האדמו"ר פרץ בבכי סוער וחיזק את החסידים

בעת דברות קודשו בסעודה שלישית בשבת האחרונה פרשת אמור בהיכל מדרשו 'שבט הלוי' בבני ברק, בפני מאות החסידים, כשקולו נשנק מבכי זעק האדמו"ר את הפסוק, מ"ה אעידך ומ"ה אדמה לך בת ציון גדול כים שברך מי ירפא לך. לב מי לא נמס כמים למשמע האסון הנורא ופרץ בבכי סוער ומטלטל.

בראשית דבריו פתח האדמו"ר בדברי הרמב''ן, על מאמר הכתוב הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וגו', שלפני שמביא הקב''ה צרה על איש מישראל, הרי מחשב הקב''ה בחשבון מדוקדק על כל אחד ואחד שישמע מהצרה הזאת ויהיה לו משמיעת הדבר צער ועגמת נפש, האם מגיע לו הצער והעגמת נפש הזה, ואם הקב''ה רואה באחד מהשומעים שאין מגיע לו הצער והעגמת נפש לשמוע הבשורה הזאת, אזי ימנע הקב''ה את הצרה.

המשיך האדמו''ר ואמר, שיוצא איפוא מדברים אלו, הרי הקב''ה הצור תמים פועלו ואין עוול במעשיו, ואם אירע לכלל ישראל מה שארע בל''ג בעומר העבר, ואיזה לב לא נמס כמים ונשבר לשברים ולשברי שברים למשמע הדבר הנורא הזה, והרי כולנו היו בחשבון של הקב''ה קודם הצרה והוא חישב שמגיע לנו לשמוע מהצער ומהטרגדיה הזאת, ולכך שומא עלינו להתבונן היטב בדבר הנורא הזה.

והוסיף וסיפר, זכורני לפני יותר מעשרים שנה, כשארע אסון נורא כשאוטובוס נסע לאתרא קדישא מירון ואירע תאונת דרכים על אם הדרך, ושני נשים צדקניות אמהות לילדים רכים קיפדו את חייהם רח''ל והשאירו אחריהם יתומים ילדים ותינוקות רכים, ונסע זקינו מרן בעל שבט הלוי זיע''א להספיד, ואמר שם בתוך דבריו, את מאמר הכתוב באיכה, 'מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך ...כי גדול כים שברך מי ירפא לך. וביכה שם מרורים את גודל הצער והטרגדיה כשנוסעים שני נשים צדקניות לאתרא קדישא מירון לרשב''י, להתפלל ולשפוך שיח על דורות ישרים ומבורכים יראים ושלמים, והנה אירע להם מקרה נורא שכזאת.

ומה נאמר עתה בעת כזאת, כשלא מדובר בשניים אלא הרבה יותר מזה, גדול כים שברך מי ירפא לך, המים שבים נראים שלווים ושקטים אמנם עמוק בים סוער הגלים עד למאוד, מלמעלה כששומעים מספרים יבשים של מספר הנפטרים כך וכך לא קולטים את גודל הצער והאסון, אחרי כל מספר ומספר יש משפחות יקרות שצערם הגדול קשה מנשוא, הרי המספרים אינם מעידים מאומה על הכאב הגדול והנורא, כלל ישראל נכנסת כעת לשבוע של עשרות לוויות רח''ל, וכן לשבוע של עשרות יתומים חדשים רח"ל אמר האדמו"ר כשקולו נשנק מבכי.

והמשיך ואמר, שיש שמחפשים אשמים לדבר הנורא הזה, וטוענים שזה אירע בגלל שסגרו פה את הדרך ולא פתחו שם, והיה לפתוח כאן ולמה עשו כך וסגרו שם, מה אנו מחשפים אשמים, הלוא אנו אשמים בכל זאת.

הרמב''ם אומר בתחילת תענית, שמי שבעת שקורה צרה מחפש אשמים לדבר, הרי זה מידה אכזרית, וצריך לדעת שהכל מאתו ית''ש והוא רוצה משהו מאתנו.

עוד הוסיף וסיפר, זכורני כשאבי הק' בעל מחשבת הלוי זי''ע הכ''מ, בעת שהספיד אחד הקדושים הי''ד מהפיגוע הרצחני במומבאי שאירע לפני כארבע עשרה שנה, והיה אז כיומיים של אי בהירות ולא ידעו במדויק מה המצב ומה אירע שמה, אמר אז בקדשו, שהקב''ה נתן יומיים של אי בהירות כדי שנתבונן היטב בחשבון הנפש פנימי ועמוק.

