ראש הישיבה על אסון מירון: "גזירה על הדור"

במסגרת שו"ת בשביל ימי עיון למנהלות בתי הספר של החינוך העצמאי התייחס ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין לאסון מירון ונשא דברי חיזוק למנהלות שיעבירו את המסרים לתלמידות אחרי מה שקרה. 

'בחדרי חרדים' מביא את השו"ת המלא שנמשך במשך רבע שעה.  

הרב סורוצקין: שלום הראש ישיבה.

ראש הישיבה: שלום וברכה.

הרב סורוצקין: יש לנו מחר מתחיל ימי עיון של מנהלות. פעם בשנה עושים ימי עיון. זה לא בילוי, שומעים הרצאות ולומדים, זה לוקח יומיים, מתפרס על פני יומיים. היינו צריכים להתחיל את זה היום, ביום ראשון, אבל בגלל האסון שהיה ויש בתי ספר אז המנהלות נשארות גם היום וגם מחר בבית הספר וזה יהיה רק מחר בערב זה יתחיל. וגם בגלל שהראש ישיבה אמר שיש בזה תועלת גדולה וחיזוק לכן אנחנו עשינו את זה.

אז דבר ראשון אני רוצה לשאול והמנהלות מחכות לשאול את זה, דבר ראשון באמת קרה אסון גדול, עכשיו זה קרה אסון לכל כלל ישראל, ארבעים וחמש נפטרים נעבאח, אבל זה גם בתוך החינוך העצמאי, יש לנו מורה אחת שאיבדה את בעלה ויש מורה אחת שאיבדה את הבן שלה ויש כאלה שאיבדו את האחים שלהם, החינוך העצמאי זה הבבואה של כלל ישראל, אז יש הרבה מאד, והם כולם שואלים: מה אומרים למורות ומה אומרים לתלמידות? איזה מילה, וגם כן במה אפשר לחזק אותם, איזה קבלה שיקבלו?

ראש הישיבה: יש גמרא בכתובות, חשיב את לאתפוסי אדרא, הדור צריך חיזוק, כדי שהדור יתחזק לוקחים את הצדיק, הצדיק נתפס בעוון הדור, צדיק רוצה לזכות את הדור בתשובה, אז כשהוא נפטר אז הדור מתעורר.

הרב סורוצקין: אז זה כאילו היה משהו לתועלת הדור?

ראש הישיבה: כן, אז הם עושים זיכוי הרבים, זה זכות הצדיק, הצדיק מרוויח מזה, שהוא מזכה הרבים.

הרב סורוצקין: וזה דבר שאפשר להרגיע ככה את התלמידים ואת המורות...

ראש הישיבה: כן, הם הנפטרים האלה הם מעוררים לתשובה, הם מכפרים על הדור, יש מעשה שהיה עם החפץ חיים גם כן, היה לו איידעם, אדם צעיר, רבי צבי הירש לוינסון, והוא נפטר צעיר, אז הבת שאלה אותו למה? הרי הוא היה צדיק, אמר לה החפץ חיים, היה גזירה על הדור, אי אפשר לדעת, על חצי הדור, והוא בפטירתו מכפר! אז זה זכותו, במיתתו הוא מזכה את הדור.

הרב סורוצקין: בקרובי אקדש...

ראש הישיבה: בקרובי אקדש, כן, נכון.

הרב סורוצקין: הראש ישיבה, אבל הם שואלות, זה ככה מרגיע, ככה טוב להגיד להם באמונה, אבל הם שואלות, כולם רוצים לעשות איזה תקנה, איזה קבלה טובה, לילדות, למורות, איזה קבלה.

ראש הישיבה: כן, צריך להתעורר, נכון, בשמירת הלשון, ובקפידא, לא להקפיד, שלא יהיה קפידא, שלא אני מקפיד ושלא יקפידו עלי, לפייס, שלא יהיה שום קפידא, אהבת הבריות שיהיה.

הרב סורוצקין: אולי זה לא סתם היה אצל רבי שמעון שם שמתו התלמידים שלא נהגו כבוד זה בזה, אולי זה מלמד אותנו...

