הפתרון למכת הסיקריקים: להכות בחזרה

ביום חמישי האחרון, עם רדת החשיכה ובחסותה, התקבצו מספר נערי שוליים - המכונים 'סיקריקים' - וגררו מיכל אשפה גדול מרחוב מאה שערים לכיוון כיכר השבת. המטרה: לחסום את הציר המרכזי בשכונה. הסיבה: הבעת מחאה על חילול הקברים בעיר יפו.

עוד בנושא:
• שלטון האימה: הסיקריקים ניפצו חנות בגדים

אולי זה נשמע כמו פרק נוסף בסיפור 'ההפגנה היומית במאה שערים' וכמו עוד הפגנה 'רגילה' וחסרת תכלית, אליה התרגלו תושבי השכונה והסביבה בעל כורחם, אבל המשך הסיפור מפתיע במיוחד ונותן תקווה לתדמיתו הפגועה של הציבור החרדי.

יעקב, אברך ליטאי שחלף במקום, ביקש למנוע את חסימת הציר וניסה את כוחו בקולו. "מה אתם עושים? הגאב"ד אמר שהוא מתנגד לאלימות ולבעירת פחים", אמר. נערי השוליים גיחכו למשמע התוכחה והמשיכו לגרור את הפח הגדול. אחד הנערים הרים את ידו וצעק על האברך: "לך מכאן, רשע". חברו, אם יש חברים בקרבם, העיר לו בשיא הרצינות תוך כדי דחיפת הפח: "אל תען כסיל כאיוולתו, אל תען כסיל". והפח המשיך להתקרב לכיוון הצומת.

ארי, בחור ישיבה אמריקני, נעמד מולם בנחישות וניסה לעצור את הפח המתדרדר. הצטרף אליו אברך חסידי ושלושה בחורים ליטאיים שחלפו במקום. קרוב למאה אנשים התקבצו סביבם והביטו במחזה, כמותו לא נראה באזור זה זמן רב. חרדי ממוצע יכול היה להבחין בהבדלים, אך חילוני שהיה נקלע למקום היה רואה עימות "בין חרדים לחרדים".

הפח עמד במרכז הרחוב, בצידו האחד כעשרים נערי שוליים, אותם 'סיקריקים' אלימים, שנעזרו באופנוען חבוש בקסדה שככל הנראה חפץ - יחד עם חברו - בעזרתם האדיבה של המפגינים, "לעשות שמח". בצד השני, פחות מעשרה מתנגדים, כאשר עוד עשרות רבות של עוברים ושבים נועצים מבטים סקרניים. רובם המכריע הביעו מחאה בפני אותם נערי שוליים שהתעקשו להמשיך לגרור את הפח, למרות המכשולים הרבים שה'מתנגדים' הציבו בפניהם. "אתם לא תגידו לנו מה לעשות בשכונה שלנו", צעקו. והמשיכו לדחוף.

כאשר ההתנגדות החלה להיות רצינית יותר, עברו הנערים לאלימות של ממש. נטלו שקיות מלאות זבל מתוך הפח והשליכו אותם לעבר ה'מתנגדים' שעמדו מולם, בתוכם הבחור האמריקני והאברך החסידי. ה'מתנגדים' המשיכו לחסום בגופם את דרכו של הפח, נחושים להשליט סדר במקום.

המתפרעים החלו לזרוק סיגריות בוערות על בגדיהם, לירוק בחוצפה והגדילו לעשות כאשר השליכו על האברך החסידי בקבוק זכוכית מנופץ.

באותו רגע, אחד הסקרנים שעמד בצד והביט כל העת על המתרחש, התקשר למשטרה והודיע כי העימות בין הקיצונים לבחורים החרדיים עובר לפסים מסוכנים. "ניפצו כאן על מישהו בקבוק זכוכית", הודיע מנחם. המשטרה הבטיחה לשלוח מיד ניידת לזירה.

אלי, בחור ליטאי שעמד כל העת לצד ה'מתנגדים', החליט להתערב. "אני גר פה ולא ממש אכפת לי שהם שורפים פחים וחוסמים את הכיכר", יאמר לנו מאוחר יותר. "אבל שירביצו לאנשים? מי הם בכלל?"

ממחשבה למעשה, ביקש לצרף לשורותיו שלושה חברים שנכחו במקום. "בואו נבריח אותם", אמר להם, וארבעתם נכנסו בפתאומיות לתמונה המורכבת. הם רצו לעבר הפח והתחילו לדחוף אותו לצד השני. הם הצליחו לתפוס את ה'סיקריקים' לא מוכנים ושניות ספורות חלפו עד שהפח התדרדר לכיוון השני, לכיוון ה'סיקריקים'. כמה מהם ניסו לזרוק חפצים על הבחורים, אבל שניים רדפו אחר זורקי החפצים והבריחו אותם מהמקום.

