לנחשוני צומחות שערות בכף היד • הטור היומי

אוכלי נפש לפני החגים

רק במדינה ההזויה כמו שלנו כותרת היום יכולה להיות "ישראל צומחת", והטפיחה העצמית היומית על השכם מבשרת על "חדשות טובות: ברבע השני של השנה הקדימה ישראל בצמיחה את גוש מדינות היורו ואת ארה"ב", אבל שני עמודים אחר-כך מתפרסמות החדשות הרעות, בלי שיוגדרו כך, על כי ישראל מתנערת מהעניים הרבים שבה ומפריטה את האחריות לגורלם.

אם זו 'צמיחה', אז שיצמחו לנו שערות על כפות הידיים.

בעצם למה לנו? - שיצמחו למי שהחליט למשוך ידיו ממשימת הסיוע לרעבים ומחוסרי יכולת בישראל ולהעביר את המשימה האנושית והיהודית החשובה הזו, ערב החגים, למי שיזכה ב'מכרז' להפעיל את 'התכנית לביטחון תזונתי בישראל'.

אתמול פרסם משרד הרווחה מכרז לאיתור ארגון גג שיאכיל, בשם הממשלה, את הנזקקים במדינה. אמנם עדיין לא הוחלט על גבית מס על נבירה בפחי האשפה, או חלילה על תקצוב מלא של 'בתי התבשיל' שמפעיליהם הופכים לא פעם לחסרי כל, רק כדי שלמסכנים תהיה ארוחה חמה, אבל מדינת ישראל כן פוטרת עצמה, באמצעות 'מכרז' שפורסם מהדאגה להם, ומעבירה את הטיפול לארגון גג פרטי. משהו כפי שרצתה לעשות לבתי הסוהר בישראל וחזרה בה.

מדינה בהפרטה.

יש מי שרואה במהלך הזה גם פן חיובי. הרעבים ללחם לא יתנפחו עד שיעברו את המשוכה הבירוקרטית-ממשלתית שתאשר שהם אמנם זכאים לסיוע, וזקנים, שאין בכוחם להגיע למיכלי האשפה שבשווקים ולשלות מהם את השאריות הרקובות, לא ימותו כשהם מזי רעב.

אז איפה בכל זאת הבעיה? - בסכום המגוחך שעומדת המדינה להקצות למטרה זו ובשותפים שהיא בחרה לעצמה להוציא את התוכנית אל הפועל.

על פי 'תוכנית ההפרטה' המדינה תקצה בסך הכל 22.5 מיליון שקל ל-3 שנים, שהם כ-7 מליון בלבד לשנה, למטרה זו. ה'שותף' ישלים את ההקצבה החיונית ויכפיל אותה לכדי 45 מיליון שקל בשלוש שנים, כלומר 15 מיליון שקל בשנה.

ומיהו ה'שותף' שלו מוכנה מדינת ישראל למכור את הלב היהודי, ולמענו לוותר על מצוות גמילות חסדים, שהיא אחת משלושת הדברים עליו העולם עומד, ותמורת 7 מיליון שקל בשנה בלבד? לא תאמינו! - האוונגליסטים הנוצרים.

מדינת ישראל קונה את שחרורה מחובת חלוקת המזון לנזקקיה ונצרכיה ובוחרת בארגון גג שיפקח ויסדיר את פעולות עמותות המזון בישראל. על פי הסבריה יוכל הארגון הזה לתקצב את העמותות מהתקציב זניח של 15 מליון שקל בשנה שיגויס מחצית מתקציב המדינה ומחצית מ...'קרן הידידות' שמטרותיה ידועות.

כבר בשלב הזה ברור שהעמותות החרדיות הגדולות שהן בעיקר העוסקות בהאכלת הרעבים, והן נאנקות תחת העול, לא יוכלו ליהנות מהתקציבים האלה מסיבות עקרוניות.

בעצם, אף אחד לא ייהנה, גם לא הנצרכים, והכל אינו אלא עוד נוסחה להשתמט מאחריות לאומית.

על פי נתונים רשמיים של הביטוח הלאומי, רק מספר הילדים העניים בישראל עולה על 720 אלף , בלי הורים וזקנים. יחד מגיעים המספרים ללמעלה מ-2 מיליון איש! החיים בישראל מתחת לקו העוני. אם גם נניח שמחציתם אינם מגיעים עד פת לחם, עדיין משמעותה של התוכנית שיצאה אתמול לדרך, היא הרעבה עצמית של המצפון היהודי של המדינה, שמבקשת להסתפק בהעברת 7.5 שקל בשנה! לצורך האכלתם ו'התרמת' הנוצרים האוונגליסטים ב-7.5 מיליון שקל נוספים אותם יתרמו ל'נפש', עד להופעתו של 'אותו האיש' שהם מאמינים שתהיה בקרוב בעקבות מצווה זו ואחרות שהיהודים מוותרים עליהם לטובתם.

