה מציעה, הוא שואל, אני עונה, כשלבסוף סיכמנו מה אקנה עבורו.

"יצאתי מדלת משרדי, ובעומדי ליד דלת המעלית נזכרתי שלא שאלתי במה לטבל את האוכל? ב'צילי חריף' או 'מתוק'. חזרתי למשרד ושיגרתי את השאלה באמצעות המחשב. המתנתי קמעא, קיבלתי את התשובה ויצאתי לדרכי.

"בלכתי ברחוב לפתע 'תפסתי את הראש', והבנתי באיזה בור תחתיות אנחנו נמצאים. הלא במסדרון הארוך שהוביל בדרכי חזרה מהמעלית למשרדי, חלפתי על פני חדרו של ידידי. במקום להיכנס, להחליף כמה מילים ולקבל את התשובה, הלכתי עוד כמה מטרים וצעדתי לעבר המחשב, אם לא נעשה משהו ומהר, נשכח גם שיש אנשים בסביבותינו מחוץ למחשב ולנייד..."

לחזור לשיטה הישנה

אנו עומדים כמה ימים לפני ליל התקדש השנה החדשה, ימים בהם מקפיד איש לאחל לרעהו "שנה טובה". הנושא הכאוב הזה עלה כבר בעבר אצל רבים וטובים ממני, אך חובת השעה היא שוב להזהיר, לבקש ולהתריע: הקדמה הטכנולוגית הרסה כל חלקה טובה בתקשורת האנושית שהייתה נהוגה מדורי דורות; בדור הממוחשב והטכנולוגי, אנשים החלו מסתפקים בשליחת דואר אלקטרוני ומסרונים לשם איחולי "שנה טובה", אך הם אינם מבינים שלא רק שאין בזה כל תועלת, ואין בזה שום 'חום', אלא ההיפך הוא הנכון: יש בשיטה הזו הרבה זלזול, ניכור וריחוק, בבחינת "עדיף שלא היה מאחל כך שנה טובה מאשר לקבל איחולים וברכות בצורה קרה וממוחשבת כזו".

בואו נחזור לשיטה הישנה: נפגוש אנשים פנים מול פנים, נלחץ ידיים, נברך ונתברך, נאמץ את שיטת הטלפון, גם שם עדיין אפשר לשמוע קולות אנוש, ובאמת - להשאיר את כל הקדמה הטכנולוגית לענייני עבודה נחוצים והכרחיים בלבד.

טורו של חברון גרנביץ' מופיע מידי שבוע ברשת 'קו עיתונות'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}