ראש הישיבה: כן, נכון, לא נהגו כבוד.

הרב סורוצקין: הראש ישיבה זה היה לגבי האסון הגדול, עכשיו אני רוצה כמה שאלות קטנות שמנהלות שאלו. שאלה ראשונה הייתה שנת קורונה ואנחנו מקווים בחסדי השם שכבר אנחנו אחרי זה, שזה נגמר, הראש ישיבה כבר עוד קצת לפני כן אמר שיחזרו כולם ללימודים, צריכים לחזור, וככה שמענו גם כן ממרן שר התורה מרבי חיים, וברוך השם חזרו ללימודים ולומדים עכשיו מלא כולם. במשך כל שנת הקורונה כשנכנסו פה לבית של הראש ישיבה לשאול דעת תורה ולקבל עצה, כל פעם שאלנו את הראש ישיבה: הילדים בבית והילדות בבית, מה עושים? והראש ישיבה כסדר אמר לנו שההורים והמורות – שייתנו ידידות לילדים, שיתנהגו איתם בידידות ובלבביות ובחברות, כי ככה הם לא ייפלו, ועכשיו הילדים והילדות חזרו לבתי הספר, לתלמודי תורה ולבית יעקב, ובדרך כלל אם יש מדי הרבה ידידות זה גורם שלא יהיה משמעת, זה גורם קצת לרפיון ככה, המרחק יוצר איזה משמעת, מצד אחד הראש ישיבה אמר ידידות וידידות לתת לילדים, אבל ידידות לפעמים זה קצת סתירה למשמעת...

ראש הישיבה: נכון.

הרב סורוצקין: ומה השיעור הנכון עכשיו כשהם חזרו לבתי הספר?

ראש הישיבה: צריך משמעת, בודאי, צריך משמעת.

הרב סורוצקין: אז איך עושים את זה שזה לא יפגע בהרגשה הטובה של הידידות, בהרגשה שהילדים ירגישו....

ראש הישיבה: שיבינו שזה לטובתם, שהמורָה או המורֶה יגידו שיש אהבה.

הרב סורוצקין: כאילו גם אם מקפידים עליהם, שיסבירו להם שזה מתוך אהבה.

ראש הישיבה: כן, לא לבייש, לא להעיר בפני כל התלמידים, לא לבייש מישהו, רק לקחת אותו ביחידות, להגיד לו ביחידות שלא כדאי לך, אתה עושה לך שם רע, אתה תלמיד טוב אבל אתה עושה לך שם רע ככה, בהתנהגות שלך, כך אפשר, בצורה כזאת אפשר, זה משפיע, זה מאד משפיע.

הרב סורוצקין: הראש ישיבה, יש עוד שאלה שזה נושא רגיש, המנהלות שהם עכשיו ישמעו את מה שהראש ישיבה כעת אומר, הם מאד רוצים שבתי הספר יצליחו, שכל בית ספר יהיה מצוין, אז מטבע הדברים המנהלות לוחצות מאד על המורות, עוד יותר ועוד יותר, והמורות נלחצות מזה, וזה לא פשוט.

ראש הישיבה: זה לא כדאי, לא, ביחס טוב יש יותר הצלחה, מנהלת שנותנת יחס טוב למורות היא יותר מצליחה! והמורות מתפקדות יותר. היה מעשה כזה, הייתה מנהלת שהיו לה מידות טובות, והיא נתנה למורות, יש מערכת והיא התאמצה שהמערכת תהיה בלי 'חלונות', שכולם יהיו מרוצות, וכולם היו מרוצות, אז לקחו אותה למפקחת, לקחו אותה למפקחת.

הרב סורוצקין: בסיכומו היא הרוויחה שלא היה בקפידא, שזה היה בדרך טובה.

ראש הישיבה: כן, יש לזה השפעה, כשרואים שהמנהלת מעוניינת בטובתם של המורות אז המורות מעריכות את זה.

הרב סורוצקין: הראש ישיבה, מענין לענין באותו ענין, אנחנו בשנים האחרונות רואים שתלמידות טובות ממשפחות מאד טובות בסמינרים במקום ללכת להוראה להיות מורות ומחנכות בישראל, הם מחפשות כל מיני מקצועות בהנהלת חשבונות ובהייטק...

