מה משותף לידיעות אחרונות וליתד נאמן?

,

,

התגובה ההולמת ביותר לתקרית בצפון,

רצינו לפתוח היום בדברי שבח לדובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, על שבחר לחזק את עם ישראל מול מתקפת הפתע אתמול בגבול הלבנון, בתמונה של המג"ד סא"ל (מיל.) דב הררי הי"ד, שנפל חלל, נושא אל חיקו ספר תורה שנכתב לזכרו של אילן רמון ע"ה, כשהוא צועד בראש מסע של קצינים שהשתתף בו בגטו ורשה.

ב'הארץ' מתפרסמת היום התמונה הזאת בענק. ב'מעריב' היא מופיעה בעמוד ראשון, אמנם חתוכה עם חצי ספר תורה בלבד, כנראה בשל אילוצי המקום, אבל גם זה מרגש ונחרט בזיכרון.

רק 'ידיעות אחרונות' לא מצא לנכון לפרסם אותה, אבל לאור הירידה הגדולה ב'רייטינג' של העיתון הזה, על פי מדד ה-t.g.i. האחרון, זה כבר פחות חשוב.

ישראל היום, הוא הרי 'ידיעות' של אתמול...

אבל אז גילינו שגם לא כל העיתונות החרדית מצאה לנכון להוציא את ספר התורה היום, ולא בגלל שאנחנו ביום רביעי ולא בשני או חמישי, אז מה לנו כי נלין על האחרים?

ב'המודיע' מופיעה התמונה בצורה מאוד מכובדת. 'המבשר' הקטין אותה לגודל של 'בול' והעדיף תמונה של חיילי צה"ל עם מזמרות בידיהם על פני מפקד המחבק ספר תורה.

ו'יתד נאמן'? הוא ויתר גם על המעט הזה.

כדי שלא נהיה בין המתביישים, ויתרנו על העיסוק בתמונה, ופנינו אל הכתוב. מכל הידיעות המופיעות היום בתקשורת בנושא לבנון דווקא 'המודיע' הוא המחדש ביותר.

הידיעה שצדה את עינינו, היא ידיעה שרובה כבר פורסם בעבר, והיא לא נכתבה אחרי או לאור התקרית בגבול הלבנון, היא אפילו לא מתפרסמת בקובץ החדשותי של העיתון, אלא במוסף 'מכל מקום', אבל היא בהחלט המעניינת מבין כולן. הידיעה מספרת כי "בית הכנסת 'מגן אברהם' ייפתח בערב ראש השנה".

בית הכנסת 'מגן אברהם', היחיד שבלב הרובע היהודי בביירות, היה נטוש עשרות שנים, ובחלקן הוא שימש גם מחסה למחבלים. לאחרונה הושקעו בשיפוצו 700 אלף דולר, שנתרמו על ידי יהודים יוצאי לבנון, שאמורים להשקיע בו, עד להשלמתו, עוד חצי מיליון דולר. כשתסתיים המלאכה, הוא יכלול 600 מקומות ישיבה לגברים ו-300 בעזרת נשים, יוכנס אליו ספר תורה, לא זה שבתמונת המפקד הררי שנכתב על שמו של רמון, ותשמישי קדושה יגיעו דרך…טורקיה.

בידיעה ב'המודיע' מצוטט יצחק ארזי, שהוא ראש הקהילה היהודית בלבנון, המביע את תקוותו שהחל מהשנה הבאה יתקיימו בבית הכנסת תפילות סדירות בעיקר של מבקרים מן החוץ. "אולי גם תקום הקהילה היהודית, מחדש"…

הידיעה הזו היא בעינינו התגובה ההולמת ביותר, עם כל המשמעויות, למי שמבקש להרחיק את היהודים מגבול הצפון. הרבה יותר מהרעשת הנגד של צה"ל שהגיב לתקרית הדמים היזומה אתמול של צבא לבנון.
,

מועדון החברים של נורית דאבוש,

עיתון העסקים 'גלובס' הפיץ לפני ימים אחדים ספר עב כרס, מהודר במיוחד, בין מינויו, ובו הוא מציג את 'מדד המותגים' שלו לשנת 2010.

