החוקים שיביאו אותך להצלחה מרובה בעת הרצאתך

שפת הגוף בהרצאה

ראשית, לפני ההרצאה, דמיין בעיני רוחך, שחלק מהמשתתפים ניגשים אליך בסוף ההרצאה עם חיוך, ומחמיאים לך על הרצאתך. - דימיון זה מפתח את ההרגשה שתצליח, ומכין אוטומטית הרצאה טובה, שתגרום לכל המחמאות להתממש מדימיון למעשה. ולכן, שא תפילה לה' ותודה לו מראש על הצלחת הרצאתך.

כדי להצליח יותר בעת ההרצאה- הקפד על כללי 'ראשי התיבות – 'תן קשימבא'- ראשי תיבות זה ידוע בעולם הפרזנטציה, והוא נלמד בכל קורסי המרצים בעולם. הוא מסכם את כל היסודות והכללים החזותיים בהרצאה, המעלים את רמת הקשב בקהל באופן תת הכרתי. ראשי תיבות זה - פירושו כך:

ת: תנועה - התנועע בתנועה דינמית על מיקום עמדת המרצה, לאורך ההרצאה ואל תעמוד כאבן דוממת.

נ: נקיות - הקפד על נקיון הלבוש ונקיון איזור מיקום עמדת המרצה, מחפצים מסיחי דעת.

ק: קשר עין – שמור על קשר עין יציב עם כל המשתתפים בהרצאה.

ש: שיתוף – שתף את הקהל בשאלות ותשובות ובהשלמת משפטיך.

י: ידיים - עשה שימוש נרחב ומושכל בידך כדי להדגיש את דבריך.

מ: מונוטוניות – הימנע מהשמעת ההרצאה בטון מונוטוני חדגוני - משעמם ומציק. יש להנגין את המילים ולשחק עם הטון בהתאם למילים. (כמו כן, חשוב שלא לעטות הבעת פנים מונוטונית וקבועה – חיוני מאד לשחק בהבעות הפנים ולהחיות את קרינת הפנים שלך). 

ב: בקיאות – עליך להיות בקי בחומר ההרצאה, ובקי גם כן במבנה ההרצאה - כיצד למסור אותה, כמו באיזה משפט לפתוח להמשיך או לסיים.

א: אמצעי המחשה – עשה שימוש בכלי עזר להמחיש ולהדגים את המסרים.

כללים אלו- הנלמדים בכל העולם, הן שדרים לא מילולים, בעלי כח השפעה כיצד להעלות רמת קשב, לרתק קהל ולהשפיע עליו באופן תת הכרתי. אנו נשתדל להוסיף על זה עוד מספר כללים שבס''ד יגרמו לך לקנות מומחיות והצלחה בהעברת ההרצאה:

זכור שהרושם הראשוני הוא הקובע. ולכן:

א. היכנס בהליכה זריזה, ישרה ולא תזזיתית.

ב. הישמר מהבעת פנים קלת דעת, והקפד על מבע סמכותי.

ג.  כשתיגש לפודיום / לבימה – חייך ונשוף נשיפה ארוכה.

ד. רצוי ללטף את ידיך א-להרגיע את מערכת העצבים. ב- זה משדר לתת ההכרה סמכותיות מפני שכך איזור הכתפיים מתרחב.

ה. עמוד בראש ישר ולא בראש מורכן.

ו. עמוד על שתי רגליך ולא על רגל אחת מכופפת.

ז. אל תישען חזק על הפודיום זה משדר א. חיפוש אחר יציבות מתוך חוסר ביטחון. ו-ב. רצון לשלוט על עמדת ההשפעה, מתוך חוסר התחשבות – הישען קלות על הפודיום והצג את כפות ידיך.

ח. עמוד בעמידה זקופה עם חיוך לכל הכיוונים. השתמש בתנועות ידיים עגולות כדי להרגיע את הקהל ולשדר חמימות ורכות, סובלנות והכלה - מתי שרצונך לשדר זאת. וגם תנועות חדות וקוויות כשרצונך לשדר חוזק ותוקף לדבריך שיסמכו עליך באותו עניין.