ראש הישיבה: כי צריך פרנסה, זה הבעיה.

הרב סורוצקין: הם צריכים פרנסה, כן, ומצד שני הם היום, ה'יששכר וזבולון' זה הנשים שמחזיקות בעלים בכוללים, זה דאך זייער שיין, זה יפה מאד, אבל אנחנו רוצים שהטובות ביותר יבואו להיות מורות בבית יעקב, שיהיו מורות בישראל, מי יחנך את דור ההמשך?

ראש הישיבה: אז צריך משכורת יותר גדולה...

הרב סורוצקין: הראש ישיבה אם זה היה בידיים שלי זה היה מצוין, עכשיו במשכורת שאפשר לתת, איזה מילה טובה אפשר להגיד דווקא לתלמידות בסמינרים שהשליחות הגדולה ביותר זה להיות מחנכת?

ראש הישיבה: כן, זה זיכוי הרבים, זה זיכוי הרבים, לימודי קודש זה זיכוי הרבים, מזכים אותם, ואפילו לימודי חול אבל זה אווירה אחרת, בתוך בית יעקב, מזכים אותם באווירה של בית יעקב, הוראה זה זיכוי הרבים, וזה זכויות, הרבה זכויות!

הרב סורוצקין: הראש ישיבה, קשה לנו להתחרות עם המשכורת שנותנים איפה שלומדים מחשבים, קשה לנו, ברוך השם החינוך העצמאי נותן משכורות בזמן, הכל בסדר, אבל אנחנו מצפים שבנות תלמידות מאד טובות ירצו את זה כי ירגישו עם זה שליחות, שירגישו שבאמת הטובות ביותר הגיעו לחינוך.

הראש ישיבה, יש עכשיו עוד שאלה שאני מדי פעם גם נכנסתי פה לבית לשאול, בהרבה בתים היום, הואיל והחינוך העצמאי זה כל כלל ישראל, זה כל הציבור, יש משפחות יותר טובות ויש משפחות פחות טובות, אני לא מדבר על משפחות שממש מקלקלות, ואז באים הרבה פעמים אברכים ואומרים: תעשה לנו כיתה רק של בנות אברכים, או שהמשפחה ההיא למשל האבא חזק והאמא קצת חלשה – אל תקבלו אותה...

ראש הישיבה: אי אפשר. מה הבת אשמה? הילדה לא אשמה!

הרב סורוצקין: אבל אז יגידו אולי אחרים אולי שהם רוצים דווקא המצוינים שבמצוינים.

ראש הישיבה: אבל זה זיכוי הרבים, לזכות את התלמידות בחינוך, לתת חינוך לכל בת, לכל ילדה, לכל ילד שצריך חינוך, אם הוא לא מזיק. אם הוא מזיק זה בעיה אחרת, אם הוא מזיק, אבל הוא לא מזיק...

הרב סורוצקין: לא, הוא לא מזיק, רק יותר חלשים, משפחות פחות טובות.

ראש הישיבה: הוא לא מזיק.

הרב סורוצקין: אני סיפרתי לראש ישיבה שפעם נכנסתי למרן ראש הישיבה זכר צדיק לברכה הרב שטינמן ושאלתי אותו על איזה מקרה כזה, אז הוא אמר לי מה אשמה הילדה שהאבא שלה עוד קצת בעל עבירה, הילדה היא ילדה וצריך לקבל אותה.

ראש הישיבה: כן, כן, נכון, נכון.

