כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024

ללום הבטיח ומקיים: המאבק נגד הסמינרים נפתח • פרסום ראשון

המאבק על עמנואל עוד לא מוצה, והמאבק על הסמינרים כבר מתחיל: עו"ד אביעד הכהן שיגר הבוקר מכתב לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו, בו הוא דורש: לקבוע קריטריונים ברורים לקבלת בנות לסמינרים • כל הפרטים

ללום הבטיח ומקיים: המאבק נגד הסמינרים נפתח • פרסום ראשון

המאבק על עמנואל עוד לא מוצה, והמאבק על הסמינרים כבר מתחיל: עורך הדין אביעד הכהן, שיגר הבוקר (ג) מכתב לשר החינוך גדעון סער ולמנכ"ל משרדו מר שמשון שושני, בו הוא מבקש לקבוע קריטריונים ברורים לקבלת בנות לסמינרים.

את המכתב משגר עו"ד הכהן בשם מרשו, "עמותה הפועלת בתחום החינוך", כאשר מדובר בעמותת 'נוער כהלכה' בראשותו של יואב ללום, שהפעם מבקש להשאר מאחורי הקלעים של המאבק.

"הנני פונה אליכם בעניין הנדון בשם מרשיי, עמותות הפועלות בתחום החינוך וקבוצה גדולה של הורים לבנות המבקשות להתקבל לסמינרים חרדיים וקיים חשש ממשי שבשל אי קיום הוראות הדין ונוהלי משרד החינוך ייגזר עליהן, כהרבה מחברותיהן משכבר הימים, להישאר בביתן בראשית שנה הלימודים הבאה עלינו לטובה", כותב עו"ד הכהן.

"כידוע לכם היטב, בדומה לשאר מוסדות החינוך, הרישום לסמינרים החרדיים היה אמור להסתיים כבר לפני מספר חודשים, וכיום הזה אמורה הייתה כל בת חרדית בגיל תיכון, כחברותיה הלומדות בחינוך הממלכתי, לדעת היכן תלמד בשנה הבאה.

"דא עקא, שהרבה סמינרים חרדיים, דוגמת הסמינרים פוירשטיין, מאיר ויגלניק במודיעין עילית-קרית ספר וכן בחלק מהמקרים בסמינרים שרנסקי, ליברמן ומנדלסון בירושלים, והסמינרים מאיר, וולף וכהנא בבני ברק נמנעים בתי הספר מלהשיב לפונות אליהן כל תשובה שהיא, ומותירים אותן 'תלויות בין שמים לארץ'. במקרים אלה, גם הרשות המקומית חדלה מעשייה, וחדילה זו פוגעת פגיעה קשה בבנות.

"מניסיון העבר למדנו שברוב המקרים אי מתן התשובה מביא לכך שרק ביום הראשון ללימודים יודעת הבת שנרשמה לסמינר כי לא נתקבלה אליו, ובמועד זה – עם קבלת הסירוב ביום הראשון ללימודים או ממש בסמוך אליו – עליה לחפש לעצמה מקום לימודים אחר.

"מציאות זו יוצרת, מדי שנה, תופעה של עשרות רבות של בנות חרדיות הנותרות בביתן ללא מקום לימודים מסודר, לעתים למשך תקופה ארוכה של חודשים.

"למותר לומר, שמצב דברים זה מונע מבת שבקשתה להתקבל לסמינר קבלתה סורבה לפנות לוועדת הערר על מנת למצות את זכויותיה ולערער על הסירוב לקבלה שבהרבה מקרים נובע משיקולים בלתי ענייניים בעליל (דוגמת אפליה על רקע עדתי וקביעת "מכסות" של מקסימום 30% בנות מזרחיות).

"כידוע לכם היטב, בעבר קבע הרב יוסף שלום אלישיב, מנהיגה הרוחני של 'יהדות התורה', ששיעור התלמידות ממוצא מזרחי המתקבלות לסמינרים החרדיים יעמוד על 30% מכלל התלמידות לכל הפחות, אך בפועל – שיעור זה הפך למכסה המרבית עבור תלמידות ממוצא זה, גם כאשר מדובר בתלמידות מצטיינות".

עורך הדין מבקש ליצור קריטריונים מקצועיים ושוויוניים לרישום ולקבלה של תלמידות למוסדות החינוך החרדי:

"יש לערוך בחינה בכתב לכל נרשמת. הבחינה תכלול נושאים כלליים, יהדות, אנגלית, מתמטיקה ועברית. את בחינת הכניסה יש לשמור בבית-הספר למשך שלוש שנים מיום הבחינה;

"יש לערוך ריאיון אישי לכל הנבחנות או לאלו שעמדו בסף הבחינה כפי שנקבע על-ידי המועצה הפדגוגית. הריאיון יהיה מתועד בפורמט קבוע ואחיד עבור כל המרואיינות. תיעוד הראיון והתרשמות המראיינת יישמרו בדומה לטופס הבחינה;

"יש לקבוע מראש משקל משמעותי לכל שלב מהליך הקבלה: בחינה בכתב וריאיון;

"יש לשלוח תשובה בכתב לכל הנבחנות, בתוך פרק זמן סביר;

"יש לתת לכל נרשמת אפשרות לערער על החלטת בית-הספר וליידע את הנרשמות בדבר אפשרות זו. בית-הספר יציג את הנימוקים להחלטתו אם יידרש לכך.

"כל בית-ספר יכין 'ערכת קבלה', הכוללת: רשימת התלמידות שנרשמו לבית-הספר; טופס רישום לבית-הספר; מבחני כניסה; טופס תיעוד הריאיון; דוגמאות למכתב תשובה קבלה/דחייה; רשימת התלמידות המתקבלות/נדחות; תיעוד של ערעורים אם התקבלו.

"המציאות מלמדת כי למרות ההנחיות הברורות, ונוהלי הרישום המדוקדקים, סמינרים חרדיים רבים ברחבי הארץ, וביניהם אלה שנזכרו לעיל בסעיף 3 לעיל, אינם מקיימים ולו מקצת מהנחיות אלה.

"הישנותה של התעלמות זו מהנחיות משרד החינוך, נראית כ"צפצוף" מתמשך של הסמינרים על החלטת בית המשפט וההנחיות שהוציא בעקבותיה משרד החינוך, והן עולות כדי פגיעה חמורה הן בשלטון החוק והן כדי בזיון בית המשפט.

"על כל אלה, אני פונה אליכם בשם מרשיי למען תפעילו לאלתר את סמכותכם ותורו לכל הסמינרים השייכים למערכת החינוך המוכר שאינו רשמי למסור את תשובותיהם לכל הנרשמות אליהם בשבוע הקרוב ממש, למען תוכל כל בת לדעת היכן תלמד בשנה הבאה. כמו כן אנו פונים אליכם בבקשה כי תורו למוסדות אלה למסור לבנות שבקשתן סורבה את מלוא הנימוקים לאי קבלתן, ולאפשר להם לעיין בטופס הריאיון ובשאר המסמכים הרלוונטיים לעניין. למותר לומר, שבמידת הצורך, יש לאפשר לכל בת שבקשתה סורבה לערער על הסירוב לקבלה, היה ותמצא מקום לכך, בזמן סביר קודם פתיחת שנת הלימודים, כך שיתאפשר לה למצות את זכויותיה".

"מכיוון ששנת הלימודים ניצבת ממש בפתח, אכיר לכם תודה אם תשיבוני דבר בימים הקרובים ממש, ואדע מה אייעץ למרשיי בדבר הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון", חותם עורך הדין את דבריו.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 65 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}