כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
השבוע של עם ישראל

טור אישי לסיכום אסון מירון; תצדיעו למלאכים

ירמי ר. שינפלד מירושלים מגולל את סיכום אסון מירון ממבטו ומצדיע למתנדבי ההצלה שמסרו נפש ולפעמים נראים בעיני אנשים כאברכי כולל מהשורה "אתה גבאי בבית הכנסת? תן לו עליה לתורה. "אתה עומד בראש מוסד חינוך? אל תבדוק בציציותיו, תקבל את הילדים שלו, כי מגיע להם מסגרת חינוך טובה, כדי שהאבא יוכל להמשיך בעבודת הקודש של הצלת חיים במנוחת הנפש"

טור אישי לסיכום אסון מירון; תצדיעו למלאכים
המתנדבים בזירת האסון צילום: באדיבות המצלם

פתגם חסידי ידוע מתאר את האווירה במירון בליל ל"ג בעומר בהילולא דרשב"י, כך: בפנים המערה תחושת יום כיפור ובחוץ אווירת שמחת תורה. מי שהיה על הר מירון בליל ל"ג בעומר השנה בחצות הלילה, יעיד שאווירת שמחת התורה לא הייתה בחוץ ותחושת יום כיפור לא הייתה בפנים, דיכאון של צום תשעה באב ירד על כולם באותה העת. היה נורא!. 

ידענו שיש פצועים ידענו שיש הרוגים לא היה ספק בכך, ידענו שלא מדובר בבני מיעוטים, ידענו גם ידענו שכל הנפגעים הם יהודים חרדים משלנו – אנשי שלומינו שבאו לחגוג ולשפוך שיח אצל התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זכר צדיק וקדוש לברכה, השאלה שנשאלה היא, האם קרובי משפחה בין הנספים, האם הילד שאתה מחפש ברגעים אלו נמצא על המשאית של זק"א בדרך לזיהוי באבו כביר, תחושה נוראה שאפפה את כולנו באותן שעות לא שעות.

שבוע ימים עבר מאותה לילה שחור, הלילה בה הפכה השמחה ליגון יללה בה חרב עליהם עולמם של ארבעים ושלושה משפחות כל משפחה ואבידה שלה ביניהם משפחות שלקו בכפליים לא עלינו בהילקח מהם שתי אוצרות יקרות הדעת אינה סובלת זאת, הלב לא מעכל, ארבעים וחמש יהודים נמחצו למוות לאחר קבלת עול מלכות שמים במעמד הדלקה ברחבת 'תולדות אהרן' , אברכים בחורים וצעירי צאן שלא טעמו טעם חטא, כולם כשהם חבוקים ודבוקים יחד סמוך לציון של התנא האלוקי הרשב"י הקדוש.

עוד חזון למועד עד שנגיע לחקר האמת מה היה שם במסדרון המוות בהר מירון ומה הביא להרג ארבעים וחמש 'קדושי מירון' מטובי בנינו. אחד הגורמים שלפי העדויות בשטח הביא למפולת האנושית, היא הרטיבות באזור שגרם להחלקה והסוף המר ידוע.

הרבי מחב"ד בשאלה על הטכנולוגיה המתקדמת בימינו האם הוא טוב או רע, הוא ענה במשל סכין מטבח, לכל אחד יש סכין בבית, האם הוא טוב? תלוי, אם משתמשים בסכין לחתוך מזון, היא טובה. אם לפגוע חלילה במישהו, היא רעה.

באחד התיעודים המרגשים של הלילה הנורא, נראה אברך ש. עומד בחלון מרפסת הכנסת אורחים 'אוהל הרשב"י' עם רגל אחת בחוץ חוץ מעל ההמון הנדחק במסילה לכיוון מטה, וזורק בקבוקי מים לכל עבר, בדיעבד התברר שבקבוקי המים הציל חיים של מאות ואלפים, בעדות של אחד הניצולים מתאר אותו ניצול, נ.ס. שמו, במילים אלו: "הוא פתח בקבוקים בזה אחר זה ופשוט טפטף עלינו מלמעלה טל של תחיה... המים היו כמים קרים על נפש עייפה" מצמרר! טיפות המים שבמערכה הראשונה הביא למותם של עשרות ולפצעים רבים (הרטיבות במסילה), במערכה השנייה אם יודעים איך להשתמש בהם המים המרורים ימתיקו ויצילו חיים של מאות. טל של תחייה!