ט. אל תיגע בפניך. כשתישאל שאלה מאחד היושבים בקהל, הקשב לו תוך כדי הטיית הראש וענה תגובה אחרי כמה שניות הרהור למחשבה. דבר זה ישדר לקהל כי מדובר באדם חושב ומכבד מקצועי ואמין. אם אינך בקי כרגע בחומר בכדי להשיב תשובה, כדאי לומר 'זו שאלה טובה אני יענה לך עליה בהמשך או בסוף ההרצאה'. 

י. אם תראה בקהל פיהוקים, כסיסת ציפורניים, תנומות מזדמנות, השענת הראש על היד, חוסר קשר עין, מבט עוין... ראשית, עליך לא לחשוב חשיבה שלילית על עצמך. אלא:

1. עליך להתמקד בפרצופים המחייכים והרגועים.

2. עליך לעורר עניין באמירה או בתנועה מעוררת.

3. אל תיפגע באופן אישי מכך, כי התגובות הן לא המדד האמיתי לבחון את הצלחת הרצאתך, אלא ההצלחה העיקרית שלך זה האומץ שלך לדבר בפני קהל.

יא. אם יש פחד קהל משתק - אפשר לומר משהו משוחרר שאינו רשמי. כמו למשל, "לפני שנתחיל, רציתי לשאול דבר לא קשור: מי כאן יודע, איפה יש חנות חשמל בקרבת מקום / עד מתי פתוחה המכולת / כמה זמן נסיעה מכאן ל...?". זה גורם לתגובה משוחררת מצד הקהל, וכשהקהל עוזר לך בנדיבות, כך משתחרר רוב הפחד מביקורת מצידו.

תוכן ההרצאה והאינטונאציה:

הקפד לומר שלום, מה שמך, מה עיסוקך - וכמובן "אני שמח לפגוש כאן את כולכם!".

בפתח ההרצאה, המרצה חייב להדגיש ולומר שההרצאה היא צורך לחיים (+ דוגמאות) ולא לשדר רק מי שבא זכה, אלא מי שלא בא הפסיד המון.

רצוי להקדים אמירה לציבור מעין זו: "אני בטוח שכל אחד מכם ייצא מכאן עם תובנות מעצימות, ותוכן זה יועיל לכם בכל תחום וישפר את רמות האושר וההצלחה בחייכם" [דימיון מודרך].

זכור: רק אם תאמין בתוכן דבריך, או תתלהב ממה שאתה אומר, השומעים גם הם יתלהבו מדבריך וישתכנעו ממך. אך אם אתה לא כל-כך מאמין ובטוח בדבריך, אין סיכו גדול שמישהו יתלהב מהדברים יותר ממך.

הבא מקורות חז"ל + מקורות ממחקרים + דוגמה מעשית ממך/איתך.

אם הינך חושש שהקהל משתעמם או מאבד עניין - אפשר לומר להם, "כבר [/עוד מספר דקות] נדבר על דבר מאוד-מאוד מעניין/ מצחיק/מוזר" - לגרור הקשבה וסקרנות.

עשה שימוש בנשיפת המתח לעיתים מזדמנות, כדי להכניס אוויר ורוגע לנפשך.

השתמש בדיבור לא ממלמל ולא רפוי, אלא ב'דיקציה ברורה'.

זכור לעלות את הטון בזמן אמירת דבר מתלהב או מזעזע. ולהוריד את הטון בזמן אמירת דבר חידוש, ולחזור עליו שוב בקול גבוה.

אחרי מילים מסוימות או משפטים מסוימים, בפרט אחר חידושים ודברים יוצאים מן הכלל, יש לשתוק מספר שניות, לשדר הלם והפתעה.

עדיף חוש הומור בתחילה, אמצע ולבסוף, בהתאם לסיגנון ורמת הקהל.

חשוב מאוד לסיים בסיפור שמשאיר טעם חזק. מומלץ שגם בדקות הראשונות של ההרצאה, יהיה סיפור קצר או שאלה מסקרנת.

אחר סיום ההרצאה, כשניגשים אליך לומר לך 'תודה' או 'יישר כח', הקפד לחייך חזרה ולהנהן, תוך לחיצת ידיים חמימה ואיתנה-לחיצה זו תשדר תוקף לדברים שהשמעת בהרצאתך.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!