'פרשת עמנואל' ממשיכה לפרנס

לא החליפו את פרשת השבוע

בשבת התארח אצלנו הנכד הבכור, דוד, בן ה-4. מה יש, גם לו מגיע קצת חופש מאבא ואימא, לא?

לא פירגנו לו יותר מדי והחלטנו ל'התקיל' אותו ולבחון כיצד הוא מצליח לחלץ עצמו מסיטואציה לא צפויה. רק סבים מכירים את 'ההנאה' הזאת...

מהי פרשת השבוע? - 'זרקנו' לעברו שאלה בעיצומה של לעיסת המאכל האהוב עליו ביותר של סבתא.

הוא כיחכך בגרונו במבוכה כאומר: "מה אתם רוצים מהחיים שלי, אני בחופש וחוץ מזה לא שמעתם שאין גן בימים אלה?" אבל לבסוף אזר אומץ והחליט לשלוף בכל זאת משהו...

"אולי, אולי, אולי....אולי פרשת עמנואל?"

כולנו פרצנו בצחוק. הסבתא גם הבטיחה שבמוצאי שבת, מיד אחרי שתאמר את תפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק, תרשום את ה'הברקה' בספר ה'חוכמע'ס' שהיא שוקדת על איסופם מאז נולד ילדנו הראשון לפני 30 שנה.

במוצאי שבת, מיד לאחר הבדלה היא ניגשה למלא את הבטחתה לפני שתשכח, ואני חזרתי אל ערימת עיתוני השבת שלי.

לא רציתי לאכזב אותה, אבל... לא בטוח שהתשובה שנתן נכדנו דוד היא בגדר 'בדיחה', ואם היא בכל זאת עונה על ההגדרה הזו מסתבר שכבר היה מי שהקדים אותו ב'יציאה' הזו.

למעלה מחודש אחרי ש'פרשת עמנואל' כבר מאחורינו, וכמעט חודש לפני שהיא עלולה לחזור שוב, יש מי שדואג שהיא תשאר 'פרשת השבוע', ומבקש להמשיך ולהתפרנס ממנה. ב'יתד נאמן' מצאנו השבת מודעה בולטת המבשרת על הופעתו של ספר חדש, בשם המאד לא מפתיע "עוצו עצה ...כי עמנו א-ל". לרוכשים אותו מובטח "סיפור גבורת ההורים בעמנואל ועמידתה של היהדות החרדית על משמר החינוך הטהור, ללא התערבות של גורמים אחרים".

ה"ספר" – נאמר במודעה – "היא מזכרת חובה לדורות הבאים, למען ידעו את ספר מלחמות ה'".

ממש כך.

מי כתב את הספר? שמו של הכותב אינו מוטבע עליו, אבל עם מחיר לצרכן של 36 שקל ו-30 שקל בלבד לחברי 'המועדון', גם ה'צרחן' שלנו חייב לקבל אותו ולמלא את "חובתו לדורות הבאים'...

בעצם, אם חיפשנו 'מתנה' מיוחדת לנכד על ה'יציאה' שלו בנושא 'פרשת השבוע' , מצאנו משהו מתאים הרבה יותר במקומון 'ידיעות ירושלים'.

ארי גלהר, הכתב לענייני חרדים מספר שם על ספר 'קומיקס' חדש לילדים הנקרא "לא נכנע כי עמנואל", שבו מספר ילד לסבו בן ה-88 כי הממשל בישראל רוצה לסגור את בית הספר שבו לומדת אחותו מירי. הסב, השומע על האסון העומד להתרגש על משפחתו, מספר לנכדו על מעשה דומה שהתרחש לפני 80 שנה, כשהמשטרה הפולנית ניסתה לכפות על ילדים יהודיים ללמוד את השפה הפולנית...

כשהם סרבו קבע מפקד המשטרה כי התעלול הזה יעלה ליהודונים החצופים ביוקר רב. כמו ב'פרשת עמנואל' גם לסיפור הזה היה סוף טוב כשה'מלשין' לשלטונות הפולניים חוזר בתשובה וספר ה'קומיקס' מסתיים ב"כך ניצחו יראי ה' במאבק על חינוך הילדים".

