ה'יום כיפע'ר' של העיתונים, הא-ל-ו-ל של הקוראים

ראש חודש אלול

השבוע התפרסמו הסיכומים החצי שנתיים של 'יפעת בקרת פרסום' על מנת הפרסום בכלי התקשורת החרדים.

היא בעליה.

בלי כל קשר נחשפו השבוע, לראשונה 'בחדרי חרדים', גם נתוני סקר TGI החדש, על אחוזי קריאת העיתונים החרדים, בחצי הראשון של שנת 2010.

הם בירידה.

אם זה מעניין אתכם, חבל שתשקיעו עצמכם במאמץ מיותר לנבור במספרים הקטנים שעלולים לסבך אתכם. די אם תעיינו בעיתוני היום, ראש חודש אלול, והנתונים כולם יזדקפו לעיניכם בצורה הכי פשוטה והכי ברורה שאפשר.

ראש חודש אלול היה בכל שנה העניין המרכזי בעיתונות החרדית היומית של אותו היום, והשבועית של אותו שבוע, אבל השנה נקבעו, ממש היום, נורמות חדשות גם בנושא זה.

מלבד בתאריך שבכותרת, כמעט ולא ניכר בעיתונים רישומו של היום הפותח את חודש הרחמים והסליחות. אין לו אזכור ישיר לא בכתבות ולא במאמרי המערכת.

'יתד נאמן' פתר עצמו מ'ברכת הדרך' לרבבות בני הישיבות והאברכים המתחילים את 'זמן אלול' בישיבות, כשלראשונה מזה זמן רב, לא פרסם כלל מאמר מערכת בחינמון יום ג' שלו וגם כל עמוד ההשקפה והמאמרים נעלם כליל.

אולי סבר שבני התורה כבר הרחיקו עצמם מקריאת עיתונים לקראת ימי הדין המתקרבים.

'המודיע', הסתפק בידיעה המדווחת על תפילות יום כיפור קטן, ועל דברי חיזוק והתעוררות שנשאו הרבנים 'רק' בביתר עילית לקראת חודש אלול.

קהמבשר' דחק את ה'עניין השולי' הזה, של 'אלול', עד למוסף 'קהילות'. רק שם מצא מקום למאמר על אווירת אלול אצל המשגיח הגר"י לוינשטיין זצ"ל.

אם כל זה אינו מצביע על הירידה במשימתם, בנחיצותם ובקרנם של העיתונים החרדים, שום נתון המצביע על אותו דבר עצמו, המופיע בסקר TGI החדש, לא יצליח לעורר אליו את לב קוראי העיתונות החרדית, בצורה טובה יותר.

אם דווקא בראש חודש אלול, שהוא הזמן הראוי ביותר להפיץ דברי מחשבה והתעוררות גם בקרב אלה שאינם נמנים על קוראי העיתונות החרדית, מופיע החינמון 'יתד נאמן' במהדורה מצומצמת וללא שורת עיון אחת, הדבר מצביע יותר מכל מספר בסקר כלשהו, על נכונות ניתוח הסקר, המגלה שהציבור החרדי מאבד עניין בעיתונות החרדית, ורק ה'חינמונים' מצליחים לשכנע אותו 'לקנות' את מה שנכתב בהם.

דו"ח הפרסום החצי שנתי של 'יפעת' גילה נתון מעניין נוסף - עסקי הספרים חשובים לציבור הזה יותר מחלב, ביגוד ודיור, והמפרסמים העלו אותם לראש הרשימה, אבל גם שארגוני הצדקה והעמותות השונות התייצבו במקום השני ברשימת המפרסמים והשקיעו בחצי השנה האחרונה בלבד למעלה מ-3 מיליון שקל (!)מתרומותינו למטרות 'צדקה' ותמיכה ב... עיתונות החרדית.

גם כאן הדברים בולטים בעיתוני היום. את המקום שחסכו העיתונים מדברי ההתעוררות הנעדרים, מכרו בכסף מלא לארגוני צדקה, המודיעים בהם, בכספנו כמובן, על 'מבצעי הצדקה' שהם עורכים בימי אלול.

