עם דמעות בעיניים, בגיל 93, גלגל שלומק'ה ה'עילוי' את התפילין של יד • הסיפור • תמונות

את סגירת המעגל שהתקיימה היום בבית המדרש של מחנבוקא בבני-ברק, לא ישכחו החסידים עוד זמן רב. אך לפני שנגיע אל תפילת שחרית בבית המדרש, נחזור יותר מ-80 שנה לאחור: שלום הרשקוביץ, נולד בעיירה אונגוואר. כל רואיו ומכיריו אמרו כי מדובר בילד פלא. הוא היה עילוי של ממש.

בשמחת בר המצווה שלו נשא פלפול שהכין לבדו. בעיירה בה גר, כיהן כרב הרה"ג ר' יוסף אלימלך כהנא הי"ד, שהתפעל מהנער הכישרוני, והחליט לקחת את הנער תחת חסותו.

באותו זמן מגיע לישיבה של הרב כהנא, בחור חשוב מארץ ישראל - אליהו רוט. הרב כהנא, שנוכח בכשרונו של הילד הירושלמי, מחליט כי הם ילמדו בחברותא.

השניים למדו שלושה סדרים בפינת בית המדרש, ולא היה להם בעולמם אלה תורה ויראת שמים. התלמידים בישיבה ותושבי העיירה ידעו ששלומק'ה הרשקוביץ, אהוב על רבם כבבת עינו. התחושה שרווחה לה בעיירה הייתה שבישיבה מתגדל בחור שעתיד להיות אחד מגדולי הדור הבא.

בגיל צעיר כבר מינו אותו רבני הישיבה ל-"חוזר", כך כינו בישיבות הונגריה את הבחור שנתמנה לחזור על שיעורי הרב בפני התלמידים.

כעבור כמה שנים הפך הנער הצעיר לאחד מחשובי הבחורים באירופה, ומגיע לחצר הקודש בעלזא. שבועות ספורים לאחר מכן, הוא הופך לשם דבר, והינו אחד מן היושבים ראשונה במלכות. הנער הצעיר התחבב על הרה"ק ר' אהרון מבעלזא זי''ע, שהרעיף עליו חיבה יתירה. שמו והתמדתו הגיעו לאזני שדכני העיירה ותוך תקופה קצרה 'חטף' אותו יהודי נגיד, ששמח על הזכות להכניס כלי מפואר לתוך ביתו.

חמיו הבטיח לחתן "קעסט", ובלבד שימשיך להתעלות בתורה ולחסות בצילו של הרבי.

האברך המפואר היה לדמות בעיירה ובין כל חסידי בעלזא.

עד שחשכו וקדרו שמי אירופה. הזוועות היכו ללא רחם בבני העיירה ובכל יהודי אירופה, שלום ומשפחתו עברו תקופה קשה מנשוא. שלום הגיע למחנות עבודה והטראומה הקשה מכל הייתה ששיכל את אשתו ושתי בנותיו לנגד עיניו.

ביום מן הימים, הפציצו בנות הברית את מחנה העבודה שבו שהה. אנשי המחנה נהרגו וגם שני חביריו של שלום - שהיו המפלט האחרון בחייו, קיפחו את חייהם.

שלום נותר לבדו. רק חייו נותרו לו לשלל.

לאחר המלחמה התגלגל ונדד לעיירה רוסית, בה החל לעבוד כמתורגמן, ואט-אט ניתק הקשר הרוחני מתורת ה' וממצוותיו.

ידידו, ר' אלי רוט, שעלה לירושלים אחר המלחמה, שמע שידידו הקרוב ניתק כל קשר עם הדת, וליבו שתת דם.

"הפסדנו את רשכבה"ג", היה אומר ר' אלי' כל ימיו. בכל מקום שהיה מגיע, בכל תפילה, היה מזכיר: שלום בן רבקה לתשובה שלימה.

ר' אלי' רוט, שהיה מקורב להרה''צ ר' שלומקה' מזוויעל זי"ע, התחנן תמיד בפני האדמו"ר שיבטיח לו שחברו יזכה לשוב בתשובה. שנים התחנן, עד שפעם אחת הבטיח לו: שלום יזכה לשוב בתשובה שלימה לפני מותו. "שלום בן רבקה לא יעזוב את העולם ללא תשובה", אמר האדמו"ר, ונפשו של ר' אליהו נרגעה.

לאחר תקופה עלה שלום הרשקוביץ לארץ-ישראל, והחל לשקם את חייו. הוא התיישב בחולון, ועבד לפרנסתו. ר' אליהו היה מבקרו אחת לתקופה ומתחנן בפניו שיעשה תשובה, אך שלום בשלו. לא רוצה לשמוע.

לפני מספר שנים השיב ר' אליהו רוט את נשמתו לבוראה, מבלי שראה את ידידו שב בתשובה.

לפני כמה שנים פנה ר' מאיר וויס - המתעסק בתולדותיהם של צדיקים, ופוקד את בתיהם של שרידי הדור הקודם בכדי להנחיל לדור הבא את זיכרונותיהם ממצוקי ארץ - לשלום בכדי לשמוע על העיירה בעלזא שלפני השואה. שלום שיתף פעולה וסיפר סיפורים רבים על העיירה שנכחדה.

יום בהיר, מצלצל הטלפון של ר' מאיר. בקו השני - שלום, המבקש תפילין וטלית, אותם הוא רוצה להניח לפני שיילך לעולמו.

"מאז אותו הפצצה במחנה הריכוז עדיין לא הנחתי תפילין. אנא תדאג לי לתפילין מהודרות ולטלית. אני רוצה להתפלל לפני מותי", ביקש ר' שלום. ר' שלום המשיך וביקש: "גם גמרא".

מאותו יום לא מפסיק ר' שלום להגות בתורה. למרות שכיום הינו אדם סיעודי, הוא מניח את הגמרא בסמיכות למראשותיו, ולא עוזב אותה ולו לרגע אחד. נראה שהוא מנסה להשלים את הפערים שצבר, בשנים האחרונות.

הבוקר, הוא הגיע לראשונה לבית המדרש של חסידות מחנובקא, שם התפלל תפילת שחרית. לאחר התפילה שתה האדמו"ר לחיים עם החסידים.

מעיניו של ר' שלום זלגו דמעות. דמעות של שלימות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!