'המבשר', המלחמה הוכרעה: 'המודיע' יצא מכלל כרת • טור חגיגי

יצאו מכלל כרת

הבוקר נפל דבר ביחסי 'המבשר' - 'המודיע'. אם חשבו ב'המבשר' כי בעבודה יסודית ושיטתית, יצליחו להביס , אי פעם, את "בטאון אגודת ישראל - ירושלים" הותיק ולגבור עליו בתחרות, קמו שם הבוקר וגילו ש...איחרו את ההזדמנות והמועד האחרונים.

'המודיע' הגיע סוף סוף לגיל 60 שבו יוצאים מכלל 'כרת'...

זה קורה למחרת השבת שבה ציינו בחצרות החסידים את יום הולדתם של הבעש"ט ובעל התניא ו'המודיע' חוגג 'יום הולדת' לעצמו. בעיתון מציינים את היום הגדול הזה עבורם, בכותרת ראשית, במאמר מערכת גדול שלראשונה אחרי שנים רבות מופיע כשהוא חתום על ידי מי שכתב , או לא - ראש השבט, העורך והמנכ"ל חיים משה קנופף, ובמוסף מיוחד שנראה כאילו 60 שנה לא הספיקו כדי שלא יהיה ניכר עליו שהוכן בחופזה. כבר היו ל'המודיע' מוספים הרבה יותר איכותיים וחגיגיים.

ואולי רצו לשקף בו את אמיתות משנת אבות:" בן שבעים לזקנה"...

יכולנו לנתח את החוברת מכיוונים שונים ומרתקים. מי מבין הכותבים הקבועים לא הוכנס אליה ולמה? איך זה שבין הכותבים יש רבים ששמם האמיתי שמופיע בחוברת מעולם לא התנוסס על העיתון? איך נזכרו שם לפתע בח"כ לשעבר שמואל שמעלקא הלפרט והזמינו אותו לכתוב מאמר? ומדוע העורך לשעבר, רבי משה עקיבא דרוק ז"ל, שכבר שנים רבות אינו בין החיים, זכה להיזכר כמי שהיה שותף להצלחת העיתון, על אף שהיה נציגה בצוות העריכה של סיעת 'שלומי אמונים' של הרב מנחם פרוש ז"ל, ואילו לעורך המיתולוגי רבי ישראל שפיגל, שמאמריו השנונים עוד זכורים היטב לזקני צפת המנויים על העיתון,לא נמצא מקום בתוספת למרות שהוא חי וכותב בינינו?
אבל למה לקלקל את החגיגה אם אפשר להצטרף אליה?

מי שנבחר על ידי עורכי החוברת לכתוב על המעלות שבלהיות עיתונאי ב'המודיע' הוא מנחם גשייד. הוא זה שהצליח להפוך היום גם אותנו למחוייכים, בעטיו של 'יום ההולדת'.
"להיות עיתונאי ב'המודיע' זה לבכר את זכות הציבור לא לדעת, לוותר לא פעם על רעיון שנון, על חידוד לשון , על עקיצה מתחרזת (דחה אדמונד בצל צלמון?י.נ. ), כי היא אינה עולה בקנה עם רוח העיתון" - הוא מסביר לקוראים.

ומוסיף: "להיות עיתונאי ב'המודיע' זה לדעת שאותן שורות נקראות על ידי קוראים שמטבעם צמאים למידע עדכני ועסיסי, אבל להציב לנגד עיניך את גדולי הדור שליט"א, שהעיתון עולה על שולחנם מדי בוקר...להיות עתונאי ב'המודיע' זה להיווכח פעם אחר פעם איך העיתון משפיע, במידה מסויימת, על מקבלי ההחלטות גם במפלגות חילוניות...להיות עתונאי בהמודיע זה אומר שאתה מפנים שאנו יכולים לעורר סנסציות פנימיות וחיצוניות לא פחות טוב מאחרים"...

אם כל כך טוב להיות עתונאי ב'המודיע', וזה בהחלט מקובל עלינו, למה להפקיד את השכנוע על כך בידיו של מי שלאחרונה החליט למרות כל על כל המעלות האלה לכתוב ב..."ידיעות אחרונות' שכמובן אינו עולה על שולחנם של גדולי ישראל מדי בוקר?...

