סיכום מקיף: חג השבועות בחצרות ובישיבות

מתח גדול ודאגה רבה שררו בכל בתי הכנסת בציבור החרדי בארץ ובעולם, סביב האירוע הקשה שהתרחש דקות לפני השקיעה בכניסת החג, עם קריסת הפרנצ'עס שהוקמו בחצר חסידות קרלין סטולין לכבוד חנוכת היכל הטישים החדש של החסידות בגבעת זאב לכבוד חג השבועות. 

מדובר באירוע היסטורי בחצר קרלין, שכן לראשונה האדמו"ר וחסידיו שהו בחג השבועות בגבעת זאב, לרגל חנוכת בניין מרכז קרלין העולמי, הנקרא "היכל הטיש'ן", שנחנך בחג השבועות במתחם רחב ידיים שכל קומה 2000 מטר. המקומות נמכרו לחסידים לחג השבועות במאה שקלים בלבד חוץ מאותם אלו שתרמו לבניין הגדול הנקראים 'חסידים הראשונים'.  

כאמור המקרה שאירע בחסידות העיב על החג ברחבי הארץ ורבים בחצרות החסידים לא עלו כלל על הפרנצע'ס מחמת החשש והסכנה. 

המפה שהוכנה לחג השבועות בחצר חסידות קרלין

בחצר חסידות גור הגיעו למעלה מרבבת חסידים לשהות במחיצת הרבי, בערב החג עברו אצל הרבי החסידים לאמירת 'שולם נעמען' אחד אחד. בליל החג ישבו ולמדו כל הלילה כ3000 איש בבית המדרש.

חידוש מיוחד נרשם ב'יזכור' כשהרבי יצא לתוך הדירה יחד עם הבחורים והילדים היתומים של החסידות ולא בתוך בית המדרש בכדי למנוע לחץ ביציאה, כל החסידים נשארו לעמוד על מקומם. הרבי מגור ערך טיש בצהריים בשעה 17:30 למשך כמעט שעה. הרבי עמד על במה מוגבהת בין האגף החדש לישן וכך כל החסידים יכלו לראות את הרבי. עד היום בקושי הצליחו לראות את הרבי בשבועות כי עמד על רצפת בית המדרש.

בחצר חסידות בעלזא חג השבועות הוא יום חגם של מורי ההוראה. ביום זה, הכריזו על שולחנו של האדמו"ר מבעלזא את שמותיהם של הרבנים הגאונים שנבחרו לכהן פאר כדיינים ומורי צדק בקהילה - קהל מחזיקי הדת. דיינים אלו נבחרים מדי שנה בקפידא, לאחר שהעבירו שנים רבות של יגיעה בלימוד התור, והשתלמו במקצועות התורה הנדרשים להורות הוראה בישראל. 

בשבת שקודם קבלת התורה. הוכתרו שמונה דיינים החדשים שישבתו אצל הרבי בירושלים. הדיינים שהוכתרו השנה הרה"ג רבי ישראל שלמה דמן מירושלים הרה"ג רבי משה דירנפלד מירושלים הרה"ג רבי חיים יוסף הלוי אוסטרליץ מבית שמש, הרה"ג רבי מאיר זאב הכהן זלפריינד מבית שמש, הרה"ג רבי יוסף שלמה הכהן פרידמן מבית שמש הרה"ג רבי יחיאל מיכל פונפדר מקרית גת, הרה"ג רבי ישכר דב וינד מקרית גת והרה"ג רבי יהודה העניג ממונטריאל בקנדה.

בליל החג לא עברו בבעלזא לאמירת גוט יו"ט כבכל שבת וחג. בחג בבוקר לא ערך האדמו"ר קידוש חלבי לקהל כמדי שנה ושלח את בנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שיערוך קידוש לקהל. במוצאי החג הורה האדמו"ר לגבאי הרב שמעון וואלף קליין שיכריז ברמקול שיעברו לאט לאט ויתנו קודם לזקנים ולמבוגרים לעבור ולא ידחפו בעת אמירת 'אגוט וואך'.