באותם רגעים נוראים - רגעי אימים של ל"ג בעומר תשפ"א עת הפך המחול ליגון, שמחת תורה לתשעה באב, קברניטי המדינה לא היו שם לתת יד לעזרת הפצועים וההרוגים, ראשי ישיבות רבנים ואדמו"רים גם הם לא נכחו שם, מי שכן היה שם לכל אורך הלילה הם 'כוחות הצלה' פשוטי עם - אברכים מאנ"ש מתנדבים של ארגון 'הצלה' 'איחוד' ו'מד"א' העושים לילות כימים למען הצלת חיים, הם אלו אשר הצילו חיים של רבים בלילה הנורא, ולהם אנו חייבים יישר כוח גדול! אמת, המתנדבים הללו ברובם לא 'כולל יונגעלייט' הם בעלי בתים, פשוטי עם, אנחנו מכירים אותם עם הווסט הכתום, פוגשים אותם על האופנוע בשבת מחוץ לבית הכנסת מוכנים לכל צרה שלא תבוא, הם מחללים שבת וחג באישור בהצצה בהתראות הביפר או בהודעות וואטספ אפילו ביום הקדוש יום כיפור בעיצומו של 'ונתנה תוקף קדושת היום', בכל זמן ועת, הם ערוכים להציל חיים.

אז בפעם הבא שאתה רואה איש הצלה (שאתה חושב שהוא שייגץ) תורן תגיד לו תודה, תגיד לו תודה שאתה יכול להתפלל ולאכול סעודת שבת ברוגע ובשלווה ויש מי שיחלל במקומך את השבת כדי להחיות אדם מישראל, אל תזלזל באנשים שבזכותם אנו חיים, אל תשתמש בהם רק כשאתה צריך לנפנף את החרדיות ולנפח את האגו החרדי מול החילוני הנודניק בתקשורת להראות לו כמה אנחנו החרדים עושים למדינה, וכמה חסד יש בציבור החרדי, לא! תתגאה בו בתוככי המגזר פנימה גם אם יש לו סמארטפון - כי זה לא כל התורה כולה, אל תעיר לו על הלכות שבת כי אתה נבחנת זה עתה על סימן שכח' באורח חיים במסגרת מפעל שערי הלכה'?! זכית, ואתה גבאי בבית הכנסת? תן לו עלייה לתורה. אתה עומד בראש מוסד חינוך? אל תבדוק בציציותיו, תקבל את הילדים שלו, כי מגיע להם מסגרת חינוך טובה, כדי שהאבא יוכל להמשיך בעבודת הקודש של הצלת חיים במנוחת הנפש.

'מי כעמך ישראל' – משפט ששמענו הרבה השבוע ולא רק מן השפה לחוץ, כלל ישראל מכל גווני הקשת חילונים וחרדים, חסידים ליטאים אשכנזים וספרדים עלו אל בית האבלים לנחם את המשפחות על מות יקיריהן, רשתות מזון פתחו את מרכולתם לרשות המשפחות חינם אין כסף , חברות צעצועים העניקו משחקים לילדים היתומים , תורמים עלומי שם פתחו את ליבם ושפכו הר של כסף לתמוך במשפחות בעיקר לאלמנות המסכנות לצד הארגונים שהביאו כל טוב לשפר במעט את רוחם של המשפחות השכולות, הרשת התמלאה בטוב, חסד ואהבה. צייצני הטוויטר פרסמו את חשבונותיהם של המשפחות השכולות ומאות אלפי אנשים בחרו לתרום ישירות לחשבון הבנק של סעריל ליבא קרויס ושאר המשפחות לא על ידי שליח לא על ידי מלאך פ הם אומרים אנחנו נאכיל אותם ישירות לפה.

בבית האבלים עמדו יחד כל המי ומי, גלויי ראש לצד אדמו"רים וראשי ישיבות, בני עלייה לצד לובשי הטריקו והצמוד, עמדו ולא דיברו – כי אין מה לומר. מי שדיבר הם האבלים עצמם גיבורי האסון, הם אשר הרבו לדבר על אמונה פשוטה, אמונה בקדוש ברוך הוא ואין בלתו - הם חזרו על המנטרה לא שואלים למה ועל מה עשה השם ככה – מה' יצא הדבר ומקבלים את הדין באהבה ובשמחה.

אסון מירון תשפ"א מתנדבי הצלה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}