כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
"כלי לתיקון עולם"

החרדי שחקר עכברי מעבדה בראיון מרתק

"פלאי הבריאה האמתיים נמצאים אצלנו בגוף ברמת הרקמה, התא, הדנ"א," אומר אבי רובינשטיין, חרדי ליטאי, שלמד תואר שני באוניברסיטת בר-אילן, וזכה – בעיצומו של הגל הראשון של המגפה – להקים ולנהל את המעבדה לאבחון קורונה בבית החולים מעייני הישועה

החרדי שחקר עכברי מעבדה בראיון מרתק
סטודנט. אילוסטרציה צילום: Unsplash

אחרי עשר שנות לימודים בישיבה קטנה, בישיבה גדולה ובכולל, הרגיש אבי רובינשטיין (בן 30 ואב לשניים) שהוא רוצה ללמוד מדעים ולחקור את מורכבות העולם שיצר הבורא, "מגיעים לעומקים שאי אפשר אפילו לחלום עליהם אם לא לומדים מדע באופן מסודר ושיטתי," הוא אומר. ללא בגרות וללא פסיכומטרי, ניגש אבי לשנת לימודים במכינה לביו-טכנולוגיה, המשיך לשנה ראשונה בתואר הראשון במכללת הדסה ועם ממוצע ציונים שעמד על 98 התקבל לשנה שנייה של לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן.

"במכינה היינו 7 סטודנטים, במכללה היינו 60. בהתחלה היה משונה ללמוד בקמפוס כללי, אבל הסתדרתי עם זה. את ההלם הגדול קיבלתי בשיעור גנטיקה ראשון בשנה ב' באוניברסיטת בר-אילן. 300 סטודנטים באולם מדורג (מי בכלל לומד באולם מדורג?) רעש מטורף, כולם מחפשים מקומות, המרצה עולה על במה וכל ה-300 משתתקים ומקשיבים לו. למדתי בישיבה גדולה והייתי בשיעורים כלליים, אבל זו חוויה אחרת," מספר אבי.

"התחברתי לכולם מהר מאוד, בהתחלה קצת לא ידעו איך לאכול אותי, אבל בתוך יומיים-שלושה הבינו שאני אחד מהם. בשיעורי אבולוציה ראיתי שהמרצה פוזל לכיווני, אבל אני לא הרגשתי שום חוסר נוחות מהחומר הנלמד, אני לא חושב שיש סתירה. הגעתי ללימודים עם אמונה חזקה ויציבה מאוד וכך זה גם נשאר. ביולוגיה, גם אם נראית כמקצוע כפרני, בעיני היא בדיוק להפך. אפשר להסתכל על הכול כהתפתחות של מוטציות בדנ"א, כאילו אנחנו תוצאה של אבולוציה אקראית. אבל כשרואים את המורכבות האין-סופית, את החכמה הגדולה בטבע, בגוף שלנו, העובדה שמאחורי הכול יש בורא רק מתחזקת."

לדברי אבי, בעבור חרדים שרוצים ללמוד מדעים, אוניברסיטת בר-אילן היא המקום לעשות זאת. "לאוניברסיטה אוריינטציה דתית, הרבה מרצים הם עצמם אנשים מאמינים ומציגים דברים כהווייתם ולא כסתירה בין דת למדע. זה הופך את ההשתלבות, בעיקר בתחומים הללו, לקלה יותר. נוסף על כך, יש אווירה טובה ושיתוף פעולה מיוחד עם המרצים, בשבילי אוניברסיטת בר-אילן היא בית."

אבי המשיך להצטיין וזכה להשתתף בתכנית "פסגות", שבה בשנה בשלישית של התואר הראשון כבר מתחילים את שנה ראשונה של התואר השני. "כשאני נזכר בשנה הזאת יש לי צמרמורת," מחייך אבי. "יש גם הרבה קורסים וגם עבודה אינטנסיבית במעבדה שבה אתה עורך מחקר: פרוטוקולים לבצע, לנתח עכברים.

