ונידויי וחרמיי וקינוסיי • טור אישי

מאוד מעניין לחיות במדינה שלנו. כל יום פרשיה חדשה, כל יום נושא חדש, ואף פעם לא משעמם. ומה שהכי מצחיק כאן, זאת העובדה שיום למחרת שום דבר כבר לא מעניין.

קחו, למשל, את פרשת עמנואל. כשהיינו בשיאה היה נראה ששום דבר אחר לא קיים במדינה. ועכשיו - מי זה יואב ללום? שכחתי.

אבל ישנן פרשיות שמנסות לחזור על עצמן אחת לחודש, אם לא אחת לשבוע.

"חרם".

מילה קצרה, פרשיה גדולה.

השבוע התוודענו לחרם חדש. על עיר ואם בישראל. ולא סתם חרם. חרם של אמנים!

עוד לא התאוששנו מהניסיון הקודם להחרים מוצרים בהכשר הבד"ץ, עדיין אנחנו בטראומה מכמויות ה'אפרופו' שנותרו ברשתות השיווק - ועכשיו עוד פעם חרם.

איך נעמוד בזה? רק לחשוב על מציאות כזו שלא יהיה ניתן להגיע להופעה באריאל עם חטיף 'לולו בולו' בהכשר הבד"ץ - והלב נקרע.

מילא אם היינו יודעים שהפעם זה מסתכם בחרם בלבד ניחא. אבל מי יודע אם לא יפגינו לנו מול הבית יום אחד.

קשה!

הם רוצים גם

הציבור החילוני בישראל אכול קנאה שורפת.

הם צופים יום אחר יום במהדורות החדשות הפותחות בדיווחים על הפגנות החרדים על היקר והקדוש להם. הם רואים בעל כרחם את מסירות הנפש הטבועה עמוק-עמוק בליבו של כל יהודי תחת מעטפת הציווי של "ועשית ככל אשר יורוך".

הם קוראים על נתוני כח המכירה הכושל והמתדרדר של קבוצה שהוחרמה על-ידי הציבור שאמון על דבריהם של גדולי ישראל.

הם מביטים ונקרעים מבפנים.

הם רוצים גם.

ובבת אחת הם מנסים. מנסים - וכושלים. אין לאף אחד מושג למה החרם החילוני לא תופס. מדוע בימים שכאלו הרדיפה של יצרני המזון רק מתחזקת אחר נותני הכשרות המהודרת.

אין להם מענה לשאלה הגורלית כל-כך למה הם כן ואנחנו לא. מה שאצלנו יודע כל ילד זב חוטם. אצלם נחשב לסוד אפל ומאיים שאינו פתור.

אדם יחיד לא יכול להחרים. אדם יחיד לא יכול להפגין. אדם יחיד הוא אפס.
אדם ועוד אדם פירושו אפס ועוד אפס.

רק אם לפני היחיד תעמוד קבוצה שבבסיסה יש כניעה למוריה, כניעה למנהיגיה ומטרה אחת ויחידה של התמסרות, תוך שפלות עצמית מוחלטת, רק אז האפס ועוד אפס מעצימים ומכפילים את כוחו של האחד. של המנהיג.

לחילונים לעולם לא תהיה קבוצה! החילוניות היא האנטיתזה המוחלטת לבסיס המרות. המושג "חרם חילוני" לא קיים. חילוני הוא אדם המצהיר נאמנה כי יעשה ככל העולה על רוחו מתי שירצה איך שירצה וכמה שרק יוכל. לא תיתכן העובדה שחילונים יתאגדו למסע נגד הדת בצורה המנוגדת לחילוניות.

איננו פוחדים כלל מחרם צרכנים כזה או אחר שנובע מתוך תסכול עצמי עמוק השרוי בליבו של כל אדם חסר מרות. נעמוד מהצד ונגחך בכל פעם שיקום חילון מתחיל ויאיים בהתגבשותם של אנשים המצהירים על פירוז מוחלט במעשיהם ומנהיגים כך את אורח חייהם.

ולאותם אמנים תאבי פרסום הנתלים על עץ גבוה מדי בדרכם לכותרות, נמליץ להמיר את התחביב הכושל בתרומה ובעזרה לציבור. פעולה שמוסיפה להם קרדיט לרוב, אך מועילה לא פחות לאביונים הנמקים ברעב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!