בניזרי - העם מאחוריך; אדמונד - העם בועט בך • דעה
אני רוצה לשאול: מי 'נפל על הראש' ללכת לשמחתו של עבריין?! האם היינו מפקידים בידיו סכום כסף לפקדון?! • אלא שהאימון במערכת המשפט איננו בשפל - הוא לא קיים • בעקבות אירוסי בנו של הרב שלמה בניזרי
- הרב דוב פוברסקי, בחדרי חרדים
- ז' אלול התש"ע
- 23 תגובות
תופעה מדהימה נחשפה בשמחת האירוסין של נתנאל בניזרי, בנו של השר לשעבר, הרב שלמה בניזרי: באירוע המשפחתי השתתפו שרים, ח"כים, רבנים ואישי ציבור. מש"ס - אך לא רק. אישים מכל קצווי הקשת של הציבור היו שם. מהגר"ע יוסף, ועד הרבנים הראשיים לישראל, הנושאים בתפקידים ממלכתיים רשמיים.
אני רוצה לשאול שאלה: מי מאיתנו היה בא לחגוג עם מי שהורשע בפלילים, מי שנגזרו עליו 4 שנות מאסר בפועל?! מי 'נפל על הראש' ללכת לשמחתו של 'עבריין' לכל דבר ועניין?! האם היינו נותנים אמון באיש שהורשע?! האם היינו מפקידים בידי אחד שכזה סכום כסף, סתם לפקדון, או להלוואה?!
מסתבר שמשפטו של השר לשעבר, על הרשעתו ועל גזר הדין הקשה שנגזר עליו - 4 שנים בבית האסורים - לא שיכנע איש לחשוב בגנותו של בניזרי ולקבל את הרשעתו, כמי שהוכח שעשה מעשה שלא יעשה.
ושלא נטעה: הציבור שלנו מתעב את השוחד, הציבור שלנו איננו מקבל אישי ציבור שעושים בתפקידם כאילו היה הוא רכושם הפרטי.
ולמרות זאת, הציבור שלנו מקבל את השר לשעבר בניזרי, בכבוד גדול יותר מאשר אילו לא היה מורשע ולא היה מושלך לבית הסוהר ברמלה.
"וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃" (דברים יז ט) - ידעה לצטט לי הגב' שולמית אלוני, בתוכניתו של דן שילון בה השתתפתי לפני כחודשיים.
"מדוע אינכם מקבלים את דברי התורה, ומדוע אינכם נשמעים לשופטים של הימים ההם, הלא הם ימנו אנו?" – שאלה אותי יו"ר מרץ לשעבר. הגב' אלוני הגיעה מצוידת בספר תנ"ך ובו סימניות רבות, דפים ממורקרים ושורות מודגשות - בכל מקום בו ניתן לתקוף את דברי התורה עצמה, את לומדיה ואת שומעי ליקחה.
החלטתי שאני זורם איתה: "לאלו שופטים התכוונה התורה לדעתך?", שאלתי. "יש לנו כמה וכמה שופטים בימים ההם. למשל שופטי כדורגל, כדורסל, כדור עף, או שופטי שלום, שופטי צדק - או אולי בטעות שופטי ודייני בתי הדין בישראל, שהם לא רק נקראים שופטי ישראל בתואר ובשם, אלא בעיקר במעשה ובפועל, כאשר הם שופטים על פי ערכי התורה וחוקיה, ולא על פי המשפט האנגלי או על ידי בית המחוקק הישראלי, 'כנסת ישראל', המחוקקת חוקים שהם לא רק לא בעד התורה אלא לעיתים אף נגדה".
במקום תשובה, נסגר התנ"ך על סימניותיו ומרקוריו.
לא אכנס לעניין המשפטי שנטחן עד דוק במאמרים ופירושים, ועל השופט הספרדי הדתי, שישב בכס הערעור, ופסק לשר 4 שנות מאסר, תוך שהוא מכפיל ומשלש את עונשו מזה של חברו במחוזי, כמי שאומר אל תחשדוני שאעשה הנחות בשל היותי ספרדי ודתי, אני שופט השפוט למשפט ולצדק המתבקש
מהחונטה לפני כל ערך אחר שנדבק בי בשל היותי מה שאני.
מסתבר שחוסר האמון במערכות אלו, שהיה פעם בשפל איום – היום הוא איננו בשפל. הוא פשוט אינו קיים. בכל עניין ציבורי בעל אופי דתי שעובר בין כותלי בית המשפט – יש חוסר אימון מובנה במערכת הזו. האימון פשוט לא קיים. נאדה, גורנישט.