השילוב הזה, בייחוד כשיש משפחה וילדים, יוצר עומס גדול. אבל פרופ' תמי גרשון ופרופ' רונית שריד, שהובילו את התכנית, סיפקו ליווי ותמיכה, גם מדעיים וגם כשנדרש עידוד רגשי בדרך. מבחינה אקדמית, זכיתי להציג את המחקר שלי לעיניים נוספות, קיבלתי הכוונה, לא רק של הפרופסוריות, אלא גם של עוד 20 סטודנטים חכמים ומוצלחים, שהתכנסו כל שבוע, נתנו פידבק, שאלו את השאלות הנכונות. התהליך הזה הפך את העבודה המדעית לטובה יותר," הוא אומר.

את התואר השני למד אבי במעבדתו של פרופ' חיים כהן, מהמדענים המובילים בעולם בחקר ההזדקנות. "כשהגעתי למעבדה כבר היה ידוע, על סמך עבודות קודמות, שהעכברים שבהם הוגבר ביטוי של חלבון בשם SIRT6, הם פעילים ובריאים יותר בשנות הזקנה, ותוחלת החיים שלהם גבוהה ב-30 אחוז מזו של עכברי בר.

בהשוואה לבני אדם, מדובר בתוספת פוטנציאלית של 25 שנים טובות ובריאות. במחקר שלי בחנתי מדדים מטבוליים ופיזיולוגיים של העכברים הללו, למשל, את פעילות השרירים והכבד, שתפקודם קשור לחוסן הבריאותי שלנו," מסביר אבי. "עכשיו כשאני מדען, אני מרגיש סיפוק והגשמה עצמית, אני מאמין שהעבודה הזאת היא תיקון עולם." 

אבי אינו מפריז. מיד עם תום לימודיו זכה לרתום את הכלים שרכש באוניברסיטת בר-אילן כדי להציל חיים. "השיטה המרכזית שהתמחיתי בה באוניברסיטת בר-אילן היא RT-PCR, השיטה המשמשת לאבחון קורונה. וכך, בחודש מרס, כשרק התחיל הגל הראשון, נרשמתי להתנדב במעבדות קורונה.

פרופ' כרמית לוי מאוניברסיטת תל אביב, מרכזת מעבדות הקורונה של משרד הבריאות, ביקשה ממני לסייע בהקמת  המעבדה לאבחון קורונה בבית החולים מעייני הישועה. קראתי לעוד ארבעה חברים מבר-אילן ובהתנדבות, עם מנהלת המעבדה ד"ר יוליה שינדלר, הקמנו את המעבדה מאפס ועבדנו בה יום ולילה, שבתות וחגים." אבי וחבריו עצרו את החיים שלהם והצילו את בית החולים מקריסה, בעת שהתחלואה היתה בשיאה. "רק במאי, כשהכול נרגע, לצד המשך התנדבות כרכז אקדמיה ארצי במשרד הבריאות, חזרתי למעבדה שבה אני עורך היום את מחקר הדוקטורט שלי בתחום פרוביוטיקה ומחלות מעיים, בהנחייתו של פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

"המטרה שלי היא להמשיך ללמוד ולחקור תהליכים שקורים בטבע – כאלה שהמרצה שלי אומר שהם תוצר של 14 מיליארד שנות אבולוציה, ואילו אני אומר שהבורא יצר אותם – לחקות את החכמה הזאת ולרתום אותה כדי להמציא מוצרים ביולוגיים חדשניים ולהשפיע לטובה על החיים של כולנו."

רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים באוניברסיטת בר-אילן? הצטרפו ליום הפתוח, שם נציג בפניכם את כל התוכניות ומסלולי הלימודים המיוחדים

השאירו פרטים וניצור עמכם קשר בקרוב>>

אוניברסיטת בר אילן קמפוס חרדי בר אילן בר אילן יום פתוח

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}