ארבל לנשיאה: לא לקיים בשבת הליכים שאינם דחופים

במהלך השבת האחרונה, התנהלו בבית המשפט העליון הליכים והתקבלו החלטות הנוגעות לערעורים שהגישה המדינה. בעקבות כך, פנה חבר הכנסת משה ארבל לנשיאת בית המשפט השופטת אסתר חיות, בבקשה לשקול קיום הליכים משפטיים שאינם דחופים בבית המשפט העליון במהלך שבת קודש.

לפי המכתב ששלח ארבל, בשעה 11:45 ביום שישי, החליט בית המשפט המחוזי לשחרר חשודים לחלופת מעצר למשך יומיים, אך ציין שככל שהמדינה תבקש רשות לערור הוא יורה על עיכוב ביצוע למשך 48 שעות; בעקבות הודעת המדינה על כוונתה להגיש בקשת רשות לערור הגישו החשודים בקשה דומה בשעה 17:00.

הגישה את תגובתה בשעה 21:00, לאחר כניסת השבת, בו ציינה כי היא נערכת להגיש את הערר במוצאי השבת. בליל שבת קודש, בשעה 22:00 ניתנה החלטת כב' השופטת ברק-ארז לפיה בנסיבות העניין "אין בתגובה שהוגשה כדי להניח את הדעת". זמן קצר לאחר מכן, עדיין בליל שבת קודש, הגישה המדינה את בקשת הרשות לערור. למחרת, ביום שבת, ניתנה החלטת כב' השופטת ברק-ארז לדחות את בקשת המדינה ולחדד את חובתה לכלכל מעשיה באופן שיותיר לבית המשפט פרק זמן סביר לטיפול בבקשותיה.

"סוף דבר", כותב ארבל במכתבו, "במהלך בירור עניינם החשוב של שני החשודים, שראוי היה לו להתברר בזריזות, הגישה המדינה את תגובתה לבקשת רשות הערר של החשודים ואת בקשתה לערור במהלך השבת, וכב' בית המשפט פרסם שתי החלטות בשבת. החלטות אלו חייבו את כלל הצדדים, המדינה ובאי כוחם של החשודים, מזכירות בית המשפט והקלדניות (ככל שנזקקו להן) ושירות בתי הסוהר לעבוד במהלך השבת".

"אין ספק בדבר הצורך החשוב לברר את שאלת הארכת מעצרם של חשודים בהקדם האפשרי, ובכלל זה לשית לב שהחלטה בדבר עיכוב ביצוע לא תוביל לאיון החלטה לשחרור ממעצר כפי שצוין בהחלטה", הוסיף ארבל, "אולם נדמה שניתן היה במקרה זה למנוע חילול שבת רב ועבודה בשבת של עובדי מדינה ובאי כוח החשודים, אם בית המשפט המחוזי היה קוצב למדינה מספר שעות, עד לצהרי יום שישי, להגיש את בקשתה".

חבר הכנסת ארבל ביקש מהנשיאה לשקול בהמשך קיום הליכים שאינם דחופים תוך חילול שבת של בית המשפט. "גופי המדינה, בכללם מערכת בתי המשפט, מחויבים כידוע בכיבוד יום המנוחה השבועי בשבת. זהו אחד מן המאפיינים היהודיים המרכזיים של מדינת ישראל, שנקבע עלי חוק. בחינת המקרה מעלה כי אינו מן המקרים החריגים שמצדיקים סטייה מעיקרון חשוב זה. אודה לבדיקתך את המקרה והנחיית בתי המשפט והשופטים להקפיד ולהימנע, ככל האפשר, מפרסום החלטות בשבת וחיוב הצדדים לדיון בעבודה בשבת", כתב ארבל.

בלשכת הנשיאה חיות השיבו במכתב לחבר הכנסת ארבל כי ההליכים שבוצעו בשבת בבית המשפט העליון עונים להגדרה של 'הליך דחוף'. "מדובר בהחלטות שנגעו למעצרם של קטינים, עניין שהוא על פניו רגיש וודאי נוגע לנזק שהוא בלתי הפיך, ככל שקטינים נותרים במעצר ללא עילה מספקת לכך", נכתב לארבל. יתר על כן, מאחר שהמעצר עתיד היה להסתיים בבוקרו של יום ראשון, דחיית הטיפול בנושא למוצאי שבת הייתה מותירה קטינים במעצר ללילה או שניים שלא לצורך ומרוקנת את ההליך מתוכן"

"לפיכך, הכותרת למכתבך "קיום הליכים משפטיים שאינם דחופים בבית המשפט העליון במהלך שבת קודש" אינה משקפת את ההליכים שהתקיימו ואת נסיבותיהם, ובמידה רבה מניחה את המבוקש".

"באופן יותר קונקרטי", הוסיפו בלשכת הנשיאה, "הבקשה הנוגעת למעצרם של הקטינים הגיעה לידיה של כב' השופטת ברק-ארז שהייתה השופטת התורנית ומתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על הטיפול בעניינים הדחופים לקראת כניסת השבת. בנסיבות אלה, באופן בלתי נמנע, הטיפול בבקשה נדרש לאחר כניסת השבת, בהתחשב באופיו הדחוף והבלתי הפיך של המקרה".

"בחינת הנסיבות שהובילו לצורך להידרש לטיפול בנושא במהלך השבת מעלה כי טוב הייתה עושה התביעה אילו הגישה את בקשת הרשות לערור במועד מוקדם יותר, באופן שהיה מייתר טיפול בבקשה במהלך השבת. על כך יש להצטער. במבט הצופה פני עתיד, ציינה השופטת ברק-ארז בהחלטתה כי במקרים מסוג זה רצוי שהערכאה הדיונית תקצוב מועד להגשתה של בקשת הרשות לערור, מה שלא נעשה במקרה דנן. כאמור מדובר במקרה חריג ונדיר, אך יש להניח שלקח זה יופק על-ידי כלל הערכאות", נכתב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!