סערה בביתר עילית: "החינוך הפך לביזנס, די למנהלים המושחתים", נכתב באיגרת לתושבים

"ראיתי חמס וריב בעיר, החינוך הפך לביזנס" – אלו הסיסמאות שהסעירו הבוקר את העיר ביתר עילית שבהרי יהודה, עיר ואם מלאה חכמים וסופרים הנמצאת עדיין תחת רושם האבל שנוצר עם התרחשות אחת הטרגדיות המזוויעות בתולדות הציבור החרדי שגדעה את חייה של משפחת ברנשטיין כולה.

סערת האפליה ואי קבלת תלמידות ותלמידים למוסדות חינוך בשל שיקולים זרים – מוכרת לנו היטב מעמנואל, ואף לאחרונה ממודיעין עילית. עיר נוספת נכנסה הבוקר לרשימה: ביתר עילית.

בכל תיבות הדואר ברחבי העיר, פוזרה איגרת כאובה, שדיווחה על מצב כאוב עוד יותר. האיגרת ממוענת לכל אחד מתושבי העיר, וביקשה לטפל בתופעה בעייתית ביותר. עד עתה לא ידוע מי עומד מאחורי האיגרת, אולם את הסערה הצליח המכתב לחולל כבר עם שחר ושיחת היום בשעות אלו עוסקת הן בזהות מחלקי האיגרת, אך גם בתופעה שנגדה היא מתריעה.

המודעה נפתחת בתיאור הטרגדיה המזעזעת שפקדה את העיר לפני כחודש, ומזכירה כי אסור להישאר שווי נפש למול אסון שכזה. "מי שאדיש למכה כה אנושה שהונחתה עלינו מן השמים, אינו אלא אכזרי. מאורע שלשמעו תצילנה אוזניים ותסמרנה שערות ראש. שבעה נפשות של משפחה שלמה, הורים ובנים ונכדם, צדיקים ושלמים חסידים ואנשי חסד. ראי אפשר להמשיך הלאה ולחזור לסדר היום כאילו לא היה. טלטלונו מן השמים לתקן את דרכינו", אומרת המודעה.

"בעירנו מתרחשת תופעה מחרידה הפוגעת במשפחות רבות אשר דמם ודמעותיהם נשפכות כמים,. ובמדיה מסוימת לקתה ביתר בזה יותר ממקומות אחרים", כותבים מנסחי האיגרת.

"למגינת הלב, היום ניהול מוסד נעשה עניין שלח מנסחר ורווחים כלכליים ואלו שמצליחים ליטול את המושכות לידיהם הם במקרים רבים רודפי ממון וכבוד. לכן, אין להם כל רגש לנושא של חינוך ילדי ישראל, אלא כל שאיפתם ומגמתם הוא רק מה יביא להם יותר כבוד, ממון ויוקרה. לשם כך הם מפיצים תעמולה לפיה המוסד שלהם בנוי על טהרת המשפחות הטובות.

"כאשר באים לבדוק ולפשפש מה לתקן, אין צורך להרחיק לכת. לנגד עינינו מקטרג בראש עוון פלילי של הלבנת פנים ושפיכות דמים שאין כמוה. אולי לא כולם מודעים לפשע זה, אבל זהו דבר הנעשה כביכול בשם הציבור, ורק הציבור כולו בכוחו להפסיק את התופעה המבישה הזאת.

"לדאבוננו נוצר מצב שבמקום לחשוב על חינוך ילדי ישראל ולשאוף לגדל עוד ילד ועוד ילד לתורה ויראת שמים – כל המבט הוא רק כיצד ליצור שם טוב למוסד וכיצד להיחשב במנהל מכובד של מוסד מהחברה העילית. ייתכן ששורש הסיבה אינה רשעות לשמה, אלא בשל התחרות בין המוסדות.

"רבותיי, יש דין ויש דיין. אף אחד לא מובטח שילדיו לא יגיעו למצבים שיגרמו לערעור בערך משפחתו וגם גורל ילדיו יונח על כף המאזניים של מנהלים מושחתים אלו".

"לא עוד למנהלים מושחתים. עצרו. די לדמעות, די לשפיכות הדמים. די!", מסכמת האיגרת את דברה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!