הדיינים שהוכתרו בבעלזא

בחצר הקודש ויז'ניץ בערב החג משעה 17:45 במשך שעה וחצי עברו אלפי חסידים מכל הארץ לאמירת שלום אצל הרבי בביתו ברח' תורת חיים 4. לפני מעריב הוכרז ע"י המשב"ק ר' שאול גרינברגר, בשם הרבי, על החמרת כללי הזהירות בכל מתחם הבית מדרש, לא לעמוד כלל במעברים, ילדים לא עומדים מעל קומה חמישית מלמטה. 

כמו"כ עפ"י החלטת הרבנים של החסידות, הוכרז ע"י הראש הקהל ר' איצו רוזנברג, שב"יזכור" לראשונה ישונו כל המנהגים אם עד היום כולם יצאו החוצה לגמרי בחג השבועות הוחלט כך: החסידים שנשארים ל"יזכור", התקדמו לקדמת הבית מדרש על כל אורך המזרח, שאר החסידים, יעברו ממול מתחת לפרנצ'עס, עם הפנים לאחור, כן כל הבחורים יסתובב אחורה, כך, שלא להשתתף בתפילת נשמת. כן שמרו סדרנים כל החג, על כל כללי הבטיחות.

במשך כל הלילה, עמלו הפועלים בבית המדרש הגדול, להדק ולחזק את כל פרנצע'ס מכל הכיוונים, ולתת בטיחות יתר לקראת נעילת החג. כמו כן ב"בברכת כהנים" התקשו הכהנים בכל שטח הבית מדרש, לא להתקדם בברכת הכהנים למזרח, אלא כל אחד יברך על מקומו. תלמידי התתי"ם היו מחולקים בתקיון ליל שבועות על כל בנייני המוסדות בקריה, מהישיבות ועד לבית הלל.

בנעילת החג בהשתתפות האלפים, עמדו סדרנים עם לייזרים וסינוורו כל אחד שחצה או סטה ממקומות הפרנצ'עס או בעזרת הנשים. 

הרבי מויז'ניץ בנעילת החג. צילום: ש.פ.ה

בחסידות צאנז נשמו בחג לרווחה לקראת החג, כאשר האדמו"ר שאושפז בבית החולים בליל שבת שעברה, שוחרר למעונו. אומנם האדמו"ר עדיין שרוי בחולשה, אבל אלפי החסידים מהארץ ומהעולם הגיעו לקרית צאנז בנתניה לחג השבועות.

במרכז טיש נעילת החג הגיש הרב יהודה שפירא, מנהל רשת הכוללים "מרכז התורה והחסד" שבקריית צאנז נתניה, את הספר 'תמכין דאורייתא', בו רשומים אלפי שמות מארץ ישראל והעולם של שותפים קבועים ברשת הכוללים הגדולה בצאנז בהם לומדים קרוב לחמש מאות אברכים. תורמים אלו אף קיבלו בשבועות האחרונים לקראת החג, את גביע הזהב הצנזאי במתנה, בדיוק כצורתו וכתבניתו של גביע הזהב של האדמו"ר עליו הוא מקדש בכל שבת מאז הגיע לעול מצוות.

הרבי מצאנז מקבל את ספר 'תמכין דאורייתא'. צילום: משה גולדשטיין 

בחצר חסידות סלונים הודיעו בערב החג כי מקומות הישיבה בחמש שורות הראשונות הינם לאברכים מעל גיל 50 בלבד. מקומות העמידה בפרנצ'עס מיועדים לאברכים ובחורים.

בחסידות הסבירו כי "לאחרונה בעת שולחן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בהיכל ביהמ"ד הגדול בימים טובים שעברו עלינו לטובה, השתרש מנהג בו ישנם אברכים צעירים המתיישבים בקדמת ההיכל אם על מקומות הישיבה, ואם במעברים, מעבר לכך שאין הדבר מכובד, הוא גורם לצער רב ולחוסר כבוד למבוגרי וזקני אנ"ש שנאלצים לשבת מאחור או שאינם מצליחים לעבור במעברים. הננו לחזור ולהזהיר כי אין לעמוד או לשבת כלל במעברים אלא רק במקומות המיועדים לעמידה בפרנצ'עס ומסביב לספסלים. כמו"כ אברכים צעירים יכבדו פני מבוגרים במקומות הישיבה". בעת היציאה ליזכור ביקשו בחסידות לצאת במתינות ובזהירות לאור האסון במירון. 