אין שום סיבה שבעולם לשמור את 'פרשת עמנואל' כ'פרשת השבוע' שלנו לדורות. גם עם ידו של הציבור הרדי היתה בו, בהסתכלות מצומצמת, על העליונה, היא עדיין נותרה במהותה מיותרת ולא תרמה דבר ל'אהבת ישראל' ולתיקון העולם במלכות ה'.

כמו הבגדים שאנו עוטים, והם יכולים להיות יפים ומכובדים, גם הפרשה הזו, כמו הלבשת האדם בעת שגורש מגן עדן יסודה בקללה ולא בברכה.

אז תנו לנו לשכוח ולהרבות 'אחדות' בתוכנו. לא 'ספרי קומיקס' למיניהם או ספרים שבעלי עניין מעיזים להציג אותם כ'ספר מלחמות ה' נחוצים לנו. אסור שגם חינוך ילדנו בדרך התורה והטוהרה והערבות ההדדית גם לילדי אחרים, ואפילו שונים, ימוסחרו, גם הם.

קצר בתקשורת: 6 קטעים בשולי עתוני סוף השבוע

1. התמונה השערורייתית ביותר

בעמוד השער של 'ידיעות אחרונות' מתפרסמת תמונה כואבת של הטייסים ששבו מרומניה, בהרכב חסר, מתחבקים עם בני משפחותיהם. בעמוד 3 של אותו עיתון, מופיעות שתי תמונות ענק של טייסי חיל האוויר הבוכים האחד על כתפי רעהו, ושל הרב הראשי לצה"ל, תא"ל רפי פרץ, בעצמו טייס, הטופח להם טפיחה של נחמה.

בעמוד 15 תמונת המח"ט החדש של גולני, אל"מ אופק בוכריס, שהחליף את חברו הטוב אל"מ אבי פלד, והם נופלים זה על צווארו של זה. ובין כל אלה, בעמוד 8, מתפרסמת לה בענק תמונה של רב"ט במדים, המבזה את צה"ל את כבודם של הנופלים ואת החיים, בתנועה מתגרה שהוא מבצע במצעד התועבה שנערך בסוף השבוע בירושלים.

בושה!


2. ה'תחקיר' המעניין ביותר

הוא לא מעמיק, לא מקיף, לא מחדש הרבה על מה שכבר כתבו לפניו, אבל בהתחשב בעובדה שעיתונות סוף-השבוע היתה מאוד רדודה, בשל חופשת הקיץ, ה'תחקיר' של דודו כהן על תעשיית התפילין המתפרסם במוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון', ראוי ליותר מסתם התייחסות.

"קניתם תפילין חדשות לבן או לנכד שהגיע למצוות" - שואל הכותב בכותרת המשנה ל'תחקיר' הנושא את השם 'קופסה שחורה' - "מזל טוב"!

אבל אחרי שתית ה'לחיים'' לרגל השמחה נותרת חצי הכוס הריקה - "נשאר רק לקוות שהן לא נכתבו בידי פועל מסין, גרפיקאית מרמאללה, מכונת דפוס או סתם צעיר קשה יום שאין לו מושג של ממש במלאכת סתם".

על פי התחקיר, שוק תשמישי הקדושה בישראל הפך לזירה של זיופים, רשלנות וסחורה גנובה ואיש אינו מזדעזע מכך.

כדאי לקרוא.


3. התאריך המומצא ביותר

איך התמודדו עיתוני השבת האחרים עם ה'יובש' התקשורתי ב'עונת מלפפונים' זו? 'המבשר' מצא דרך מקורית לעשות זאת - הוא החליט להקדים את החורף, ולהתגבר בדרך זו גם על המחסור בנושאים וגם על החום הכבד של הימים האחרונים.

בחורף הקרוב יימלאו 50 שנה מאז טביעתה של הספינה 'אגוז', שבה העפילו יהודים ממרוקו לישראל. 44 מנוסעי ההפלגה האחרונה של הספינה לכיוונה של ישראל, טבעו בדרך מארצות המגרב.

ל'המבשר' לא היתה סבלנות לחכות עד לתאריך הטביעה, ה'חום' שיבש שם את לוחות הזמנים, ובמערכת הוחלט שגם אם 'הגרלות' למינויים ניתן ואף רצוי לדחות, ואפילו יותר מפעם אחת, את האירוע המצער והכל-כך משמעותי בתולדות העליה לארץ ישראל חייבים להקדים. השבת התפרסמה כתבה של מנחם כהנא בנושא במוסף השבועי של העיתון.

