לאחר 70 שנה: התוקעים בכותל מתאחדים לראשונה

לאחר שהבריטים אסרו על תקיעת שופר בכותל, מחשש שהדבר יגרום למהומות מצד הערבים, קמה קבוצות תוקעים מחתרתית - שלמרות ידו הקשה של המנדט ואיומי הערבים - הגיעה מדי יום הכיפורים לרחבה, כדי לתקוע שם בשופר כמנהג ישראל.

אתמול התאחדו גיבורי השופר, לראשונה לאחר 70 שנה. מעריב מביא את סיפורם.

לאחר אירועי תרפ"ט ב-1929 החליטו הבריטים על שורה של גזרות ברחבת הכותל המערבי. אחד החוקים המשמעותיים היה האיסור לתקוע בשופר.

אלא שבמוצאי יום הכיפורים הראשון לאחר התקנות החדשות, הגיע לכותל משה סגל - לימים תושב כפר חב"ד ואחר-כך מראשוני מתיישבי הרובע היהודי בירושלים - כשהוא מחביא שופר. מיד בתום תפילת הנעילה הוציא אותו ותקע בו. מאז, במשך 18 שנה, בכל יום כיפור היו מגיעים צעירים לכותל ותוקעים בשופר בצאת החג למרות האיסורים.

מאז התקיעה הראשונה של משה סגל, הבריטים נערכו מדי שנה והציבו שוטרים גלויים וסמויים בכותל. למרות זאת, הצעירים הירושלמים לא חששו.

אמש, ששת התוקעים האחרונים שנשארו בחיים התכנסו ברחבה - לשחזור אחרון. אחד-אחד הם הגיעו אל הרחבה. כולם בני למעלה משמונים. אחד על כיסא גלגלים, אחד עם הליכון, אחד כפוף. כשנפגשו לראשונה הם התחבקו ביניהם. חלקם לא פגשו אלה את אלה מעולם, כי כל אחד תקע בשנה אחרת.

יעקב (סיקא) אהרוני, היום בן תשעים, היה זה שתקע בשופר ב-1938 ויש לו הסבר מעניין מדוע הוא וחבריו לא חששו משוטרי החרש הבריטים: "הייתה לנו הרגשה שהשכינה נמצאת איתנו". כמו רבים מחבריו, גם סיקא נתפס והובל אל תחנת המשטרה הבריטית. "אבל הלכתי בראש מורם", הדגיש. "בעם היהודי תקיעת שופר היא סמל לחירות. בגלל זה הייתי מוכן ללכת עד הסוף".

מרדכי שחורי הגיע ארצה בגפו והוא היחיד מבני משפחתו ששרד את השואה. שחורי, כיום בן למעלה מתשעים, סיפר כי מארגני התקיעות אמרו לו שרצו שיבקש את רשות הוריו לפני התקיעה מחשש שייעצר: "אמרתי להם: 'אין לי אף אחד, אני הולך לתקוע בשופר'".

לשחזור אתמול הגיע גם אברהם שטיינברג עם אשתו קלרה. קלרה סיפרה כי לא הכירה את אברהם אבל ידעה שהוא איש אצ"ל: "ביום כיפור ראיתי אותו בכותל תוקע בשופר. מאז ועד היום אנחנו יחד".

אברהם אלקיים תקע בשופר במוצאי יום כיפור של 1947, והיה התוקע האחרון לפני נפילת הכותל במלחמת השחרור: "ניגש אליי אדם מבוגר ממני ושאל אותי: 'מה לך ולשופר'? אמרתי לו: 'אני האחרון שתקע פה בשופר'. אז הוא אמר לי: 'אני משה סגל, אני הראשון שתקע פה'".

אברהם כספי סיפר שבתור נער הוא היה האחרון שעזב את בית כנסת החורבה לפני שנהרס על ידי הירדנים. כספי סיפר שבתפילת הנעילה, בזמן שהתכונן לתקיעת השופר, הוא זיהה לידו שוטר בריטי סמוי. "התחלתי בניגון של תפילה לומר לחבר'ה, 'יש לידנו מרגל, תעשו את זה בזהירות', וככה כולם ידעו להיזהר".

את השחזור יזם אריה הלבני, מנכ"ל פרויקט "תולדות ישראל". "אנחנו מתעדים אנשים שלחמו במחתרות", סיפר. פלג לוי, הצלם הראשי, הוסיף: "אנחנו רוצים לשמור את האוצרות האלה".

קישורים:
מקור: מעריב

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!