כ- 101,000 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים ב-2007-9

כ- 101,000 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים בישראל במהלך השנים 2007-2009. כך מדווחת עמותת אור ירוק על פי ניתוח נתוני הלמ"ס. עוד נמצא על פי הנתונים, כי 16,131 צעירים בני 20-24 נפגעו בתאונות דרכים בתקופה האמורה, יותר מכל קבוצת גיל אחרת (במספרים מוחלטים, על פי חלוקה לקבוצות חומש).

שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק: "העובדה כי צעירים נפגעים בתאונות דרכים בשיעור הגבוה מגילאים אחרים באוכלוסייה נובע ממספר סיבות. רבים מהם נהגים חדשים ללא ניסיון. הם נוטים לצאת לבלות בלילה, לא פעם לאחר ששתו אלכוהול. הם נוסעים עם חברים, אשר מסיחים את דעתם בזמן נהיגה, הם נוטים לקחת יותר סיכונים ויש להם לרוב ביטחון עצמי מופרז, מה שמדרבן אותם לנסוע במהירות מופרזת. כל אלו מביאים לכך שצעירים נפגעים יותר מגילאים אחרים".

עוד מוסיף אבואב: "אחת הסיבות למעורבותם הגבוהה יחסית של נהגים צעירים חדשים בתאונות דרכים הנה חוסר יכולתם לאתר סכנות ולזהות מצבים מסוכנים בכביש. איתור, זיהוי וחיזוי מצבים מסוכנים בכביש הינה מיומנות נרכשת ולכן ניתנת לשיפור באמצעות תוכניות אימון ממוקדות לנהגים חדשים".

עוד נמצא על פי הנתונים כי בין השנים 2007-2009 נפגעו בתאונות דרכים בכל הארץ 10,750 ילדים בני 0-14, מהם 8,175 (76%) כנוסעים ברכב ו-2,220 (20%) כהולכי רגל.

אבואב: "מכל גורמי היפגעות ילדים, תאונות דרכים מהוות את הגורם השני לאשפוזם והגורם הראשון לתמותת ילדים. כאמור, רוב הילדים נפגעים בתאונות דרכים כנוסעים ברכב. לכן, קיימת חשיבות עליונה לחגור את הילדים כראוי, עם מושבי בטיחות ובוסטרים, אשר הוכחו כיעילים מאד בהורדת היפגעות ילדים כנוסעים ברכב. מושבים אלו נועדו להגביה את הילד ובכך לאפשר לחגורת הרכב לעבור במקומות הנכונים על הגוף. ילדים מגיל 8 ואילך יכולים להיות מוגנים בחגורת הבטיחות הרגילה המותקנת ברכב, בתנאי שהיא אכן עוברת מהכתף של הילד לאגן הירכיים ולא לפני ראשו או צווארו. כמו-כן, לילדים מגיל זה מותר לשבת מלפנים או מאחור ברכב, אולם רצוי שישבו מאחור כשהם חגורים כהלכה".

נתון מעניין, הראוי להתייחסות נפרדת, היא העובדה כי בני 15-34 (חתך גילאים של 20 שנה מתוך כלל הגילאים) מהווים כמחצית מכלל הנפגעים בישראל באותה תקופה, 40% מכלל ההרוגים, 45% מכלל הפצועים קשה וכמחצית מהפצועים קל.

לגבי אוכלוסיית הקשישים (מגיל 65 והילך), כ-5,860 מהם נפגעו בתאונות דרכים בין השנים 2007-2009 בכל הארץ, המהווים 6% מכלל הנפגעים. את האוכלוסייה הקשישה, להבדיל מאוכלוסיות אחרות, מאפיינת דווקא היפגעותם כהולכי רגל. במהלך התקופה נפגעו 1,915 הולכי רגל, המהווים שליש מכלל הקשישים שנפגעו.

אבואב: "הזדקנות היא תהליך המלווה בירידה במיומנויות שונות; הראיה מתדרדרת, מתחילות בעיות קוגניטיביות, יש ירידה ביכולות מוטוריות, התגובות יותר איטיות, יש קושי בחלוקת קשב, הם פגיעים יותר (פיזית) מהאוכלוסייה הצעירה ויש להם קושי בשיקום לאחר תאונה. לכן, קשישים רבים מעדיפים לזנוח את ההגה לטובת הליכה ברגל. יחד עם זאת, הם חשופים למידה רבה יותר של פגיעות כהולכי רגל. לכן, חשוב לבצע פעולות הסברה לקשישים, על מנת שיהיו מודעים יותר למגבלותיהם. כמו-כן, נדרשת מהנהגים זהירות וסבלנות רבה יותר, בייחוד במתן זכות קדימה לקשיש החוצה את הכביש. גם על הרשויות המקומיות מוטלת אחריות לפתרונות תשתיתיים בקרבת בתי אבות (כמו למשל סימון בולט וברור של התמרור בכביש, הוספת מעברי חצייה והארכת משך האור הירוק להולכי הרגל)"

על פי נתוני ההיפגעות בתאונות דרכים בערים המונות מעל 20,000 תושבים, נפגעו בין השנים 2007-2009 כ-56,300 בני אדם, מהם 5,695 ילדים עד גיל 14, 5,746 נערים בני 15-19, 8,810 צעירים בני 20-24 ו- 7,638 צעירים בני 25-29.

כמו-כן, כ-18% מכלל הנפגעים בערים המרכזיות נפגעו בתחומה של ת"א-יפו, כ-10% בירושלים ורק כ-7% בחיפה.

כתב וניתח נתונים: אלון חן, מנהל מדיה מקומית ומגזרית, אור ירוק

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!