הרבצ"ר פרץ, בבקשה, תדאג לקבור אותם!

רק שיעמוד בפרץ

מאז הגיעו אמש הידיעות הראשונות על האסון הכבד של התרסקות מסוק ה'יסעור' ברומניה, מצוי צה"ל, ועם משפחות הצוות עם ישראל כולו, במערבולת של כאב ומתח. הערפל האופף את נסיבות ההתרסקות, כבד אפילו יותר מזה המכסה את איזורי רכס הקרפטים שבו התפזרו שברי המסוק וחלקי הגופות.

אין ספק, שלמרות התנאים השוררים במקום ההתרסקות, צה"ל עושה ויעשה כל אשר לאל ידו ומתחייב להעשות כדי ללקט את הגופות ולהביאם לקבר ישראל, ולאסוף את המידע הנחוץ על הנסיבות כדי למנוע אסון דומה בעתיד.

ובכל זאת צריך בשעות האלה לחזק את ידיו של הרב הראשי הצבאי ה"חדש", תא"ל רפי פרץ, שלא לוותר חס וחלילה על קוצו של יוד בכל הכללים הנוקשים שצה"ל סיגל לעצמו, בכל מלחמות ואסונות ישראל, בנושא זיהוי חללים במקרים קשים כגון אלו, ובקביעת כללי ברזל בתחום החללים שהבאת לקבורה כרוכה בהתרת עגונות, כמו במקרה הטראגי הזה.

לפני כשלושה שבועות, הופיע הרב הראשי לצה"ל בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, וכמחנך, איש תורה והלכה, הביע את דעתו נגד עבירה על איסורי השבת, המעוגנים גם בחוקי המטכ"ל, הנעשית בפינוי החוזרים אל היישוב 'חומש' מדי סוף שבוע, תוך כדי חילול שבת מחפיר. תא"ל הרב פרץ ננזף בו-במקום על-ידי קצין אחר, השווה לו בדרגתו ונותן את פקודות הפינוי, שהבהיר לו כי לא קיבל אישור מגבוה לחוות את דעתו...

כרב ברור זו חובתו הנגזרת מתוקף תפקידו ואם לא היה מוחה היה מועל במצפונו ובמילוי תפקידו, אך מאז ה'נזיפה' לא שמענו ממנו עוד דבר בנושא.

בימים אלה ממש נמצא בשיאו פולמוס נוסף על חריגה התעלמות מחוקי שמירת השבת בצה"ל. במשרד הבטחון מבקשים לכופף את חוקי היהדות ופקודות המטכ"ל כך שיאפשרו לתחנת הרדיו 'גלי צה"ל' להמשיך ולהעסיק חיילים בשבת בניגוד לחוק. חברי הכנסת הדתיים והחרדים מזדעקים, ארגון לה"ב של הקצינים הדתיים יוצאי צה"ל שבראשו עומד סא"ל (מיל.) פיני איזק מפעיל את כל ה'תותחים', אבל קולו של הרב הראשי לצה"ל תא"ל רפי פרץ, לא נשמע.

אין ספק שלרב הצבאי הראשי יש נסיון רב יותר מלכל קודמיו, בחקירת אסון התרסקות המסוק ברומניה. הוא עצמו טייס של אותו סוג מסוק - 'יסעור' - והוביל פעולות חילוץ רבות, גם מעבר לגבולות, במסגרת היחידה המובחרת של 'פינוי בהיטס 669'. אבל הוא חסר נסיון מוחלט בנושא פינוי חללים ובעיקר זיהויים, ואת זה יודעים גם אלה המבקשים לאחרונה יותר ויותר 'לחפף' בעניינים הלכתיים בצה"ל.

צריך לתת לו הרבה יותר מרוח גבית, כדי שבעניין עקרוני ויסודי זה, ימשיך להקפיד ובעיקר להיוועץ ולקבל פסיקותיהם של גדולי ההלכה, כדי שהמחנה הצבאי ישאר בטהרתו לקראת המבחנים שעוד נכונו לו.

אם יוחזרו הניספים לישראל ויובאו לקבורה מהר מדי, יקנן בלבנו החשד שאנחנו והוא לא מלאנו חובתנו לניספים ולממשיכיהם.