לכן, כאשר הגיעו אנשי ציבור כמו גם רבנים נכבדים לאירוע של בניזרי, הם אפילו לא חשו שהם מיחצנ"ים או מתנגדים למשפט ולתוצאותיו. הם פשוט היו שם, כאילו כלום. כאילו לא מדובר בשר שעבר עבירה. סתם, כי מדובר בשר, באיש ציבור אהוב ומסור, שמסר את כל כולו לציבור. ולצערנו עבר תאונה ואושפז לכמה שנים בבית חולים ברמלה.
אני רוצה לשאול שאלה: מי מאיתנו היה בא לחגוג עם מי שהורשע בפלילים, מי שנגזרו עליו 4 שנות מאסר בפועל?! מי 'נפל על הראש' ללכת לשמחתו של 'עבריין' לכל דבר ועניין?! האם היינו נותנים אמון באיש שהורשע?! האם היינו מפקידים בידי אחד שכזה סכום כסף, סתם לפקדון, או להלוואה?!
מסתבר שמשפטו של השר לשעבר, על הרשעתו ועל גזר הדין הקשה שנגזר עליו - 4 שנים בבית האסורים - לא שיכנע איש לחשוב בגנותו של בניזרי ולקבל את הרשעתו, כמי שהוכח שעשה מעשה שלא יעשה.
ושלא נטעה: הציבור שלנו מתעב את השוחד, הציבור שלנו איננו מקבל אישי ציבור שעושים בתפקידם כאילו היה הוא רכושם הפרטי.
ולמרות זאת, הציבור שלנו מקבל את השר לשעבר בניזרי, בכבוד גדול יותר מאשר אילו לא היה מורשע ולא היה מושלך לבית הסוהר ברמלה.
"וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃" (דברים יז ט) - ידעה לצטט לי הגב' שולמית אלוני, בתוכניתו של דן שילון בה השתתפתי לפני כחודשיים.
"מדוע אינכם מקבלים את דברי התורה, ומדוע אינכם נשמעים לשופטים של הימים ההם, הלא הם ימנו אנו?" – שאלה אותי יו"ר מרץ לשעבר. הגב' אלוני הגיעה מצוידת בספר תנ"ך ובו סימניות רבות, דפים ממורקרים ושורות מודגשות - בכל מקום בו ניתן לתקוף את דברי התורה עצמה, את לומדיה ואת שומעי ליקחה.
החלטתי שאני זורם איתה: "לאלו שופטים התכוונה התורה לדעתך?", שאלתי. "יש לנו כמה וכמה שופטים בימים ההם. למשל שופטי כדורגל, כדורסל, כדור עף, או שופטי שלום, שופטי צדק - או אולי בטעות שופטי ודייני בתי הדין בישראל, שהם לא רק נקראים שופטי ישראל בתואר ובשם, אלא בעיקר במעשה ובפועל, כאשר הם שופטים על פי ערכי התורה וחוקיה, ולא על פי המשפט האנגלי או על ידי בית המחוקק הישראלי, 'כנסת ישראל', המחוקקת חוקים שהם לא רק לא בעד התורה אלא לעיתים אף נגדה".
במקום תשובה, נסגר התנ"ך על סימניותיו ומרקוריו.
לא אכנס לעניין המשפטי שנטחן עד דוק במאמרים ופירושים, ועל השופט הספרדי הדתי, שישב בכס הערעור, ופסק לשר 4 שנות מאסר, תוך שהוא מכפיל ומשלש את עונשו מזה של חברו במחוזי, כמי שאומר אל תחשדוני שאעשה הנחות בשל היותי ספרדי ודתי, אני שופט השפוט למשפט ולצדק המתבקש
מהחונטה לפני כל ערך אחר שנדבק בי בשל היותי מה שאני.
מסתבר שחוסר האמון במערכות אלו, שהיה פעם בשפל איום – היום הוא איננו בשפל. הוא פשוט אינו קיים. בכל עניין ציבורי בעל אופי דתי שעובר בין כותלי בית המשפט – יש חוסר אימון מובנה במערכת הזו. האימון פשוט לא קיים. נאדה, גורנישט.
לכן, כאשר הגיעו אנשי ציבור כמו גם רבנים נכבדים לאירוע של בניזרי, הם אפילו לא חשו שהם מיחצנ"ים או מתנגדים למשפט ולתוצאותיו. הם פשוט היו שם, כאילו כלום. כאילו לא מדובר בשר שעבר עבירה. סתם, כי מדובר בשר, באיש ציבור אהוב ומסור, שמסר את כל כולו לציבור. ולצערנו עבר תאונה ואושפז לכמה שנים בבית חולים ברמלה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 23 תגובות