בחצר חסידות סאדיגורה שהו מאות חסידים בחג מתן תורה בבית המדרש הגדול של החסידות בבני ברק בצלו של האדמו"ר לראשונה מאז הכתרתו, בהם רבים מבני חו"ל שבמשך שנת הקורונה נבצר מהם להגיע ארצה וניצלו את פתיחת השערים החלקית כדי לבוא 'נסיעה' בצל הרבי. בערב החג קושט בית המדרש הגדול של החסידות כמנהג ישראל תורה, כמו כן קושט גם חדר ה'דאווין שטוב' בו מתפלל הרבי כמנהג אדמו"רי בית רוז'ין. סדר לימוד מיוחד התקיים כהכנה דרבא לקראת קבלת התורה.

לקראת החג נחנך מקווה מפואר שנבנה עבור הרבי בסמיכות לבית המדרש, ובעלות השחר לאחר סדר לימוד ליל שבועות קיימו בו החסידים את מנהג 'קדרותא דצפרא' המקובל בסאדיגורה, כאשר ליוו את הרבי בשירה וריקודים בלכתו לבית הטבילה.

לאחר מכן חזר הרבי עם הקהל לבית המדרש ורקד עם זקני העדה במשך זמן רב, כשהאברכים והבחורים עומדים על הפרנצ'עס ומפזזים במשך זמן רב לכבודה של תורה. הרבי דיבר על חשיבות השמחה בקבלת התורה והמצוות. במוצאי החג נערך טיש נעילת החג בראשות האדמו"ר ולאחריו עברו החסידים אצל הרבי ליטול ברכת פרידה לשלום. 

הרבי ציין בדבריו שברכת התורה חותמת בלשון "נותן התורה", לשון הווה, כי נתינת התורה מתחדשת בכל יום וכל אחד צריך ויכול להתחדש בתורה, כל אחד לפי דרגתו. "אני מדבר לכולם", הדגיש הרבי, "גם כולל יונגלייט וגם אברכים שעוסקים על המחיה ועל הכלכלה, וגם אם מישהו התרשל אין לעסוק בעבר אלא להביט קדימה ולקבל עול תורה מחדש, והעמלים לפרנסתם יוסיפו לתמוך בעמלי התורה ויועיל להם לברכה ולהצלחה".

הרבי מסאדיגורה בנעילת החג. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות דושינסקיא נערכו מראש להגעתם של מאות חסידים שבאו לשהות בחג השבועות, ארגון הכנסת אורחים 'שמחת המועד' נערך לקבל את האורחים באשל מלא, בבית המדרש הגדול 'היכל מהרי"ץ' בירושלים הוסיפו השנה פיגומים וגלריות כדי להכיל את קהל הגדול, בדושינסקיא זה החג הראשון שהתאפסו חד בחצר הקודש בצל הרבי לאחר שנת הקורונה, לאחר שהאדמו"ר שהה בחג הפסח האחרון בארצות הברית במחיצת חמיו.

לראשונה בחצר החסידות בנו חופת פרחים על מקומו של האדמו"ר בבית המדרש, למעשה הרבי לא רצה לשבת מתחת לחופת הפרחים, והתיישב בצד, יש מהחסידים המשייכים זאת לאירועים האחרונים שקרו.

החופה החדשה שהוכנה לרבי מדושינסקיא. צילום: שלומי טריכטר

בחסידות נדבורנה התארגנו לחג שבועות כבר מערב שבת פרשת במדבר ונערך שבת התאחדות לכלל הבחורים, של החסידות שבת מיוחדת זו נערך בראשות האדמו"ר מנדבורנה שנקרא "שלושת ימי הקבלה ביים רבין" האדמו"ר ערך סעודת שלישית רק לבחורים ובה נשא דברי חיזוק לקראת חג מתן תורה לאחר מכן נערך מעריב וספירת העומר האחרונה הבחורים שהשתתפו בשבת עברו לאחר מכן עם קוויט'ל אצל האדמו"ר לקראת חג השבועות.