עניי ישראל מוצאים עצמם הבוקר לוקים מהעלייה המשמעותית הצפויה במחיר הלחם, שעל פי הערכה תהיה מ-5.45 שקל ללחם שבפיקוח ל- 8.18 שקל. זאת, בעקבות השריפות הגדולות שכילו שדות חיטה רבים ברוסיה ועצרו את ייצוא החיטה ממנה, כולל לישראל.

משמעות הדבר היא שכל למשפחה בת 5 נפשות תצטרך למצוא לעצמה מקור הכנסה לכ-5 שקלים נוספים ביום, רק לרכישת לחם.

אבל אל דאגה למדינת ישראל יש מאתמול 'תכנית לביטחון תזונתי' שתבטיח למי שאין ידו משגת, מימון מלא של פער מחירים שיווצר אצלם, ברכישת הלחם בשלושה ימים מתוך 365 ימות השנה שהם - 15 שקלים בשנה.

רק אל תהיו כפויי טובה ואל תשכחו לומר תודה ל'נוצרי החסד' - האוונגליסטים השותפים לתוכנית הגרנדיוזית.

נס בציר הענבים ויקבי הבאושים

תקופת בציר הענבים היא בשיאה ומתוך הכרמים עולה ניחוחו של הנס הגדול, שעל אף החום הכבד שפוקד אותנו לא נפגע היבול כלל.

לכורמים אין הסבר הגיוני ומקצועי לתופעה, שבוודאי ראוי יהיה לברך על תוצאותיה את ברכת "ברוך הטוב והמטיב".

אולי מסתתר לו ההסבר למציאות הנסית בין שורות מאמר ה'דעה' שמפרסם אחד בשם זאב סמילנסקי, בעליו של 'יקבי מישר' שבמושב מישר, בעיתון 'הארץ'.

בסיום המאמר שלו מכריז האיש בראש חוצות, כי הוא אוחז בנס המרד, כמו 'טיב טעם' ו'לחם ארז' בזמנו שמצבם הכלכלי ידוע, והוא אינו מתכוון לבקש ליקב שלו 'תעודת כשרות'. "ככל שהדבר נוגע ליקב שלי - אעדיף לסגור אותו ולעקור את הכרם, קודם שאודה בכך שאני ואשתי שייכים לכת של טמאים"...

הוא כבר הודה.

אם גם סימניו של החום ניכר בתחתית ה'יבול' ה'ספרותי' של הכותב עיקר המאמר שפרסם , עשוי דווקא לתת את ההסבר להצלתם של הכרמים מפגעי החום.

"מגמת הכשרת היקבים קיבלה תנופה לאחרונה" - הוא מעיד - "יקבים שאינם מהמדקדקים במצוות נהפכו לכשרים. יקבי 'קסטל' היה מהראשונים, אחריו הוכשר היקב של קיבוץ צרעה, וכיום גם יקבי בוטיק כמו יקב עגור ויקב ברברו כשרים, ואפילו יקב מוני שבעליו כלל אינו יהודי".

לסמילנסקי המציאות הנפלאה הזו, העושה את היין בישראל לאיכותי, זך ונקי, כנראה חורה מאוד, אבל יש לו הסבר כיצד היא נוצרה: "אין לתמוה על כך: יקב שאין לו חותמת כשרות, מוצא את השווקים העיקריים סגורים בפניו - רשתות השיווק, מבצעי שי לחג ויהדות העולם. לאחרונה הפסיקה רשת 'עדן טבע מרקט' להציג בחנותה יינות ללא חותמת כשרות, וכך רק 'טיב טעם' היא הרשת האחרונה הפתוחה בפני יין ישראלי בלא פיקוח כשרות. למרבה הפליאה גם מסעדות וחנויות הפתוחים בשבת, אינן מוותרות על כשרות היין שהן מציעות" - הוא מתאונן.

אולי גם למציאות המרנינה המתוארת במאמרו באשר לכשרות היין התכוון דוד המלך כשאמר בתהילים ש"יין ישמח לבב אנוש". בכל מקרה היא ודאי תרמה לשמירתם של הכרמים מנזקי השמש, ואפילו התגרותו של בעלי יקבי 'מישר', לא היתה בכוחה לשנות את הנס הגדול.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!