בעצם, למה שיחשבו שבעיצומו של השרב הגדול נעמוד אנחנו עם שעון-עצר ונלך לחפש את התאריך המדויק של הטביעה? ולמה שנדקדק איתם בחצי שנה לכאן או לכאן, כשלפני מספר שבועות, כשהשבועון 'בקהילה' טעה בפער של שנים רבות וכתב בכתבה שמלאו 60 שנה לפרשת 'מיהו יהודי' ויתרנו לו?

אז הנה, הזכרנו לשניהם יחד שהדיוק הוא תנאי יסודי לאמת בתקשורת.


4. ההסטורית הטובה ביותר

מוסף 'קולות' של 'בקהילה', דווקא כן נצמד השבוע לתאריך מדויק, ומביא כתבה מרתקת של שרה גל, במלאת 40 שנה בדיוק למבצע הכושל של הרב יוסף מנדלביץ וחבריו לחטוף מטוס מרוסיה לישראל.

מנדלביץ בכתבה: "היום אני יודע שבזכות אותו מבצע כושל, החלה ההתעוררות היהודית ברוסיה שאת פירותיה קוצרים עד היום הזה".

מעניין.


5. הסתירה הבולטת ביותר

המדור 'מהדורה שבועית' של "אליהו פלס" וצוות כתבי 'המודיע' המתפרסם בתוספת האקטואלית לשבת של העיתון, פותח הפעם בדברי שבח לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בעקבות דו"ח שפורסם על ירידה משמעותית במספר המעשנים בישראל. "מנתוני סקר בריאות 2009 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה עולה, כי אחד מכל חמישה ישראלים מעשן - ירידה נוספת בהשוואה לסקר משרד הבריאות שפורסם לפני כחודשים וחצי, ממנו עולה כי שיעור העישון בקרב האוכלוסיה הבוגרת ב-2008-2009 היה 22.8%" - נכתב בכתבה.

הכותב פנה, על פי המתואר בכתבה, ל"דוברי לשכת סגן השר" שאינם מופיעים בשמותיהם, ואפילו לא שם עט כמו נניח "הרשקוביץ", ואלה אמרו לו, ודרכו לקוראים, כי אחד הנושאים החשובים אותו הוביל הרב ליצמן מיד עם כניסתו לתפקיד, עושה פירות. "כלי התקשורת ציטטו אותו בזמנו כאומר שמצב העישון בישראל והשתתפות המדינה בגמילת המכורים לו, אינו מספק. בשלב הראשון העלו את המס על הסיגריות, ומאז ועד היום העלו שוב את המס במסגרת חוק התקציב, כאשר סגן השר מברך על כך".

לא רוצים לסכסך, אבל אם נכונים הדברים שנכתבו במדור, נראה לנו שמישהו שם ב'המודיע' עושה הכל כדי שגם ההישג הזה של ליצמן, ולא רק טיפולי השיניים חינם לילדים, לא יזכה להערכה ויכשל.

שום הסבר אחר לא ניתן לתת לעובדה ש-5 עמודים לפני שהדברים האלה, על חשיבות צמצום מספר המעשנים בישראל מתפרסמים, מופיעה מודעת ענק, על פני עמוד שלם המעודדת את הקוראים להתמכר לסיגריות מסוג HIGHWAY. המודעה מספרת שיש לא פחות מ... 25 סיבות לצאת לדרך עם הסיגריה הזו.

100 צעדים של ליצמן הבאים לעודד את הגמילה מסגריות, לא יצליחו למנוע את הנזק של 25 הסיבות להתמכר לעישון.

אין עשן בלי אש.


6. הפסיקה המחדשת ביותר

האם אתם נוהגים לברך ברכה אחרונה אחרי שמצצתם טבליית שוקולד, או ליקקתם גלידה?
במאמר המתפרסם במוסף התורני 'עונג שבת' של בטאון שס 'יום ליום' נאמר כי על פי מה שעולה מתוך כתביו של הגר"ע יוסף, האוכל שוקולד ואינו לועס אותו בשיניו, גם אם אכל כזית ויותר אינו מברך ברכה אחרונה. מי שאוכל גלידה, אפילו אכל רביעית תוך כדי אכילת פרס, אינו מברך ברכה אחרונה.

לכו אל המקור ותתלקקו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!