הכינוס התחיל בערב שבת - היום הראשון משלושת ימי הגבלה, המוני בחורי החסידות התאספו בבית המדרש הגדול בקרית נדבורנה בבני ברק, כאשר בברכת הקודש של האדמו"ר על אף המצב הביטחוני הרעוע לא נעשה שום שינוי בתכנית. ערש"ק נשא דברי פתיחה וחיזוק המשפיע הגה"צ רבי חיים יוסף בידרמן. כמו"כ בחורים שהצליחו להשיג וללמוד בימים אלו סך שעות רצופות 17 שעות רצפות לבחורי הישיבה גדולה ו-13 שעות לבחורי הישיבה לצעירים ולכבוד יו"ט שבועות והילולת דוד המלך ע"ה, זכו להיכנס לגורל הסטורי על ספר תהילים שקרא והתפלל בו האדמו"ר בחג השבועות. 

במהלך נעילת החג האדמו"ר נשא דברים ועורר את הקהל לחזור בתשובה בעקבות האסונות שפוקד את עם ישראל ועל האזעקות ששמענו בשבוע האחרון, הקב"ה נמצא בכל מקום ואין אפשרות לברוח ממנו כמו שידוע המאמר מצדיקים "לית אתר פנוי מיניה פירוש".

החסידים בנדבורנה עוברים במוצאי החג להתברך אצל הרבי. צילום: שוקי לרר

בחצר תולדות אברהם יצחק חגגו את חג השבועות לראשונה ללא האדמו"ר שהה לראשונה בארה"ב שם חגג במקום את יום טוב שני. ל'בחדרי חרדים' נודע כי האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק קיבל היתר מהאדמו"ר מקאסוב, הגרי"מ שטיינמץ דומ"ץ סקווירא בורו פארק והגרש"פ לאנגזאם דומ"ץ בעלזא, לעשות יום טוב שני של גלויות, במהלך שהותו בארה"ב 

הרבי שהינו תלמידו של הרבי בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל נזכרים שכאשר שהה בחג הפסח בשנת תשי"ד על אדמת ארה"ב גם קיבל היתר לערוך שני ימי חג. תפילות החג נערכו באולמי עטרת גולדא בבורו פארק בהשתתפות אלפי חסידים. 

הבן הבכור של האדמו"ר ומי שמכהן כראש הישיבה הרה"צ רבי אהרן קאהן נשאר בישראל והתפלל במהלך החג, עם ציבור החסידים בישראל וכן נשא דברים בנעילת החג. 

בן הרבי מתולדות אברהם יצחק בנעילת החג. צילום: אידישע נייעס

בחצר חסידות ביאלא בני ברק הורה האדמו"ר לפני אמירת ה'אקדמות' לומר תהילים לרפואת הפצועים באסון בקרלין ולרפואת חולי עמו ישראל. פרקי תהילים נאמרו בהתעוררות גדולה. בנעילת החג נשא האדמו"ר דברים חריפים נגד שימוש בסמארטפונים. 

הרבי מביאלא בני ברק בנעילת החג. צילום: שוקי לרר

בחצר חסידות סלאנים קיבלו החסידים הודעה טלפונית בערב החג לכל חסידי סלאנים בשם האדמו"ר שליט"א; שכל אלו שבני משפחותיהם חוששים עקב המצב החריג להישאר לבד בחג בביתם, שלא יגיע לחג וישאר עם בני המשפחה.

בחצר חסידות לעלוב מאות מבחורי החסידות התכנסו ללימוד ולמבחן על עשרות דפי גמרא (כל אחד) אותם למדו בחודשים האחרונים במסגרת מפעל התורה "חביבותא דרבי שמעון" האדמו"ר הגיע באופן מיוחד ועקב אחרי הבחורים. בטיש נעילת החג התקיים ללא מוזיקה עקב האסון בקרלין. 

בחורי לעלוב בערב שבועות נבחנים בבית המדרש. צילום: יעקב לדרמן

בחצר 'שבט הלוי' שבשכונת זכרון מאיר בני ברק חג השבועות נחגג לראשונה בצל האדמו"ר החדש גאב"ד זכרון מאיר לאחר הסתלקותו של אביו בעל ה'מחשבת הלוי' זצ"ל לכבוד החג הובאה פרוכת החדשה שנתרמה לכבוד החג ע"י אחד מנגידי החסידות לע"נ האדמו"רים בעל 'שבט הלוי' זצ"ל ובנו בעל 'מחשבת הלוי' זצ"ל. 

