שנה אחרי: 'האברך הגיבור' מחוסר הכרה • רעייתו: "אנחנו מתפללים לנס" • ראיון מרגש

שנה תמימה חלפה מאז האסון הנורא שהתרחש בשכונת רמת-אשכול הירושלמית.

הילדה רחלי סופר שיחקה בגן הציבורי הסמוך לביתה ונפלה לבור ציבורי פתוח, שהיה אפוף בגז חריף ורעיל.

האברך מנשה כליפא, שטייל עם אשתו וילדיו בגן הציבורי, שמע את זעקות המטפלת ולא היסס לרגע. הוא קפץ לבור בניסיון להציל את הילדה.

מה שמנשה לא ידע הוא שהבור אפוף בחומרים רעילים. לכוחות ההצלה שהגיעו למקום לא נותר אלא לקבוע את מותה של הילדה הקטנה. 'האברך המציל', שהפך לגיבור השנה, פונה לבית החולים 'הדסה עין כרם' כשהוא מחוסר הכרה.

"לא קל בלי אבא בבית"

שנה אחרי האסון הנורא, מנשה שוכב בבית החולים 'הרצוג' בירושלים. הוא עדיין מונשם ומחוסר הכרה, אך רעייתו לא נשברת. אמונתה חזקה מתמיד.

בראיון בלעדי ל'בחדרי חרדים' מספרת אשתו, אפרת כליפא על האסון הנורא, על השלכותיו על הילדים ועל הסביבה שלא מפסיקה לתמוך.

"אחרי שנה התקווה עדיין נשארה", פותחת אפרת את דבריה בכאב גדול. "אנחנו מקווים כל היום ומאמינים בקב"ה שיהיה נס. כמובן שזה לא הולך ונעשה קל יותר, אבל אנחנו מתמודדים עם זה.

"הילדים שלי נמצאים גם הם במצב של תקווה. הם כל היום מתפללים ומאמינים שיש הקב"ה ושום דבר לא נעשה ללא סיבה. ברור שהם חשים את התחושה שאבא שלהם עשה משהו מאד גדול והוא מופיע בעיניהם כאדם שנמצא במצב הקיים בגלל המעשה הזה. התחושות האלו עוזרות להם לחיות ולהתמודד עם המצב הקיים.

"מלבד זאת, ילדים יותר קל להם להתרגל למצבים. ברור שלא קל כשאין אבא בבית אבל כמו שכבר אמרתי, מתמודדים וממשיכים".

• מה מצבו של מנשה?

"המצב הרפואי יציב, אבל הוא עדיין מחוסר הכרה. אני משתדלת להגיע לבית החולים 3-4 פעמים בשבוע. אמו של מנשה ואחיו מגיעים אליו כל יום. נמצאים לידו. מלבד זאת יש המון אנשים שלאורך כל השנה הזאת מגיעים אליו.

"הם נמצאים על יד מיטתו בבית החולים תוך לימוד משניות לרפואתו או קריאת תהילים. כמעט בכל שעות היום נמצאים על ידו אנשים שבאים לתמוך במצב. גם המשפחה הקרובה והרחוקה כמובן שתומכת ועוזרת כל הזמן".

"הקפיצה לבור - אופיינית למנשה"

אמש חגגו בשכונת רמת אשכול, שם מתגוררת משפחתה של רחלי סופר ע"ה, הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתה. משפחת כליפא הגיעה להשתתף בשמחה.

"הגענו לשם כמעט כל המשפחה, מלבד הילדים הקטנים שנשארו בבית", מספרת אפרת. "הייתי באירועים רבים של הכנסת ספר תורה במהלך חיי, אבל אירוע כמו שהיה אתמול לא ראיתי מעולם.

"אני מאד מקווה שמשפחת סופר תמשיך מהיום והלאה להגיע רק לשמחות. ושה' ייתן להם כוח להמשיך הלאה בדרך ולא להישבר".

• מה גרם למנשה, בעלך, לקפוץ לבור כדי להציל ילדה שהוא כלל לא מכיר?

"כמי שמכירה אותו הכי טוב, אני חושבת שזה מעשה אופייני וטבעי לבעלי לעשות. ילדים זה הדבר הכי קדוש אצלו. כשהוא רץ לבור הוא לא חשב אם זה מסוכן או לא. הוא רץ בשביל להציל חיי ילדה ולא עניין אותו שום דבר אחר".

• איך משפחתו של מנשה מתמודדת עם המצב?

"במשפחה מקווים ומתפללים כל הזמן. אביו של מנשה נפטר כשהיה בן 12. אמא שלו מבקרת אותו מדי יום בבית החולים. מאד קשה לה לקבל את המצב, אבל שוב, יחד עם האמונה היא מצליחה להתמודד".

בעוד שבועיים תחגוג בתו של מנשה את שמחת בת-המצוה שלה. "יהיה קשה מאד לכל המשפחה שמנשה, אבא, לא יהיה שם", אומרת האם בכאב. "אנחנו מתפללים שיהיה נס ואולי הוא פתאום כן יהיה איתנו, ואם לא, אנחנו מקבלים את זה באהבה".

• אתם כועסים על הרופא שקבע מוות למנשה, מה שהתברר כשקר גמור?

"המשפט היחיד שאני יכולה לומר ממקרה כזה שזאת ההוכחה הכי גדולה לכך שהקב"ה מחליט מה יקרה ומה יהיה ולא אף אחד אחר. כולנו חייבים להאמין. אסור אף פעם לאבד תקווה. אנשים צריכים ללמוד שאסור לחכות למשהו שיקרה חלילה כדי שנגלה שיש אמונה. חייבים להאמין, לדעת להעריך בחיים כל דבר קטן שיש לנו בחיים.

"חשוב לומר תודה לכל הקהילה של רמת אשכול", מסכמת אשת הגיבור את השיחה. "הם תומכים בנו לאורך כל הזמן, גם בתמיכה נפשית וגם בעזרה פיזית. מלבד זאת, גם הרבה אנשים מתעניינים כל הזמן. התמיכה הזו היא שלא משאירה אותנו לבד. פשוט נותנים לנו כוח להמשיך הלאה.

"הציבור מתבקש להמשיך להעתיר בתפילות לרפואתו של בעלי, מנשה חיים בן שלומית תופחא. כל תפילה כזו עוזרת לשיפור המצב לאין ערוך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!