למרות ש'המודיע' בחר לציין את 'יום ההולדת' שלו בצורה הלא מפתיעה של הפרחת כמה 'בלונים' ואולי החל ממחר גם החלפת סמל ה-60 המופיע בראש העיתון, אנחנו עמם בשמחתם על שותיק כלי התקשורת החרדית בגיע לזקנה ומצרפים תקוותנו שזקנותו של העיתון לא תבייש את צעירותו.

ושיהיה במזל טוב.

קצר בתקשורת: 7 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. המאמר השונא ביותר

מה כבר אפשר לצפות מנחמיה שטרסלר מ'הארץ'? העויינות הכפייתית המובנית שלו כלפי הציבור החרדי,לעולם לא תהיה מוגזמת, בודאי לא בעיני קוראיו, אם יש כאלה, ויתכן בהחלט שאנחנו היחידים.

לכאורה, היא אינה שווה התייחסות כלל.

אבל השבוע יש בה, בכל זאת, משהו חדש כי יתכן ששטרסלר מתכוון לארוז מזוודות ולעבור מכאן ל...איראן. אפילו שם, לדעתו טוב יותר מאשר כאן. וההבנה בחשיבות השיקול ה'אנרגי' יותר מזה הדתי, עושה אותה יותר מתקדמת מישראל, והדבר מוצא מאד חן בעיני שטרסר.

בשבת האחרונה הוא בחר להתייחס לשעון הקיץ. "בעוד שבועיים, בעיצומו של הקיץ, יתחיל אצלנו החורף" – הוא מזכיר לאלה שכבר מיצו את כל כוס התרעלה של שנאה לחרדים במגוון הנושאים שהעלה בפניהם בעבר. "זה לא יקרה בשום מקום בעולם אפילו לא באיראן. רק אצלנו הצליח המיעוט הדתי חרדי לכפות את רצונו על הרוב ולהפוך קיץ לחורף".

הלוואי ויכולנו להפוך את הקיץ הלוהט השנה לחורף ועמו את הטענות הדמגוגיות של שטרסלר למציאות.

אילו היתה רכבת לילה לטהרן, שטרסלר שהיינו מוצאים עליה את שטרסלר. אבל בינתיים הוא נמנע מלנסוע בכלל ברכבת מחשש למצוא בה 'קרונות נפרדים'. מנין לו לדעת אם אין כאלה גם בטהרן, שהוא כל כך מעריך אותה?

שטרסלר: "עכשיו הם רוצים לקבוע עוד תקדים עולמי שברכבת הקלה בירושלים יהיו 'קרונות' מהדרין...שעון הקיץ והרכבת הקלה, אינם אלא מכשירים פוליטיים בידי החרדים והדתיים , בעזרתם הם מלמדים אותנו מי באמת שולט כאן"

ולדאבונו זה לא....אחמניג'אד.

2. השיחה המטעה ביותר

אחרי שמי שלא הוסמך לכך ציטט את חבר מועצת חכמי התורה של שס, הגר"ש בעדני, כמי שאינו מתנגד להפעלת הליב"ה בבתי הספר של מעיין החינוך התורני, מוצא לנכון בטאון שס 'יום ליום' להכחיש את הדבר באופן נחרץ, אך עושה זאת בצורה שלומיאלית והכי לא אמינה.

בכותרת ארוכה בעמוד הראשון של השבועון נכתב: "הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א, ראש ישיבת תורה וחיים וחבר מועצת חכמי התורה בשיחה מיוחדת ל"יום ליום" :"אסור להכניס את הליב"ה לת"תים".