הפרוכת החדש ב'שבט הלוי'

בחצר חסידות ביטשקוב שהו לראשונה בבני ברק ולא בבית המדרש ביפו וזאת בעקבות המתיחות הגדולה עם הערבים. הרבי ערך את התפילות והטישים ברחוב רבי עקיבא 11 בעיר בהשתתפות קהל חסידיו. 

בקהילת סאטמר בבני ברק בנשיאות האדמו"ר מהר"א מסאטמר שהה במחיצת בני הקהילה חתנו של הרבי, הרה"צ רבי שמעון זאב מייזליש רב בית המדרש 'ישמח משה' בקרית יואל מונרו  הרב מייזליש שנחת בשבוע שעבר בארץ הקודש לרגל שמחת הברית לנכדו בן לבנו הרב מאיר אלעזר מייזליש נכד האדמו"ר מדושינסקיא נכנס קודם צאתו לקבל את ברכת חמיו לנסיעה שהורה לו שיישאר לחג השבועות בארץ הקודש בכדי לשהות יחד עם בני הקהילה בבני ברק.

במהלך החג נשא הרב מייזליש מדברותיו והשתתף בכינוסים לבחורי הישיבות. 

נעילת החג בסאטמר בבני ברק. צילום: אברומי ברגר

בחצרות גדולי ישראל ובהיכלי הישיבות 

שר התורה הגר"ח קנייבסקי למד את כל הלימודים בסדר לימודו הקבוע, לאחר מכן במהלך הלילה אמר את התיקון וכן העתיר בתפילה על כלל ישראל שלא ייפגעו, בפרט העתיר שר התורה על הפצועים מהאסון בקרלין. 

ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין יצא לתפילת מעריב בישיבת פוניבז' בליל החג, לאחר מכן ליוו אותו מאות בני הישיבה לביתו כשראש הישיבה צעד בתוככי הקפסולה שהייתה השנה פתוחה לאחר סיום מגפת הקורונה. 

נשיא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה חכם שלום כהן שהה בחג השבועות בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים שם אושפז בשבוע שעבר לאחר שעבר טיפול רפואי בליבו. ל'בחדרי חרדים' נודע כי ראש הישיבה ישב ולמד כל הלילה כהרגלו. בני המשפחה מקווים כי ראש הישיבה ישוחרר ביממה הקרובה.  

בישיבת מיר בשכונת בית ישראל בירושלים שוב חזרו בערב על האיסור של גדולי ישראל שלא ללכת בחג השבועות לכותל המערבי ותלו מודעה גם למי שעדיין הסתפק בעניין. 

המודעה בישיבת מיר

בישיבת 'בית מתתיהו' תלו מודעה בערב החג להתפלל על ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר השרוי באחרונה בחולשה וזה לשון המודעה: "הנה כידוע שבועות יום הדין על התורה ובו מקבל כל אדם את חלקו בתורה עם כל הדברים הנצרכים לו לשם כך, ובישיבתנו אחד מהדברים הנצרכים לנו כדי להשלים את חלקנו בתורה זה מורנו ראש הישיבה שליט"א. וכידוע שהקב"ה קבע שכל דבר שהוא רוצה לתת ואפילו שהוא גוזר לתת הוא לא יוכל לתת אותו בלי שנתפלל שהקב"ה יתן אותו". 

"ועל כן נבקש מכל בחור ובחרו להתפלל לרפואה שלמה על ראש הישיבה הרב ברוך בן צביה לרפואה שלמה ושנזכה לקבל את התורה ואת כל הסיעתא דשמיא לכך".

בישיבת 'בית מאיר' בבני ברק היכל הישיבה המה בבני הישיבה ובוגריה, ואף לאחר ההרחבה לא נותר מקום בבית המדרש והבחורים למדו בחדרי שיעורים. בבית מאיר עשרות בחורים למדו בתענית דיבור מתחילת שלושת ימי הגבלה ועד מוצאי חג השבועות, סדר מיוחד התקיים בבוקרו של חג השבועות לאחר הקידוש (חלבי) כאשר רוב בני הישיבה משתתפים וממשיכים בלימודם אף שהיו ערים ולמדו כל הלילה, כך שבית המדרש המשיך להיות מלא בלומדים גם במשך כל היום.

