מחלת הדיזינטריה • כל מה שרצית לדעת

בזמן האחרון, לאחר שתיקה יחסית של כמה עשרות שנים, ישנה התפרצות מחלת הדיזנטריה בארץ, במיוחד בירושלים, בית שמש וביתר. רוב החולים הם ילדים, והורים רבים באים ושואלים: מה זו המחלה הזאת?

רחלי דוד, מהיחידה לתגבור הפעילות במי שתייה בלשכת הבריאות, כותבת: "...חיידקים הנמצאים במים יוכלו לשרוד ואולי גם להתרבות, תוך ניצול החומר האורגני הזמין במים... השיגלה תוקפת את שכבת הליפופוליסכרידים שבדפנות תאי מערכת העיכול ומביאה לסימפטומי הדיזנטריה שהם: הפרעות במערכת העיכול, כאבי בטן, שלשולים דמיים וחום.

"חיידקי השיגלה מועברים דרך מים ומזון (כרוב, מלון, פפאיה). ידוע כי האדם הינו בעל החיים היחיד החולה בדיזנטריה מהידבקות בחיידק זה, ויתרה מכך ידוע כי על מנת לחלות דרושים בסך הכל כמה מאות חיידקי שיגלה. ...המים בארץ עשירים יחסית בחומר אורגני (ירדן, כינרת), מובלים בטמפרטורות יחסית גבוהות לאורך קילומטרים רבים, ומאפשרים לחיידקי קוליפורם ואולי גם לחיידקים פתוגנים לשרוד או לגדול מחדש.

"בשנים 1985 ו-1989 דווח בישראל על חדירת חיידקי שיגלה סוני למערכות מים, אשר כתוצאה מכך חלו אלפי אנשים. הדבר מצביע על כך שחיידקים פתוגניים שרדו במי אספקה."

היא גם כותבת על "...עמידותם לחיטוי של חיידקים המתרבים בתהליך הגידול מחדש".

אז מה היא מחלת הדיזנטריה, שהתעוררה היום בארץ?

דזנטריה זוהי מחלה זיהומית חריפה, הניגרמת ע"י חיידק גראם-חיובי שיגלה ( Shigella ) ממשפחת Enterobacteriaceae. ישנם 4 סוגים של שיגלות. לכל סוג של שיגלה יש תת-סוג. נכון להיום מוכרים 50 תת-סוגים של שיגלה.

מבחינה אפידימיולוגית, ניתן לומר, שהשיגלה מוכרת ונפוצה בכל העולם, אך במיוחד בשלושת מוקדי המחלה, ואלה הם: אמריקה המרכזית, אסיה הדרום-מזרחית ואפריקה המרכזית. בהתפשטות המחלה יש חשיבות גדולה ביותר לחינוך להגיינה באיזור, סניזציה של האיזור, רמת נקיון המים ותנאים סוציו-אקונומיים.

בזמן מלחמות ותקופות שלאחר מלחמה, תמיד נצפית עליה בהתפשטות המחלה. בדרך כלל, חולים בה בעיקר ילדים קטנים, שטרם הורגלו לכללי ההיגיינה. אבל בשכבות החלשות אחוז המבוגרים החולים בדיזנטריה לא שונה מזה של הילדים, מכיוון שבאוכלוסיות אלה יש נטייה לרכוש את המזון הזול ביותר ללא התיחסות לטריותו.

כיצד נדבקים?

הידבקות נעשית דרך הפה. שיגלה גורמת מחלה אצל אדם בלבד. הידבקות נעשית דרך שתיית מים מזוהמים, אכילת מזון מזוהם, שימוש בחפצים מזוהמים וכן על ידי כניסה למים מזוהמים (ברכות, אגמים וכדומה). על מנת שתתפתח המחלה, די בכמה עשרות חיידקים בלבד. הרגישות לשיגלה עשויה להשתנות מאד מאדם לאדם. נמצא, שרגישים ביותר הם אנשים עם דם מסוג A, Rh- ו-Hp. אנשים שחולים בצורה קלה או אנשים נושאי מחלה הינם מסוכנים במיוחד לסביבה מבחינה אפידמיולוגית.