הכרכים השמנים ללא תועלת, של האנציקלופדיה העברית, קטנים עליו, והוא גם עמיד יותר מהם לעש, שהרי מהידועות הן שהם אינם אוהבים 'מותגים' ובכלל מתקשים לחורר ולבלוע נייר כרומו עבה ומשובח מחשש שיחנקו.

בכל הדפים הרבים של 'ספר המותגים' לא מצאנו ולו פן חרדי אחד, אפילו לא ביחס המינימלי של חלקנו במדינה ובאוכלוסיה. איזה מותג יכול כבר לספק מי שמוצג, מפעם לפעם, דווקא בעיתון 'גלובס' כאחד מצרכני ה'מותגים' הגדולים בישראל? וממתי פיאות 'קאסטם' או חליפות יוקרה שלובשים ראשי שס הם 'מותגים'?

ובכל זאת בעמוד 394 של הספר, והוא לא מתקרב לכריכה שבסוף, בין המלצותיהם של 'ידוענים' על המותגים שלהם מצאנו אחת שראוי במיוחד להתייחס אליה. הכותבת היא נורית דאבוש, מי שהיתה יו"ר מועצת הרשות השניה, ול'מותג' שלה היא קוראת..."תורתי אומנותי".

אין לו שום קשר עם סאגת דחית שירותם של בני הישיבות העומדת בימים אלה על הפרק, והדברים נכתבו הרבה לפני שהנושא עלה לסדר היום. אותנו הוא עניין הרבה יותר מההתעסקות כיצד יחגגו את יום ההולדת ה-22 של הלומדים ישיבות?

"ה sms עם פרשת השבוע שאני שולחת למשפחתי ולחברי הוא הדרך שלי למתג את היהדות כפי שאני רואה אותה" - היא כותבת.

באמצעות מסרון בן שני מסכים, משגרת דאבוש מדי יום ששי, ל'חברי המועדון' שלה, את עיקרי פרשת השבוע. "ה-sms הזה מגלם בתוכו את השילוב שבין הערך הישן ביותר בעולם ובין הטכנולוגיה המתקדמת של העידן שבו אנחנו חיים" - היא כותבת.

דאבוש מספרת כי המסרונים המגיעים אל רשימה ארוכה של חברים, בני משפחה ואנשים שחשובים לה במיוחד, הם חלק מחיפוש של שנים אחר דרך למתג את היהדות שלה, שהיא, כהגדרתה , "חיובית ואוהדת, מקבלת ומחבקת, איכותית, ערכית וחכמה".

היא גם מתארת את שיטת עבודתה בהעברת מסרי ה'מותג': "אני בוחרת במסר אקטואלי, רלוונטי למציאות הנוכחית...שכל אחד ואחד יוכל לאמץ אותו בדרך שלו, נגיש לעולמו... כל מסרון מתחיל בשם הפרשה, מציג סיפור נבחר אחד ומסתיים במוסר השכל אקטואלי המקושר לימינו אלו... אנשי ה'מועדון' מקבלים את הsms פרשת השבוע, בין sms אחד בענייני עבודה לאחר ובין בן הזוג לילד, הם הופכים את היהדות לחלק טבעי וברור בחיי שגרת יום ששי שלהם".

ומסיימת נורית דאבוש את ההמלצה על ה'מותג' שלה: "כך למעשה נולד מותג אחד חזק, ולא יומרני כלל לצפות שבקרוב יצטרפו אליו מותגי משנה נוספים שיעדכנו, יחדדו ויהפכו את מותג היהדות שלי לאטרקטיבי יותר".

מותר לנו להתפעל, ולומר שאחרי המאמר הזה, ה'מותג' שלנו היא - נורית דאבוש שהצליחה להפוך את מכשיר הטלפון הסלולרי הפשוט לאמצעי להפצת תורה ויהדות ואת להודיע על 'ההמצאה' שלה.

מעתה, אם תפגשו בערבי שבת מישהו שעדיין אינו מבאי בית הכנסת ויודעי ספר, והוא בכל זאת יודע שפרשת השבוע היא פרשת 'ראה', תדעו שהוא נמנה על מועדון החברים של נורית דאבוש, וגם הוא ראוי להערכה מיוחדת על כך.
,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!