"ל"ב שנים אחרי, עמדתי על יד אותה פרוכת וספדתי לגיסי" • הגרי"מ לאו סופד לגיסו

בשבוע שעבר הלך לעולמו הרב איסר פרנקל ז"ל. מותו הותיר חלל גדול בקרב היהדות החרדית בתל אביב, וההמונים שהגיעו להשתתף בהלוויה, לא הוצרכו לשמוע אודות גדולתו של הרב שליווה את חייהם.

הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, רבה של ת"א יפו, סופד לגיסו, הרב פרנקל ז"ל. בשיחה מיוחדת עם 'בחדרי חרדים', מגולל הרב לאו קווים לדמותו של הרב הנערץ:

הרב איסר פרנקל זצ"ל, בנו בכורו של מורי חמי הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, שהיה רבה של ת"א יפו, הגיע לארץ בגיל שנתיים, כאשר בניסי ניסים ניצלה משפחת פרנקל מהשואה. אביו עוד זכה להעלות את הוריו ואת סבו וסבתו, כאשר כולם התגוררו בדרומה של ת"א בשכונת פלורנטין, שם שימש כרב השכונות במשך 40 שנה.

הרב איסר התבלט בכשרונותיו האדירים כבר כילד צעיר. בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי גדולי התורה בירושלים, כמו רבי צבי פסח פרנק רבי יעקב משה חרל"פ ואחרים.

בגיל 19 בחרה אותו קהילת תחכמוני לרב הקהילה. בכתב המינוי שלו לרבנות, בעודו רווק, נכתב שהם רואים ברבנות זו שלב ראשון בגרם המדרגות שיעלה בסולם הרבנות.

ואכן, לאחר שנשא אשה, בתו של הרב עקיבא גרוס רבה של שכונת בקעה בירושלים ותלמיד חבר של הגאון מטשעבין הקים את ביתו בשכונת בבלי בצפון העיר שהייתה בראשית הקמתה. לפני 38 שנים הגיע לשם הרב פרנקל, מבלי שפעלה במקום קהילה או בית כנסת. הוא הצליח לבנות קהילה מפוארת, כאשר כרת קשר עם בית הכנסת 'אהבת חיים' בניו יורק, כשהוא קורא לבית הכנסת בבלי על שם אותה קהילה ניו יורק, בית הכנסת 'אהבת חיים בבלי'.

היה מרגש לראות בח"י אב תשל"ח את חנוכת הבית בשיכון בבלי, כאשר הגיעו שרידי הקהילה מניו יורק, כשהם אוחזים בידיהם כתרים לספר תורה, רימונים, חומשים, מגילות, פרוכות ומפות. היה זה מחזה מרגש ממש, ראינו את התגשמות הייעוד: עתידין בתי כנסיות בחוץ לארץ להיקבע בארץ ישראל.

המעניין הוא שכעבור ל"ב שנים בדיוק, בח"י אב תש"ע, באותו יום, באותו בית הכנסת, הספדתי את גיסי הרב הגאון רבי איסר פרנקל, סמוך לאותה פרוכת. ל"ב שנים אחרי חנוכת הבית, ויהי בנסוע הארון, בצאת מיטתו של רבה הנערץ של השכונה.

הרב איסר פרנקל חיבר ספרים רבים, בהם ספר על יחידי סגולה, 47 גדולי תורה אותם זכה להכיר באופן אישי או שהכיר אנשים שהכירו אותם באופן אישי. החל מהמלב"ים, שסבו של ר' איסר הכירו באופן אישי ועד החזון אי"ש, יחידי סגולה של ממש. כמו כן ספרו 'לשעה ולדורות', פרקי רעיונות והגות לפרשת השבוע, חגים ומועדים.

דבר מעניין: הוא היה הראשון שפתח את כל שערי בתי הספר הלא דתיים, ייסודים ותיכונים כאחד, בפני רבנים בכדי להרצות, לפני חגי ומועדי ישראל. הוא עצמו היה המופיע הראשי ברוב בתי הספר בת"א ומחוצה לה. הוא היה מאד מבוקש כרב ומרצה. הנוער, גם הלא דתי, שמע אותו בצמאון רב, וזה סלל מסילות לליבותיהם.

ישנו ראש ישיבה גדול בבני ברק שאמר השבוע לבנו של המנוח, רבי אברהם שי': אני הפכתי לשומר תורה ומצוות ומונתי כר"מ בישיבה, בזכות המהפך שיצר אצלי לפני קרוב לפני 50 שנה האבא שלך, בדרשותיו ובדברי תורתו.

בשיכון בבלי היה אהוב מאד. אני כרב העיר יכול להעיד שהוא אחד הרבנים היחידים שניתן למצוא, אשר כיהן בקהילה מסוימת קרוב ל-40 שנה, ואין אדם שיגיד עליו מילה אחת של דופי. הוא היה אדם שכולם העריצו והעריכו, משכין שלום, אשר תמיד אוזנו, עינו וליבו פתוחים לקהילה ומחוצה לה. אין לנו אלא ללמוד מדרכיו כי היה באמת מורה דרך בדרכו של אהרן הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

רבי איסר זצ"ל הקים דור מפואר, תשעה בנים ובנות. כולם, בניו וחתניו, בנותיו וכלותיו, מחנכים גדולים, יראי שמים, מוסמכים לדיינות, ראשי כוללים, ראשי ישיבות, מרביצי תורה ברבים. וכל זה בת"א, בצפון העיר, לא בבני ברק או בירושלים.

תנצב"ה., ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!