אם לא הגיע עדיין 'אלול', על פי העיתונים, למה יש צורך במבצעים?

בשקלול כל הנתונים כולם מצאנו היום שיש 'תפילה' ויש 'צדקה' בעיתוני ראש חודש אלול, תמורת תשלום, אבל 'תשובה' עוד אין בהם...

הסתנן לו המסכן

שר הפנים אלי ישי, שעד היום לא הכרנו אותו כ'איש החזק' כשמדובר בהוכחת כושר עמידה מול מתקפות אישיות מוחצות, מצליח, בימים האחרונים, לעמוד בגאון ובנחישות ראויה להערכה, מול הסערה היזומה שמובילה התקשורת, הפורשת את חסותה על המסתננים והזרים.אנחנו, כמביטים מהצד, אמנם תמהים על היעדר הגיבוי המינימלי מצד הנציגות החרדית האחרת, שהפקירה אותו בודד במטווח הזה, אבל עליו, נראה, הדבר אינו משפיע כלל ומי שחשב שהוא יהיה ברווז מקרטע מול כיתות האש, גילה כי בג'ונגל גם אלי ישי יודע להפוך לעוף דורס וטורף.

בן כספית,למשל, 'מגלה' היום ב'מעריב' כי שר הפנים אינו מתכוון לחתום על מעמד של תושב ל-800 ילדי הזרים שהממשלה החליטה לאשר את המשך שהותם כאן, עד אחרי שאחרון 400 הילדים שנקבע כי יעזבו, יצא את גבולות המדינה. "ישי מבקש בדרך זו לוודא שלא יקרה להחלטת הממשלה הזו מה שקרה להחלטה הקודמת, מימי אולמרט. אז הוחלט לגרש מספר לא קטן של ילדים ומשפחותיהם, אך הגירוש לא בוצע מעולם" - מבליע כספית בכתבתו.

במקום לשבח את שר הפנים, על שאינו מועל בתפקידו וממלא אחר החלטת הממשלה כלשונה, הוא מוקע ומוצג כמי שלוקח את ילדי הזרים כ..."בני ערובה".

ובכלל, אם גם ממשלת אולמרט החליטה בזמנו לגרש "מספר לא קטן של ילדים ומשפחותיהם" - כניסוחו של כספית, על מה יצא קצפם של כל 'יפי הנפש' בעקבות ההחלטה האחרונה?

למרות דברי השבח והרוח הגבית שאנחנו מוצאים לנכון לתת היום לשר הפנים אלי ישי על עמדתו העקבית בנושא הזרים, שהם איום על עתיד קיומנו כמדינה יהודית, על דבר אחד, המצוטט בעתונות מתוך נאומו בכנסת בעניין זה, הרשו לנו לחלוק.

ישי הציע להורים לבוא לילדיהם ולומר להם: "נגמר הטיול, באנו לעבוד, עשינו הרבה כסף עכשיו חוזרים עשירים לארץ שלנו". זה דווקא מוצא חן בעינינו. אמנם הילדים קצת יתאכזבו, אבל גם הילדים שלנו קיבלו קשה כשהערנו אותם ביום האחרון של החופשה ב'צימר' והודענו להם "נגמר הטיול". ואנחנו, לעומתם, אסור לשכוח, גם חזרנו הביתה בלי כסף.

אחרי יומיים גם אנחנו וגם הילדים שכחנו מזה.

אבל עם המשך הנאום איננו יכולים להסכים. ישי הציע בו שההורים ישכנעו את ילדיהם ויאמרו להם: "חוזרים לסבא ולסבתא". הגעגועים, לפי הטקטיקה של ישי, יעשו את שלהם. ואנחנו אומרים : אל תעיזו! המשפט הזה מסוכן! 'אוהבי הזרים' שבנו, ששכחו עד עכשיו שגם לפיליפינים, לתאילנדים ולסודנים, יש סבא וסבתא עוד עלולים להציע ב'רוחב לבם', שבמקום לטלטל את הנכדים אליהם, תביא מדינת ישראל גם את הסבא והסבתא לכאן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!