החולה מתחיל להפריש את החיידקים מיד עם הופעת התסמינים הראשונים של המחלה, וממשיך להפרישם בערך כשבוע. לפעמים הפרשת החיידקים נמשכת שבועות ואף חודשים. השיגלה מעוברת בעיקר דרך מים מזוהמים ודרך מזון מזוהם. הם מתפתחים מהר במיוחד בחלב ומוצרי חלב, וכן במזונות המכילים מוצרים אלה.

האדם אינו מפתח חיסון יציב נגד שיגלה, ובנוסף, החיסון שמתפתח הינו יחודי כנגד סוג אחד של חיידק בלבד. זוהי הסיבה לכך, שאין למעשה שום הגנה מצד המערכת החיסונית כנגד הידבקות חוזרת בשיגלה. כיום מתפתח חיסון מסוים, שמחזיק במשך כמה שנים לאחר ההידבקות, שמגן מפני הידבקות חוזרת או גורם לצורה קלה של המחלה בשנים אלה.

כל השיגלות מאד עמידות, ושורדות בתנאים שונים. בגוף האדם השיגלות מתרבות מהר מאד, ובאקלים שלנו די בשעה-שעתיים כדי שכמות השיגלות תגיע לרמה הפתוגנית. לשיגלה יש גם מאפיינים פתוגניים נוספים: היא מייצרת אנדוקסין פתוגני רעיל מאד, הורסת את הפלורה הנורמאלית של המעיים בצורה מאד דרמטית, ובנוסף עמידה לתכשירים אנטיביוטיים רבים. כמו כן, סוג זה של שיגלה נשמר יחסית הרבה זמן מחוץ לגוף, במיוחד במים. כל סוגי השיגלה מפתחים מהר מאד עמידות לסוג האנטיביוטיקה המקובל באיזור המדובר. בהגעה לתנאים לא טובים, השיגלות שומרות על היכולות הביולוגיות והפתוגניות שלהם במשך מספר חודשים. תקופת הדגירה נמשכת בין שעתיים לשבוע.

אבחון המחלה. בדרך כלל, לאבחון משתמשים באחת השיטות הבאות: בדיקה בקטריולוגית (משטח צואה). שיטה זו בטוחה ומדויקת במקרה של שיגלה, לכן זוהי השיטה העדיפה ובדיקה סרולוגית.

תסמיני המחלה

- אינטוקסיקציה כללית (צמרמורת, חום 40 מעלות ומעלה, ברדיקרדיה, ירידת לחץ דם (במיוחד דיאסטולי), כאב ראש, סחרחורת בניסיון לקום מהמיטה, חולשה, בחילות/הקאות, התעלפויות וכדו' – עד להלם טוקסי)

- התפתחות מהירה של המחלה

- ההתכווצויות בבטן, המתחזקות לפני יציאות

- צואה נוזלית, יש ריר ודם בצואה

- יציאות 20 פעמים ביום ויותר (עד ל"אי-אפשר לספור")

- ברירית המעיים - דלקת פיברוטית עם אזורי דימום ונמק

- לשון חומה ויבשה

- איבוד מוחלט של התיאבון

- איבוד משקל וחולשה כללית

- חלבון ואריטרוציטים בשתן

- השלב האקוטי נמשך כחמישה ימים. רגישות המעיים נמשכת כחודש. ריפוי מלא דורש חודשיים ויותר.

אם המחלה מתנהלת בצורה קשה במיוחד יש סימני טוקסיקוזיס קשה במיוחד, שגורם גם להלם טוקסי ולאנצפלופתיה זיהומית-טוקסית. בנוסף מתפתחים שינויים פיברוטיים קשים במעי הדק והתייבשות קשה (איבוד עד 10% מכלל נוזלי הגוף).

בצורה הקלה של המחלה החולה סובל מעליית חום קלה, כאבים קלים ובלתי מוגדרים בבטן, יציאות מרובות מהרגיל והתגרות מתונה של רירית המעיים.

בזמן האחרון יש הרבה מקרים של דיזנטריה לא טיפוסית. במקרה זה החולה סובל מכאבים קלים בלתי מוגדרים בבטן, בדרך כלל בצד שמאל שלו; 1- 2 יציאות נוזליות ורגישות בבטן בזמן פלפציה בלבד.