והנה אנו נמצאים כעת במצב של אי בהירות גדול, עוד מעט לאחר הבדלה מי יודע מה נשמע איזה שמות ואיזה עוד נפשות יקרות מישראל נספו שמה באסון הנורא, והשי''ת נתן לנו יום שישי וים השבת קודש של אי בהירות גדול בשמות הנפטרים רח''ל וכו' להתבוננות עצומה של חשבון הנפש פנימי עמוק ונוקב.

בהמשך דבריו ציין במעלתם של הנפטרים שמתו מתוך קדושה וטהרה ובמקום קדוש שכזה, וציטט מדרש קהלת שכתוב שם, דכשאדם עושה מצוה סמוך למיתתו, אזי זה סימן ורמז שנתמלאה מידת צדקתו ע''י מצוה זו.

והנה מה אירע כאן, הרי נוסעים לאתרא קדישא מירון וכלל ישראל הרי נוסעים לשם להתפלל ולבקש מהקב''ה שיוציא את כלל ישראל מהגלות הנורא, נוסעים למירון לבקש ולהתפלל על זש''ק, להתפלל על שידוכים הגונים, זה הרי מקום מיוחד בכל כדור הארץ שבו נאספים רבבות רבבות מישראל, וכולם מגיעים לשם באחדות גמורה שאין לה אח ורע, ומגיעים לשם להתפלל ולהעתיר בתפילה מקמי מרן דבשמיא, נוסעים כמה שעות בקושי רב ומתאמצים להגיע למקום הקדוש הזה.

ואמר בקודשו, שזה כמו שנסעו עולי הרגלים לעלות לירושלים רוכבים על חמורים ומתוך התאמצות גדולה, ועתה גם הנסיעה לאתרא קדישא מירון שנוסעים להתרוממות רוחנית, ציבור אחינו בני ישראל הולכים להסתופף בהדלקות הקודש, ומתרוממים שם ומתקרבים להשי''ת באמת ובתמים, ומתעלים טפח וטפחיים מעל הקרקע להקב''ה.

ועתה בעת שכזאת, שאל יחשוב אף אחד שהקב''ה דוחה אותנו, שאינו חפץ בתפילתנו ח''ו, חלילה וחלילה לחשוב מחשבות שכאלה, הדבר שדורש מאתנו שכל אחד יעשה חשבון נפש בינו לבין עצמו, וכל אחד יצא מכאן עם קבלה שהוא ידרוש מעצמו, ויקרע מעצמו בכל העוז, רעוא דרעווין זה עת של תשובה בכל שבת וודאי בזמן ובמצב כזה, ובפרט עתה בימי הספירה יסוד שבהוד, שהשבוע של הוד זה שבוע של קבלת התפילות.

וסיים בברכת קודשו, שיעזור השי''ת שנתחזק במצב הנורא הזה, ולא יהיה לנו שום מחשבת פסול שאינה ראויה בזמנים נעלים שכאלו, אלא שכל אחד יתבונן באמת במה עליו להתחזק, וכל אחד יקבל על עצמו קבלה אמיתית לא גדולה אלא קבלה אמיתית וחזקה שתשאר אצלינו חקוקה בלב ברמ''ח ובשס''ה.

והוסיף, פלא של דבר שבספר הזוהר הק' בפרשת השבוע פר' אמור אנו רואים, שמסתיים במילים המרטיטים בנבואת ישעיהו' הנביא, ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלו' דמעה מעל כל פנים ונאמר וגו', והשי''ת יעזור שכבר יתקיים הנבואה הזאת של ישעי' הנביא על הגאולה השלימה.

וסיים, יעזור השי''ת שנזכה בקרוב בבריאות בשלימות ליעוד הכתוב ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם וגו', ונזכה ללכת לקבל פני משיח צדקינו שיתגלה במהרה בימנו ברחמים גדולים אמן.

לאחר תפילת מעריב במוצש''ק ע"פ הוראת כ"ק מרן האדמו"ר התאספו כלל החסידים לומר ט''ו פרקי שיר המעלות שבתהילים לרפואת הפצועים באסון הנורא ה''י, וכן ללמוד פרקי משניות לעילוי נשמת הנפטרים ז''ל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!