העיתונאי החילוני קובע: אסור לשחק כדורגל בשבת

בתקופת ה'יובש', העונה החמישית המוכרת בתקשורת כ'עונת המלפפונים', גם 'כדורגל' הוא נושא מרתק אפילו עבורנו, ה'בורים' בענף הספורט שהוא הליב"ה של אומתנו.

ארי שמאי יודע זאת היטב. אולי משום כך, הוא מפרסם במדור הספורט של המקומון התל אביבי 'העיר' מאמר מפתיע בתחום זה שעשוי לעניין, על פי הערכתנו, ואפילו מאוד, גם אתכם.

הוא מספר בו על הטיסה לווינה שבה סיפר לו יוסי מזרחי, שוער כדורגל מפורסם בעבר ומאמן מכבי תל-אביב היום, שיואב זיו - ה'מגן' של מכבי תל-אביב, אינו מכונה 'מגן' כך סתם, רק על שום תפקידו על המגרש, אלא שכמי שצם על חורבן הבית, הוא באמת מגן על הקבוצה כולה.

"שנינו נזכרים" - כותב שמאי - "באורי מלמיליאן, ובנוהג המוזר שלו להביא מהבית קופסאות שימורים, למסעות של הנבחרת, פן יאלץ לאכול חס וחלילה טרף. זה לא היה לפני 100 שנה. היה מדובר בחריג, באנקדוטה יהודית משעשעת שעל גבול הביזאר, לא כמו היום שכל קבוצה שיוצאת למחנה, ולא משנה אם זה בגרמניה או באוסטריה מצטיידת בשף מדופלם וכשר".

וכאן מגיע שמאי לתובנה הלא צפויה, ועוד פחות כאשר היא מתפרסמת בעיתון ה'בורגני' הזה: "השינוי הדמוגרפי שעברה החברה הישראלית בכלל וכדורגלנינו בפרט, מחייבים בחינה מחודשת של השאלה האם צריך או מותר לשחק כאן כדורגל בשבת? התשובה היא חד משמעית, לא! העובדה שההתאחדות לכדורגל של ישראל מחייבת את קבוצות הילדים והנוער לקיים את המשחקים בשבתות, מונעת למעשה מאלפי, או אפילו עשרות אלפי ילדים, חלקם הגדול מעיירות הפיתוח ומשכונות מצוקה, לעסוק במקצוע אהוב, להגשים את יעודם ולהתפרנס"...

שמאי מאמין שגם בענף ...ה'כדורגל' יכול היהודי שומר התורה והמצוות למצוא לעצמו פרנסה, ומה שמונע ממנו זה רק... המשחקים בשבת.

"החילוני יכול לשחק ביום ששי בצהרים, במוצאי שבת או ביום ראשון ושני בערב, אבל היהודי הדתי ואפילו המסורתי אינו יכול לשחק בשבת. החיוב לשחק ביום זה מתאים אולי לישראל המפאייניקית של שנות ה-50 וה-60, הוא בטח לא מתאים לחברה המסורתית של ימינו. מי יודע כמה איתי שכטרים (שחקן כדורגל הנחשב ל"בעל כשרון") איבדנו בגלל שלא לכולם היה אבא, שבכאב ויתר על הכיפה לטובת ה..."עתיד" של הילד. 'מובילות חברתית' , קוראים לזה באקדמיות של ה'שמאל הנאור" - כותב שמאי.

אנחנו כבר רואים בעיני רוחנו, את התקשורת המגוייסת, מסתערת על שמאי ומשתלחת בו על דבריו, ומוצאת קשר ישיר והדוק בינם לבין העובדה שהוא, בכובעו האחר כעורך דין, ולא כפרשן ספורט ידוע, מצא לנכון לייצג את יגאל עמיר רוצחו של ראש הממשלה ולא רק את השבת.

גם אנחנו לא רואים בדברים סיכוי למשהו, וסבורים שהם הזויים ומנותקים מהמציאות, במיוחד לאור העובדה ששמאי נותן סיכוי להשתלבות שומרי תורה ב... מעגל העובדים עם הרגלים במקום עם הראש. אבל אנחנו רוצים לראות במה שנכתב, לפחות, סימן ואות לכך שתקופת ההתעוררות בפתח, ושהרהורי תשובה גם הם חשובים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!