דיזנטריה נחשבת לכרונית, אם היא נמשכת 3 חודשים ויותר. יש 2 צורות של דיזנטריה כרונית:

1. מידי פעם יש כאבי בטן, עליה קלה בטמפרטורת הגוף ויציאות נוזליות. אחרי יום של החמרה כזאת המצב שוב מתאזן – עד להחמרה הבאה.

2. יש כאב בטן עמום קבוע ויציאות נוזליות 1- 2 פעם ביום על בסיס יום-יומי. אין תקופות הטבות. בנוסף מתפתחת עצבנות קבועה, חוסר איזון פלורת המעיים, איבוד משקל ואמינוזיס.
לאחר ההבראה, החולים נשארים נושאי דיזנטריה למשך תקופה ארוכה!

הטיפול בדיזנטריה כרונית מסובך וממושך מאד.

סיבוכי המחלה

אלו חלק מהסימנים של סיבוכי המחלה:

- התייבשות

- דימום מהמעיים

- פגיעה בכליות עם אי-ספיקה כלייתית קשה. אצל חולים שנשארו בחיים מתפתחת אי-ספיקה כלייתית קשה הדורשת השתלת הכליה.

- בקטרמיה קשה, הנוטה להסתיים בצורה לטאלית

- זיהומים נלווים, בדרך כלל דלקות במערכת השתן ו/או פנאומונייה

- אי-תפקוד המעיים עקב פגיעה קשה ברירית המעיים

- אסטנייה

טיפול מונע בדיזנטריה

טיפול מונע בדיזנטריה הינו שמירה על כללי ההגיינה:

- שטיפה תכופה של הידיים

- שטיפה טובה של פירות וירקות

- הרתחת מי שתיה

- שטיפה יסודית של הידיים לאחר שימוש בשירותים

- ילדים עם בעיות בתיפקוד המעיים לא צריכים לבקר בגן/בית הספר עד להחלמה מלאה

- אנשים שעבודתם קשורה למזון צריכים לעשות בדיקה מעבדתית לבירור נשיאת החיידק

תזונה לחולה: מזון מותר: מרק עוף, ירקות מבושלים בתוך מרק עוף, אורז מלא, ביצה מבושלת, (לא יותר מ-2 ביום), צנימים/מצה, מים ותה - להרבות. אסור לאכול: פירות וירקות טריים, בשר, דגים, עוף, שימורים, חלב ומוצריו, קטניות, לחם ומוצרי קמח אחרים (חוץ מצנימים), כל דבר מטוגן, קפה, קקאו, משקאות קלים למיניהם, מיצים, ריבות, ליפתנים ודברי מתיקה.
לאחר הפסקת השלשול, ניתן להוסיף: עוף מבושל, ירקות מבושלים, ריבה, דבש.

כל האמור, כמובן, הינו בגדר מידע בלבד. גם המחלה וגם תקופת ההתאוששות ממנה מחייבים טיפול על-ידי איש מקצוע בלבד.

------

ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, אבחון וטיפול בשיטות טבעיות ע"י נטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, פרחי באך, צמחי מרפא, צבע, קריסטלים ותמציות קיסטלים, נרות הופי וטיפולים אנרגטיים של מחלות שונות: מצבים דלקתיים, בעיות שינה, הצטברות נוזלים באוזניים, חוסר איזון הורמונלי בכל הגילאים אצל גברים ונשים, בעיות פרוסטטה ועוד. מסייעת לטיפול בבעיות וסוגיות שונות הקשורות בפיריון (איזון הורמונאלי, סיוע בקליטת הריון, שמירת הריון), הריון ולידה. טיפול טבעי בבעיות ומיחושים שמופיעים בהריון ולאחר הלידה. התאמת תזונה ייחודית ואישית, טיפול למניעת נשירת שיער, בעיות עור ודיכאון הקשורים להריון ולידה. טלפון לתגובות ושאלות ולהזמנת תור בקליניקה: 0548450103

קישורים:
אתר הבית של ד''ר יעל טוקצ'ינסקי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!