הבחור שכיבד את אביו ניצל מהמוות במירון

בקונטרס 'נועם שיח' להרה"ג רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א אב"ד סאנטוב בלייקווד, הביא השבוע סיפור מדהים משמו של הרב אהרן וואלקין, מחשובי תושבי עירו לייקווד, סיפור אישי שבדידיה הוה עובדא. הסיפור פורסם בסוף השבוע בגליון התורני של עיתון 'המבשר' על ידי הסופר יוסף מאיר האס. 

וכך מספר הרב וואלקין: בני הבח' משה ני"ו לומד בישיבת מיר בירושלים. זמן-מה קודם ל"ג בעומר, התקשר אלי וסיפר לי שאחד מידידיו הקרובים, הבח' דוב שטיינמץ (ז"ל), קיבל כרטיס כניסה להיכנס למעמד ההדלקה של האדמו"ר מתולדות אהרן כדי שיוכל לצקת שמן למדורת ההדלקה לכבוד התנא האלוקי רשב"י, והב' דוב ביקש מהמארגנים עוד כמה כרטיסים כדי להכניס גם את ידידיו הקרובים שיבואו עמו לצקת שמן במדורה. גם בני הב' משה היה בין מקבלי הכרטיסים הללו, וכמובן ששמח מאד על-כך שיוכל לצקת שמן ולהשתתף במעמד ההדלקה עם רעיו וידידיו מהישיבה.

מספר ר' אהרן: כמה ימים קודם ל"ג בעומר התקשרתי לבני ואמרתי לו, היות וכבר כשנה ומחצה לא ביקרתי בארץ ישראל מחמת וירוס הקורונה, ולא הייתי אצל אבי המשגיח הגאון הצדיק רבי חיים וואלקין  לכן כעת שקיבלתי אישור לבקר בארץ ישראל, אני רוצה להגיע לארה"ק אי"ה בערב ל"ג בעומר ולנסוע לירושלים לבקר אצל אבי, ובשעות המאוחרות של הלילה ניסע למירון, ואח"כ נחזור לשבות בירושלים.

כששמע בני את התוכנית, אמר לי, הגם שקיבל כרטיס לצקת שמן במעמד ההדלקה וכבר סיכם עם ידידיו ורעיו להשתתף יחד, וכמו-כן שכרו דירה בצפת לשבות שם בשבת, הרי שמחמת מצוות כיבוד אב, הוא מוותר על כל התוכניות שלו וימתין לי להצטרף עמי ללכת בכל אשר אלך.

וכך הווה. הגעתי לארץ ישראל בערב ל"ג בעומר אחר הצהריים, ובני משה המתין לי בשדה התעופה. נסענו יחד לאבי מורי שליט"א, שם שהינו כמה שעות וגם שמענו 'וועד' שמסר אבא לבחורים מישיבתו, ורק בשעת לילה מאוחרת יצאנו לכיוון מירון. כשהגענו סמוך ונראה להר מירון, עצרו אותנו השוטרים והורו לנו להסתובב חזרה, כי אירעה ר"ל טרגדיה במירון וסגרו את כל ההר למבקרים, ואף אחד לא יכול להיכנס לשם.

מספר ר' אהרן: כמה שאני הייתי מיצר על-כך שאני כבר בארץ ישראל ונוסע למירון, ואיני יכול אפילו להיכנס לומר קפיטל תהלים אחד ולכתוב קוויטל, הרי בני משה היה יותר בצער ממני, כי הוא הרי היה לו כרטיס לצקת שמן וכבר סיכם עם כמה חברים להיות שם, וכעת אין לו לא הדלקה ולא תהלים בציון התנא האלוקי רשב"י ולא כלום, אך ברירה אחרת לא היתה לנו והסתובבנו וחזרנו לירושלים כלעומת שבאנו, מתוך תקוה ואמונה שהכל לטובה.

ביום שישי בבוקר כשהגיעו השמועות המחרידות מאשר נעשה במירון לאזני בני משה, היה נסער עד עמקי נשמתו ונעשה בשרו חידודין חידודין, למשמע הבשורה הנוראה והמחרידה, כי שני רעיו וידידיו הקרובים שהיה אמור לעמוד עמהם ביחד לצקת שמן במעמד ההדלקה: הבח' דוב שטיינמץ ז"ל והבח' יוסף יצחק קאהן ז"ל, נסתלקו בחטף בטרגדיה הנוראה במירון ר"ל.

עמדנו נבהלים ומשתוממים לראות עין בעין איך שהגינה עלינו מצוות כיבוד אב הכפולה, הן הכיבוד-אב שלי שנסעתי לבקר את אבי שליט"א, והן הכיבוד-אב של בני משה שוויתר על כל התוכניות שלו כדי לקיים מצוות כיבוד אב ולהשתתף עמי בכל המסעות שלי אצל אבי והעליה למירון, ובזכות זה ניצלו חייו תודות לקל.

ממשיך ר' אהרן ואומר: אני חשבתי שאני נוסע לצורך אבי, אבל באמת נסעתי לצורך בני משה, להציל את חייו... כעת רק נותר לנו להתבונן לראות עין בעין במה שהתורה הבטיחה ואמרה (שמות כ, יב) "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!