"האם לילד שלי יש הפרעות קשב וריכוז?"

נסו לדמיין יתוש טורדני שמסתובב לכם ליד האוזן או חול שמפוזר לכם בבגדים שאתם לובשים איך הייתם מרגישים? הייתם מצליחים לשבת וללמוד שיעור שלם? או לדבר עם החברים ברוגע?

כך מרגישים ילדים עם רגישות גבוהה!

הורים רבים מתחבטים בשאלות קשות שעולות נוכח הקשיים של הילד בשיעורים בכיתה. אמהות רבות תוהות האם הילד אכן סובל מהפרעות קשב וריכוז ואם כן, כיצד יש לטפל בזה בצורה נכונה ומתאימה, אולם במקרים רבים הן לא יודעות לזהות את סוג הבעיה ולהבדיל בין הפרעת קשב רגילה לזו שמגיעה מחמת רגישות גבוהה.

במאמר שלפניכם ננסה לסקור בקצרה את עיקרי התסמינים של הפרעות אלו ונסייע לכם בזיהוי מקור הבעיה.

מחקרים עדכניים מראים שאחוזים גבוהים מילדי הפרעות הקשב סובלים מרגישות גבוהה. הרגישות באה לידי ביטוי ברעשים שמסיחים את דעתם, חוש ריח מוגבר, או אכילה בררנית ולעיתים כולם יחד.

קיימות שיטות פופולריות לטיפול בקושי כגון נטילת כדור ריטלין לסוגיו המקהה את התחושות ומאפשר ריכוז בזמן השפעת הכדור.

אולם במקרים רבים התוצאה הטובה של הקשבה בכיתה או הרוגע בהפסקה מלווה בתופעות לוואי של חוסר שקט רגשי, קושי בהרדמות וחוסר תיאבון.

אתן לכם מספר כלים שיכולים לשפר ולקדם באחוזים גבוהים את התפקודים הלימודים,
הרגשיים והחברתיים:

א. שינה- מספיק שעות בלילה לפי הגיל ובחושך מוחלט.

ב. תזונה- בריאה ונכונה כל אחד בדרכו.

ג. פעילות גופנית- מספר שעות כל יום (לכל הפחות שעה ביום).

כלים אלו הם הבסיס לפיתוח הרגלים נכונים אשר משפרים את מצב הרוח והביטחון ומאפשרים למידה ממוקדת יותר.

בנוסף, בשנים האחרונות פותחה שיטה שמאפשרת לנו כהורים לטפל בקושי מהשורש שלו ולהוריד את הרגישות ע״י איזון שמיעתי.

השיטה נקראת AIT והיא מאזנת את השמיעה בעזרת מוזיקה ייעודית שמותאמת למטופל. הטיפול נעשה לאחר פגישה ראשונית והתאמת תכנית טיפול, את הטיפול עברו אלפי לקוחות ברחבי הארץ ולאחר תקופת זמן מתום התהליך הם התחילו ״חיים חדשים״ בתחום הלימודי, הרגשי וההתנהגותי.

את התהליך מלווה צוות מטפלים מקצועיים שמנחים את ההורים כיצד להתמודד עם הילד ואיך לדבר אליו כדי שיבין את הצוות החינוכי בבית הספר.

רוצים לשמוע עוד על השיטה המהפכנית? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!