גם בכותרת הידיעה עצמה, המתפרסמת בתוך העיתון, נכתב כי הדברים נאמרו בשיחה ל"יום ליום".
אלא שבגוף הידיעה נכתב כך: "אסור להכניס בשום אופן את תוכנית הליב"ה לתלמודי התורה, כל עוד המוסדות אינם עומדים בפני סכנת סגירה בגלל הקיצוצים בתקציבים. אבל אם אינם עומדים בגזירת הקיצוצים הכואבים והקנסות של משרד החינוך, ילמדו אך ורק על פי התוכנית שאותה אישרו גדולי ישראל עוד לפני חמישים שנה בחינוך העצמאי. – כך אומר הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת "תורה וחיים" בעקבות הפרסומים המטעים כאילו, חלילה, הוא תומך בתוכנית הליב"ה".

למי אמר הגר"ש בעדני את הדברים? – "יום ליום":"הגר"ש בעדני דיבר בכינוס השנתי בבני ברק של מאות מנהלים ומפקחים של רשת החינוך, לקראת פתיחת שנת הלימודים".

אמר בשיחה מיוחדת ל"יום ליום" או בכנס מחנכים? – יצאנו מבולבלים לגמרי, לא פחות ממה שיצאנו אחרי הידיעה הקודמת שזו באה להכחיש אותה.

3. הכתבה המתגרה ביותר

יאיר אטינגר, הכתב לעניינים דתיים של 'הארץ', הנחשב בדרך כלל לאמין, עד כמה שעתונאי יכול להיות כזה, מפרסם ב'מוסף הארץ' כתבת שער על תנועת 'טוב' החרדית שהתמודדה בבחירות המקומיות בבית שמש ובביתר, ומציג אותה כתקווה הגדולה של החילונים.

כדי להעצים את שנכתב בה בחרו עורכי המוסף, שלא טרחו לבדוק מיהם ראשי התנועה הזו, כתמונת שער, בשטריימל, שאף אחד מהם אינו חודש, פיאות ארוכות שאף אחד מהם אינו מגדל, ומגן דוד כחול במרכז השטריימל, להשלמת התמונה הלא רצינית.

"הרבנים לא מאמינים שזה קורה להם" – נקבע בכותרת שבחזית הכתבה - "בבית שמש ובביתר עילית קמה אופוזיציה עממית חצופה של חרדים מודרניים, שמתנערים משלטון העסקנים והחצרות, מתקוממים נגד הדיכוי, הפשקווילים והבורות, מתעקשים לשנן לילדיהם גם מתמטיקה ואנגלית, ואין להם שום דבר נגד מנגל ביום העצמאות או שירות בצה"ל" – נכתב שם.

אם ביקש יאיר אטינגר בכתבה המתפרסמת בגליון ערב שבת 'כי תבוא' הברכות והקללות, לברך הוא נמצא יותר מקלל, אבל בעיקר הוציאו אותו מנסחי הכותרות הקיצוניות ומרחיקות הלכת, לראשונה מאד לא אמין.

חבל.

4. הכתבה המפתיעה ביותר

ושוב 'הבן הסורר' של תוספת השבת ב'מודיע' - במדורו 'מהדורה שבעית', חורג מן התלם.
הפעם הוא אינו יוצא נגד נציגי 'יהדות התורה' דוקא, לא נגד ליצמן כבעבר, אלא נגד כל הנציגות החרדית שאינה משנסת באמת מותניים, כדי להביא את מצוקת הדיור של הציבור החרדי לכדי פתרון.

המדור מכריז על מבצע, שבו מוזמן הציבור לספר על הכאב והסבל שהם מנת חלקו כתוצאה מהעדר הצעות דיור לחרדים. "לאחר שנפרסם נעביר זאת לנציגנו בכנסת. המצב מחייב זעקת ענק" – קובע "אליהו פלס" במדור.

כשלעצמה זו יוזמה חיובית ואולי גם מועילה. השאלה היא רק למה לאחר הפרסום יצטרכו להעביר את הפניות לנציגים, האם ניתן להסיק מכך ש'הנציגים' אינם קוראים את 'המודיע' או את המדור הזה?

ובעוד אנחנו תמהים על כך, אנו מגלים כי הפרט הזה הוא באמת שולי ומופתעים ממדבר הרבה יותר משמעותי המתפרסם במסגרת אותו מבצע שעליו מכריזים ב'המודיע'. המדור מציע לסובלים ממצוקת הדיור, לפנות אליו באמצעות פקס (03-7604401) או לחילופין באמצעות ה...מייל.