וראו זה פלא. הנערים המשועממים נסו כל עוד נפשם בם לכיוון רחוב יואל, והפח שעמד במרכז הסערה הוחזר למקום. הציר נפתח והתנועה חזרה לזרום, כאילו דבר לא קרה.

ביקשנו לשוחח עם אבי, אחד הבחורים שהחזירו את הפח למקום. "האנשים האלה פחדנים", הוא אומר, תוך כדי שמסיר מבגדיו שאריות זבל ששפכו עליו. "הם לא פועלים מתוך אידיאולוגיה. הרי הגאב"ד מתנגד לזה. כל מה שצריך זה כמה אנשים אמיצים שיעמדו מולם וימנעו מהם לחסום פה את הכביש".

לא חששת שירביצו לך?

"תראה, לא הייתי עושה את זה לבד. בלי חבריי לא הייתי מתקרב אליהם, הם משוגעים לגמרי. ראית איך הם זרקו דברים על כל מי שעמד בדרכם? אבל באנו מוכנים לכל דבר. אם הם היו מעיזים לגעת במישהו אחרי שהחלטנו להתערב, היינו מחזירים להם מנה אחת אפיים, אם לא יותר".

אבי נראה מרוצה. עשרות אנשים חולפים על ידינו ומבקשים להודות להם על הסדר שעשו. "יישר כוח", אומרת אישה עם שני ילדים לצידה. "תראו איך בלי משטרה הסדר חזר למקום", היא אומרת לנו. "אנחנו לא צריכים משטרה כאן, היא לא עוזרת. צריך שזה יבוא מתוכנו, שאנחנו נראה להם שכולנו נגדם, לא רק חילונים".

אלי, חברו של אבי, ביקש להוסיף: "ברגע שהם יראו שהם לבד, והם באמת קבוצה מאוד שולית וקטנה, אולי הם יפסיקו להבעיר כל יום מחדש את הכיכר. אבל אנחנו לא נעמוד כאן כל יום, כל היום. ה'עדה החרדית' צריכה להשליט כאן סדר בעזרת אנשיה. לא חסר ב'עדה' אנשים עם כוח".

גם לנו יש בריונים

לפני שבועיים שוחחנו עם ח"כ משה גפני, בעקבות ביקורו במתחם החפירות ביפו. שאלנו אותו איך ניתן למנוע את האלימות בהפגנות. גפני סירב בנימוס להתייחס לנושא וציין, כי לפי מיטב הבנתו גאב"ד 'העדה החרדית' מטפל בנושא. "אני מקווה שהוא יצליח למגר את התופעה הזו", אמר גפני. "הם גורמים נזק אדיר לציבור החרדי כולו. מישהו מוכרח לעשות לזה סוף".

החפירות ביפו ממשיכות, המחאה החרדית נמשכת ולדאבונינו אנו נתקלים לעיתים גם במפגינים אלימים שהורסים כל חלקה טובה, ופוגעים בתמידתנו.

נציגנו בכנסת סבורים כי על הגאב"ד לטפל בתופעה ולמגר אותה. הגאב"ד מצידו פרסם גילוי דעת ברורה, חדה ונוקבת. אז מה הגאב"ד באמת חושב, "המחאה צריכה להתבצע אך ורק על ידי אברכים וללא אלימות כלל".

אבל זה לא עוזר. אנשי 'העדה' מפגינים במתינות וקבוצת סיקריקים משועממים עושים ככל העולה על רוחם, ולא בוחלים בשום אמצעי. הם מסוגלים להרים יד על גברים נשים וטף, לשרוף פחים, לשבור חלונות ראווה, להכפיש, לאיים ועוד היד המפחידה נטויה.

בחודשים האחרונים התקשורת החרדית עסקה סביב התופעה 'הסברה חרדית'. הציבור החרדי הפנים בעקבות האירועים האחרונים - ובפרט פרשת עמנואל - שכולנו בסירה אחת. אנו מצטיירים בתקשורת החילונית כאלימים, מעוררי פרובוקציות ומה לא, והכל בגלל קומץ קיצונים. נסביר, נתחנן, לא יעזור. איננו יכולים להתבדל מלובשי שחורים אחרים ולהסביר שזה לא אנחנו. כי גם אנשים בתוכנו לא יודעים לזהות מתי מדובר בהפגנה של אנשי 'העדה' או עוד מהוהמה 'סיקריקית'.

מהפכה שקטה עוברת על הציבור החרדי, אנשים בתוכנו מתחילים להבין את המשנה המפורשת: אם אין אני לי מי לי.

כולנו מתנגדים לתופעת האלימות הפושה במחנה, אך מעט מאוד מתוכנו מוכנים להפסיק לדבר, לקום, ולעשות מעשה. עם קצת רצון, אפשר לעשות הכל. אם מנהיגי 'העדה' רק יחפצו בכך, תופעת חסימת הצירים המיותרת תיפסק לאלתר.

חסר רק קורטוב של רצון לקום ולפעול. כי גם אצלנו יש בריונים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!