איך הפכה האוניברסיטה החילונית למעוז חרדי מובהק?

"אני מעריך מאוד כל מי שיושב ולומד תורה ואת הערך הזה גם מנחיל בבית," אומר יוסי ג. (29, נשוי ואב לשניים) שגר עם משפחתו במרכז העיר בני ברק. "למדתי בישיבה ליטאית ואחר כך שנה בכולל, אבל הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי והחלטתי ללמוד משפטים. זו החלטה לא פשוטה, כאברך אתה פוחד, בהתחלה אפילו הסתרתי את העובדה שאני לומד באקדמיה," מספר יוסף בכנות. "אבל אחרי המכינה בקמפוס החרדי של בר-אילן ושנתיים לימודים בפקולטה למשפטים, אני יכול לומר שזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי. אתה בא ללמוד ואף אחד לא מתערב לך, אף אחד לא מבקש לשנות אותך. אני שומר על אורח חיי החרדי ולומד מקצוע ברמה מאוד-מאוד גבוהה" מעיד יוסף.

מתוך שתי כיתות, סך הכול 200 סטודנטים במחזור שלו, היה יוסף החרדי היחידי. "בהתחלה הרגשתי 'עוף מוזר', אבל גם נוצר עניין סביבי. אני חרדי ואני לא מתבייש בזה. וכך במפגש עם החברה הכללית בקמפוס אני שגריר של המגזר, זו שליחות, קידוש השם ממש. בתוך חצי שנה כבר הכרתי את כולם, יש לי חברים טובים ואני זוכה גם להרבה כבוד, שואלים אותי שאלות, הפכו אותי למיני-רב," צוחק יוסף.

"הייתי גם החרדי הראשון שהגיע לפקולטה למשפטים אחרי מכינה וללא לימודי ליבה, היום יש עוד ארבעה, והמגמה בעלייה כל הזמן." יוסף מציין שהיעדר לימודי אנגלית הוא קושי שמשותף לכל הסטודנטים החרדים. "התחלתי ללמוד אנגלית לפני שנתיים וחצי בסך הכול, ובמהלך הלימודים צריך לקרוא אמרים ומקורות באנגלית וזה לא פשוט, אבל יש גם שיעורים פרטיים ושיעורים בקבוצות וגם התחשבות רבה של המרצים.

קורס 'אנגלית למשפטנים', למשל, שאמורים ללמוד בשנה הראשונה, הומר לקורס מתאים יותר בשנה ג'. יש לנו אישורים מיוחדים לצאת לתפילות בזמן הלימודים, שזה בכלל לא מובן מאליו, ובאופן מיוחד השנה, בעקבות הקורונה והוצאתי לחל"ת, ראיתי כיצד הרכזת של החרדים עם מדור מלגות ודיקן הסטודנטים נרתמו למעני, לא היתה פעם שפניתי ולא קיבלתי התייחסות, עוזרים לכולם, ולחרדים עוזרים אפילו יותר," מדגיש יוסף. "למשל, כשהלימודים עברו השנה לזום והילדים היו בבית היה לי ממש קשה ללמוד, כדי להשלים את החומר ניתנו לי 20–30 שעות חונכות. ליווה אותי סטודנט משנה ג' – וקיבלתי ציונים מדהימים. 

"לעומת הקושי באנגלית, לחרדים בוגרי ישיבות יש יתרון מובהק בלימודי משפטים משום שאופני החשיבה והניתוח דומים מאוד. לומדים גם לא מעט קורסים במשפט עברי, זה ייחודי לבר-אילן, ובתור חרדים אנחנו שוחים בחומר הזה. בבר-אילן ישנה גם אפשרות ללמוד במכון הגבוה לתורה, בית מדרש בתוך האוניברסיטה, בשנה וחצי הראשונות למדתי הלכה לצד הלימודים בפקולטה למשפטים," מספר יוסף.

והפירות לא מאחרים לבוא. בהתרגשות רבה יוסף אמר לנו שדקות לפני הריאיון הודיעו לו שהתקבל להתמחות בקליניקה של הסנגוריה הציבורית ע"ש דיויד וינר ז"ל שבפקולטה למשפטים, ובה ייחשף ויתנסה בכל העבודה המקצועית הקשורה לתחום. "זו קליניקה שקשה מאוד להתקבל אליה, מתוך 120 מועמדים מתקבלים 15 בלבד. כשאדם מראיין 120 איש, שרובם דומים זה לזה, אתה נוכח שיש עוד פלוס גדול להיות חרדי באוניברסיטה, אתה בולט ומעניין. הרגשתי את ההתעניינות הזאת בריאיון, וכך ניתנה לי הזדמנות להתבטא ולחשוף את היכולות שלי, ייתכן שהיה לזה משקל בקבלתי.

"אין ספק שאם רוצים להצליח צריך להשקיע, הלימודים באוניברסיטה זו רמה אחרת, אבל ההשקעה הזאת תשתלם לי," אומר יוסף. "עם תואר ראשון מאוניברסיטת בר-אילן לא תהיה לי שום בעיה להשתלב בעתיד כעורך דין בתחומים שמעניינים אותי, במשפט פלילי או בדיני משפחה."

רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים באוניברסיטת בר-אילן? ב3-4.6 (כ"ג-כ"ד סיוון) התקיים יום הפתוח בהשתתפות סגל המרצים הבכיר. 

לקבלת מידע נוסף השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!