מייל ב'המודיע'? אולי, בעצם אין בעיה, שהרי כל האיסור הוא להכניס מחשב הביתה, וכאן מדובר באלה שהם מחוסרי בית...

מייל א , שיהיה.

5. החשיפה המאולצת ביותר

אל תחכו שם, ב'המודיע', לחינם - משפ' שפירא מרחוב הגדנ"ע בשכונת קטמון בירושלים, כבר לא צפויה להתקשר לקו החם שאתם מפעילים, בנושא מצוקת הדיור, בסוף השבוע היא זכתה בדירת שלושה חדרים בפסגת זאב, במסגרת מבצע ההצטרפות למינויי ה'מבשר'. לגביה המצוקה נפתרה.

שיהיה במזל טוב.

תמיד ידענו שבקריאה בעתונות החרדית יש משהו מן ה'הימור' אבל לאחרונה, עם הפעלת שיטת ה'גורלות' לעידוד הקריאה בהם, במסגרת התחרות בין 'המודיע' ל'המבשר' השתכנענו שיש כאן כנראה משהו אילעי, אולי אפילו מיסטי יותר.

אחרי הדירה של 'המבשר' תתקיים היום הגרלה על 'המטבח של המודיע' וביום חמישי על כרטיסי טיסה, גם כן של 'המבשר', לאומן.

לא בטוח שמפעל הפיס היה מצליח להדביק את הקצב הזה.

6. הריאיון הנחוש ביותר

אחרי שנרדף בעבר, וננזף על ידי שר החינוך גדעון סער הממונה עליו, דר' גבי אביטל, המדען הראשי של משרד החינוך, חובש הכיפה, אינו נרתע וממשיך לדבוק בעמדותיו האמונתיות, גם כשהוא משוחח עם העתונות החילונית.

בראיון שהוא מעניק לשלום ירושלמי, ב'מוסף מעריב', טומן לו העתונאי מלכודות לא קטנות ומצליח להוציא ממנו, בין השאר, הצהרה בנוסח: "הספרדים הם עבדים נרצעים של האשכנזים".
כשנשאל "האם הדארווניזם זה שטויות" ?– נושא שבעבר עמד במרכז התביעה לפטרו, הוא אינו זז כמלוא נימה מעמדותיו אז: "אם כל כך טוב להיות אדם למה יש עדיין קופים"? – הוא שואל בגיחוך והמסקנה: "אלוקים ברא את האדם! אין מצב אחר!"

דארווין מתהפך. רק שלא ישוב, בתהפוכות האלה שהוא עובר, להיות קוף...

7. הזיוף המוזר ביותר

לארי גלהר מהמקומון 'ירושלים' של 'ידיעות אחרונות' יש 'סקופ' אמיתי בגליון השבוע, ולא ברור איך הוא לא דלף והגיע לעתונות הארצית או לחדשות האינטרנט והאלקטרוניות.

גלהר: "בשבועות האחרונים יש מי שמנצל את רצונו של הפוליטיקאי המנוסה, אריה דרעי, לחזור לזירה ופתח על שמו כרטיס ברשת החברתית 'פייסבוק'".

על פי המסופר באותה ידיעה בעמוד האישי של דרעי ב'פייסבווק' יש אמירות המזכירות יותר חיקויים שלו כדוגמת :"עוד נחזור ובגדול ונחזיר עטרה ליושנה. אחינו הספרדים, אהוביי, תצטרפו אלי ויחד נעשה את המהפכה"...

1-800 הידוע לא מופיע שם.

עד עתה הצטרפו אליו לא פחות מ2800 חברים בהם השרים סער, וגלעד ארדן, חברי הכנסת חוטובלי ואלדד, וכנראה שעוד היד נטויה.

מה שמדאיג בידיעה הבלעדית הזו היא הקלות שבה ניתן לפרושלשרים בממשלה, שאין להם חברים אמיתיים, רשת של חברים וירטואליים...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!