בעקבות אסון מירון: כך מתמודדת הנפש עם אירועים קשים

רבבות החוגגים ברחבת ההדלקה במירון, החלו את הירידה בתחושות של אמונה ותקווה,  אשר הפכה במפתיע לתחושה של אימה וחרדה. בדומה, גם לאלו שחיכו להם בביתם התחלפה שמחת ל"ג בעומר במהרה לדאגה וכאב.

כאשר האדם עומד בפני מצב המאיים על חייו ונפשו, כאשר הוא אינו יודע כיצד להתמודד עמו או כאשר הוא עד לקרובים לו העומדים בפני מצב שכזה, הוא חווה תגובת דחק – שהיא תגובה נורמלית ושכיחה של אימה ופחד.

תגובת המצוקה הראשונית

בשעות שעד היומיים הראשונים לאחר אירוע דחק, יגיבו רבים מהאנשים בתחושות מטלטלות של חרדה ועצב גדול, או לחילופין של ניתוק וקהות, המלוות בביטויים גופניים כמו בכי או רעד, לצד חוסר ריכוז ומחשבות חוזרות – שפעמים רבות אינן נשלטות - על שאירע.  תגובות אלו הן תקינות וצפויות: זו דרכה של הנפש לעכל את האירוע המאיים ולהתמודד עמו.

בסוף השבוע שחלף מאז אסון מירון, ניתן לשער שרבים מאלו שהיו על ההר והקרובים להם, חוו את תגובה שכיחה זו. נפש האדם זקוקה בתקופה זו של התמודדות, לסביבה של קבלה ושל ביטחון רגשי ופיזי, כדי לראות שהעולם חוזר לשגרה.

דרכי ההתמודדות עם מצב זה אישיות: יש כאלו אשר מרגישים צורך לדבר ולשתף, אחרים זקוקים למנוחה ולשקט או , אחרים פונים דווקא לפעילות פיזית ולתפילה ולאמונה. אין דרך אחת נכונה לחוש טוב יותר, וחשוב לספק לכל אחד את האישור לפעול באופן הנכון עבורו, ולספק לכל אחד סביבה מקבלת ולא שיפוטית.

תגובת הדחק בשבועות לאחר האסון

נפש האדם סתגלנית פעמים רבות, ואנשים רבים יחלו לחוש רגיעה גוברת עם הימים החולפים. אך עדיין אחוז ניכר, כשישית מהאנשים, עלולים להמשיך ולחוות תחושות דומות גם בשבועות שלאחר האירוע – ובכללן חשיבה לא נשלטת ומטרידה על שאירע, בפרט נוכח גירויים המזכירים את האסון. לחילופין יש שזוכרים את שאירע, אך באופן מרוחק ומנותק. בנוסף, עלולה להופיע התנהגות נמנעת ומצטמצמת, כניסיון להקטין את המפגש עם גירויים שעלולים להצית את הזיכרונות הרעים. על כל אלו נוספות תחושות של מצוקה, כאב, חוסר ריכוז ורגזנות.

חשוב לומר לכל מי שחווה את תחושות אלו שלא ייבהל, יתבייש או ינסה להסתירן – אלא לזכור כי אלו תגובות שכיחות ומותאמות למצב הקשה אליו נחשפה הנפש. בתקופת זמן זו, אנשים זקוקים לחיבוק מנחם מהסביבה, לאישור ותיקוף לכאבי הנפש, ולעידוד עדין להמשיך ולתפקד בהדרגה. בתקופת זמן זו ישנה חשיבות להיזכר עם האדם מה מקל על נפשו בזמן מתח, כמו תפילה, פעילות גופנית או תרגול של נשימות. חשוב לעודדו לעשות חלק מדברים אלו, גם אם בתחילה הוא נמנע מכך, כדי לסייע לו להרחיב בהדרגה את תפקודיו.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אצל רוב האנשים נראה עם השבועות הקרובים חזרה הדרגתית לשגרה. הרגשתם תשתפר,  יכולת התפקוד תחזור להיות כבעבר והזיכרונות יפקדו אותם פחות, אם כי לא תמיד ייעלמו לגמרי. חלק מהאנשים אף ידווחו על התחזקות וצמיחה אשר יתפתחו בעקבות ההתמודדות האסון.

כאשר אין די הקלה, חשוב לפנות לעזרה נפשית, בפרט כאשר השינויים במצב הרוח, ההתנהגות והתפקוד נמשכים מעבר לטווח של כחודש או שהינם עוצמתיים מדי וכרוכים בסבל עז וגדול. בזמנים אלו חשוב לפנות לעזרה נפשית. עזרה אשר תכלול בין השאר את עזרה לדבר על האירוע הקשה בתוך סביבה בטוחה, למידת כלים שמסייעים להורדת מתח, ועידוד מותאם לחזרה לתפקוד. במידת הצורך, יסייע גם רופא בטיפול תרופתי.

מניסיוננו, כאשר פנים לסיוע נפשי בשלבים אלו, היכולת לסייע בהתמודדות רבה יותר וההחלמה טובה יותר, ויש לכן חשיבות לא לדחות פניה שכזו. כדי להגביר את זמינות הטיפול, מבוטחי מכבי אשר חשים במצוקה יכולים לפנות לטיפול ממוקד של שלוש פגישות טלפוניות (בטלפון 3028*), או לטיפול במרפאות בריאות הנפש, ישירות או דרך רופא המשפחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!