עמית סגל: "הטיפש שזרק אבן למים מרואיין כעת על תקן החכם"

בטורו השבועי ב'ידיעות אחרונות' חוזר עמית סגל לניסיון להציג גזרה שווה בין התפרעויות הערבים לתגובה היהודית לכך וטוען כי המפכ"ל שבתאי שנבחר על-ידי ממשלת ימין, כמו קודמו אלשיך, גם הוא מנסה לחמוק מביקורת על-ידי שבירה שמאלה.

סגל טוען כי המפכ"ל כשל כשלא הבין בזמן אמת את המתרחש בערים המעורבות ובשעה שמשפחות יהודיות עמדו תחת סכנת מוות, אנשיו ישבו באולפנים והסבירו כי הכול תחת שליטה.

"באחד מלילות השבוע שעבר, כאשר נתניהו יצא מהקריה מהמבצע להרס המטרו של חמאס", מספר סגל, "הוא התפנה לברר מה מצב ההתפרעויות ברחבי ישראל". לדבריו, "איש מצמרת המשטרה לא ענה לו: השעה הייתה שתיים וחצי בלילה, אבל בכירי המשטרה נמו בנחת את שנתם. למה מה קרה, מלחמה?".

סגל תוקף את המפכ"ל שבתאי תוך שהוא מזכיר את האיוולת של קודמו בתפקיד, אלשיך: "למשמע ההתבטאות המקוממת של מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, על "טרוריסטים משני הצדדים" ו"חצצנו בין הניצים" נראה ששבתאי התעורר מהתנומה על צד שמאל. הוא ממשיך את הנוהל של קודמו, רוני אלשיך: מונית על ידי ממשלת ימין וחטפת על תפקוד כושל? שבור שמאלה ותראה ישועות בתקשורת".

פרשן 'חדשות 12' מסביר כי הכשל הוא לא בתפקוד הכוחות בשטח שעשו ככל יכולתם, אלא בקודקודים שלא הבינו בזמן אמת את גודל האסון: "הכשל העיקרי של שבתאי איננו התפקוד של כוחותיו: האירועים שהתלקחו במדינה גדולים על המשטרה. מדובר בחוסר היכולת לצלצל כבר בליל המהומות הראשון בכל הפעמונים, ולקרוא לצבא ולמג"ב. במקום זאת, קציני המשטרה ישבו באולפנים ובניתוק נורא הסבירו שהמצב "סביר ובשליטה". על המסך הוצתו בינתיים עוד בתי כנסת ומכוניות".

לטענת סגל חוסר היכולת לקבל ביקורת ולהשתפר לא שרוי רק במשטרה: "מחלת ה"סביר ובשליטה" של המשטרה מאפיינת גם את צה"ל. ראש אגף המבצעים, האלוף אהרן חליוה, התראיין השבוע בטלוויזיה וניסה להדוף את הביקורת על הישגינו במבצע. "גם על מלחמת לבנון השנייה הדעה הייתה לא חיובית בזמן אמת והיום זה נראה אחרת לגמרי". אכן, אחרת לגמרי: ב-2006 היו לחיזבאללה 13,000 רקטות שהגיעו עד חיפה. עכשיו יש לו פי עשרה רקטות, כולל מדויקות, שמגיעות גם לאילת. לפני חמש-עשרה שנה החיזבאללה היה עוצמתי כמו חמאס של היום. האם בעוד חמש-עשרה שנה חמאס יהפוך לחיזבאללה?".

סגל מונה לבסוף את רשימת הכשלים שנדרשים להקמת ועדת חקירה בצל האופנה העכשווית: "לאחרונה חזרה לאופנה הדרישה לוועדות חקירה ממלכתיות. הנה הצעה לאחת נוספת: איך באיוולתה, בקלות דעתה ובמזגה הטוב הניחה ישראל לרשעים ברצועת עזה לחדש את חימושם? ומה היא שידרה בכך לחלקים לא מבוטלים בחברה הערבית בישראל?"

עוד תוהה סגל: "איך הפכה עזה ממוקד יידוי אבנים בשנות השמונים ליצרנית מחבלים מתאבדים בשנות התשעים, חופרת מנהרות בשנות האלפיים ואיום אסטרטגי על המשק הישראלי בשנות העשרים של המאה הנוכחית? איך רחובות שבהם הילכו חיילי צה"ל עם נשק אישי הפכו בתוך דור אחד, על פי בכירי קהיליית המודיעין, למקום העוין ביותר בעולם לפעולות סוכנים לבד מטהרן? מדוע יחידת העילית של סא"ל מ' הסתבכה בפעילות שלושה קילומטר בקו אווירי מחדר האוכל של עין השלושה? מה שוות כל תחזיות הגאונים שהסבירו בשנות התשעים שערפאת יהפוך את עזה להונג קונג?".

ולבסוף נוגע סגל ביוזמי ההתנתקות וכותב: "ואיך בני משפחת שרון ותומכיה עוד מעזים להראות את פרצופם באולפנים? לפני שש-עשרה שנה תמכו במסירת הרצועה ללא תמורה, החלישו את הרשות הפלסטינית וסללו את הדרך לעליית חמאס, וכעת הם מתלוננים שישראל מחזקת את החמאס על חשבון הרשות הפלסטינית. לפנינו מקרה יחידני, שבו הטיפש שזרק אבן למים מרואיין כעת על תקן החכם שמייעץ איך להוציא אותה משם."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!