במסיבת חג ציין ראש הישיבה הגאון רבי צבי רוטברג לשבל את בני הישיבה על ההתרוממות המיוחדת והשטייגען האדיר שהיה בישיבה וביקש שימשיכו בכך גם בהמשך זמן קיץ, הגר"ד גינזבורג מראשי הישיבה תירץ תירוץ מאה ואחד על הקושיה הידועה מה יש בקרבנו לפני הר סיני בלי תורה. 

בתוך כך, הישיבה נמצאת בהכנות קדחתניות לקראת יום היארצייט ה-19 של ראש ישיבה הנערץ והבלתי נשכח חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי זלמן רוטברג זצ"ל כבכל שנה על פי צואתו בחורי הישיבה כולם מתחלקים למשמרות לימוד בתענית דיבור בכל שעות היממה של יום הסתלקותו ח' סיון.

בישיבת 'בית מדרש עליון' בבני ברק התרגשו כשעלו לכבוד חג השבועות לבית המדרש החדש למעלה. בני הישיבה שוהים כבר חודשים רבים בבנין החדש ברחוב עוזיאל 67, אך עדיין נעים ממקום למקום, כשבזמן אלול וחורף למדו בביהמ"ד הגדול והמורחב למעלה (קומה 4), ובזמן קיץ ירדו ולמדו בחדר האוכל (מינוס 2), כשבאותו זמן קומת הלובי נהפכת לחדר אוכל זמני. וכל אותה תקופה עשרות פועלים עבדו מסביב לשעון לסיים את תקרת היכל הישיבה המפוארת, המעוטרת בעיטורים, עם המנורות, המזגנים ועוד. 

בס"ד בערב חג השבועות עלו בני הישיבה לביהמ"ד החדש, שם למדו בחג השבועות. בני הישיבה מציינים בסיפוק רב כי היה שווה המאמץ לרדת ולעלות, כשכעת נהנים הם מבית מדרש חדש ומפואר. כשהתקווה והציפייה היא שתוך זמן קצר יסיימו את חיפוי ביהמ"ד בקרמיקה מבפנים, ואט אט תושלם בניית הבניין כולו, כולל קומת הפנימייה הגדולה והמפוארת שעומד להתווסף שם - במקום הדירות ששוכרת הישיבה ברחבי קרית הישיבה.

התקרה החדשה בישיבת 'בית מדרש עליון'

בישיבת גרודנא ברובע ג' באשדוד לצד תושבי קרית הישיבה בעיר, ציינו בליל שבועות, לילה שקט ראשון מזה כשבוע ימים, בהם לא נשמעה אזעקה באיזור קרוב ליממה תושבי האיזור מציינים בסיפוק ובשמחה את הימצאותה של ישיבת גרודנא במרכזה של קרית הישיבה, בה ישבו מאות בחורים ואברכים ושקדו ברציפות על על תלמודם במשך כל ליל השבועות, "הם שומרי החומות שלנו" אומרים תושבי המקום.

ראש הישיבה הגאון רבי משה שמידע, ששהה עם בני הישיבה בכל מהלך הלילה בהיכלה של הישיבה, פתח את מסיבת החג בשירת "עד הנה עזרונו רחמיך", כמו כן ציין ראש הישיבה בדבריו, את ההודאה לקב"ה על סדר ליל שבועות שעבר ללא כל הפרעות בסיעתא דשמיא, כמו כן הביע את את התפעלותו הנרגשת נוכח שקידתם העצומה של בני הישיבה, בניתוק מוחלט מהוויות העולם וברוממות מופלאה. עוד הוסיף ראש הישיבה רואים בזה בחוש את יד השם, כיצד הוא מכוין, מתי תהיה חלילה הפרעה ומתי לא. וכשמתחזקים בתורה, בשקידת התורה, בעומק ההבנה, על אף הקשיים, אז אין הפרעות.

הגר"מ שמידע בשיעור כללי בישיבת גרודנא. צילום: יהושע פרוכטר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!