הרב סורוצקין: הראש ישיבה, אני רוצה לומר עוד שאלה אחת, תמיד התחנכנו שכששאלו איך בישיבות קטנות ואפילו בחדרים איך מכניסים לילדים אהבת תורה, אז אמרו, אם המלמד עצמו יהיה תלמיד חכם ואם הוא יידע להגיד להם רש"י ותוספות בצורה טובה ומדי פעם לתת להם איזה 'קצות', לאט-לאט גם ילד שהוא לא כל כך נמשך, הוא יכניס להם את חשק התורה, בגלל שככה זה, בילדים אנחנו יודעים את זה, זה הכוח של הדף גמרא שיושבים ליד הסטנדר, אנחנו יודעים איך הכלים ואנחנו יודעים גם בישיבות איך מכניסים אהבת תורה. איך מכניסים לילדות? פה יושבות מנהלות ותחתם יש כמעט מאה אלף ילדות של בית יעקב, איך מכניסים לילדות אהבה למצוות, אהבה לתפילה בכוונה, ושאיפות שהבית יהיה בית של תורה, איך עושים את זה עם ילדות? הרי אין כאילו להגיד להם בואו נלמד כעת גישמאק באיזה בית מדרש שעה חברותא וזה יהיה... איך עושים את זה עם ילדות?

ראש הישיבה: זה תלוי במורה, בדברי אמונה, ולספר להם סיפורים, על עקידת יצחק, ובריאת העולם, להכניס אמונה! מעמד הר סיני, וקבלת התורה. אומרים מודה אני, זה צריך להתחיל מהגן, בגן צריך כבר סיפורים של אידישקייט, יש מפחדים מזה... אבל לא, על עקידת יצחק גם בגן אפשר על עקידת יצחק!

הרב סורוצקין: היה ניסיונות באמת של גורמים במשרד החינוך להגיד שעקידת יצחק לא צריך, אנחנו היינו נגד זה כמובן

ראש הישיבה: בודאי!

הרב סורוצקין: כי מהתורה לא יכול להיות נזק, רק תועלת.

ראש הישיבה: כן, על אמונה ומסירות נפש, על עקידת יצחק.

הרב סורוצקין: הראש ישיבה, היה עוד שאלה, ששואלות מורות, יש להם בכיתה, הכיתות זה כאילו באופן כללי, אין כיתות למצוינות וכיתות לבינוניות וכיתות לחלשות, בכיתות יש ילדות בעלות כישרון ויש ילדות שהם פחות בעלות כישרון, לאן לכוון? המורה למי היא צריכה לכוון? מצד אחד יש נטייה של מורות ללכת עם המצוינות והכיתה היא מצוינת ויש הישגים, אבל הילדות החלשות נשארות קצת מאחורה...

ראש הישיבה: אני שמעתי פעם שיטה, שהמצוינות יבינו מהר, בלי שום מאמץ, והבינוניות במאמץ יבינו הכל, והחלשים יבינו חלק, שגם כן חלק יבינו.

הרב סורוצקין: אז לאן המורה צריכה לכוון? כשהיא מכינה את השיעור, לכוון לחלשות או לבינוניות או למצוינות?

ראש הישיבה: ככה זה לכולם! שהשיעור יהיה שיעור כזה שהמצוינות מבינות מהר, בלי שצריך להסביר הרבה, והבינוניות מתאמצות ומבינות, והחלשות חלק מבינות, חלק מהחומר.

הרב סורוצקין: טוב, הראש ישיבה, עכשיו אני רק מבקש, אחרי שנה באמת מאד קשה, זה היה נראה שכשנמצאים בבית זה יותר קל, אבל באמת גם המנהלות וגם המורות עבדו מאד קשה, להגיד שיעורים דרך הטלפון ולראות שהילדות – להיות איתם בקשר ולעשות תכניות, ובאמת עשו השתדלות גדולה, ומאד רוצים לקראת עד סוף השנה לסגור את כל הפער, כי יש כאלה שקצת יש חוסר, ילדים קטנים, בקריאה ובכתיבה, צריך להשלים את הכל, והראש ישיבה, הם רוצים ומבקשים ברכה מאד-מאד, הם מבקשות את זה מעומק הלב שהראש ישיבה ייתן להם ברכה.

ראש הישיבה: שיהיה סייעתא דשמיא בזיכוי הרבים בחינוך, בזיכוי הרבים, הצלחה בחינוך בעזרת השם.

הרב סורוצקין: אמן. הראש ישיבה, ושיהיה לנו סייעתא דשמיא בימי העיון, שיתעלו אם ירצה השם.

ראש הישיבה: יא, יא, כן, בסייעתא דשמיא בענייני החינוך.

הרב סורוצקין: יישר כוח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!