איפה מצאו מקום לאף של פינוקיו מפאג"י

האף של בנק פאג"י התארך כמו של 'פינוקיו'

עד שלא קראנו את 'חדשות משפחה' השבוע, סברנו לתומנו שהתורים הארוכים שהשתרכו להם ביום שבו הסתיימה השביתה מתוך סניפי בנק פאג"י, אל הרחובות שבהם הם ממוקמים, כמו 'הזנב הארוך ביותר' שהפך מזמן למושג פיננסי, היו של לקוחות ממורמרים שנפגעו ושלחלקם נגרם נזק שלא ניתן לתקנו.

ההחלטה השרירותית והשערורייתית שהתקבלה בימי השביתה בבנק, שלא לאפשר הפקדת כספים בחשבונות, אבל לעומת זאת ל'כבד' המחאות והוראות תשלום, רוקנה את החשבונות עד הרבה מתחת למינוס של ים המלח - המקום הנמוך בעולם, והאריכה מאוד את רשימת הנפגעים בחוסנם הכלכלי ובאמינותם.

אחרי שקראנו את הראיון ה'מכור' והמסוכר שהעניק מנכ"ל בנק פאג"י, דב גולדפריינד, ליאיר וסרמן מ'משפחה', היינו אמורים להשתכנע שטעינו, ושכל ההמונים שצבאו על דלתות הבנק בבוקר שאחרי, לא עשו זאת אלא כדי... לפתוח חשבון חדש בבנק 'המצטיין' ביחסו ובהתחשבותו בלקוחותיו.

מנכ"ל הבנק דב גולדפריינד באותו ראיון: "אולי בשולי השוליים יש מי שסגרו חשבונות בימים אלו. אנחנו לא דווחנו על כך. להפך, מספר החשבונות שנפתחו בימים אלו בסניפים השונים, עולה על שיעור פתיחת החשבונות הממוצע בתקופה זו"...

אל תרגישו שלא בנוח, גם אנחנו קראנו ולא האמנו למראה עינינו.

גולדפריינד, על פי התמונה המופיעה בכתבה, אינו נראה נבוך כלל, והצבע על פניו אינו מסגיר שום כלימה. צריך מידה רבה של עזות מצח כדי להיראות שלווים כל-כך כשמזלזלים ולועגים בצורה כל-כך בוטה ובולטת בלקוחות, שיש מהם שהגיעו בימי השביתה עד לפת לחם, ובאינטליגנציה של הקוראים החרדים שאין להם חשבונות בבנק הזה.

'אמינות' היא תכונת יסוד מתחייבת אצל בנקאים, ומעצם קיומו של הראיון הזה, ובוודאי מהדברים המקוממים שנאמרו בו, היא נעדרת, ממש כמו הפקידים מעמדותיהם בימי השביתה.

גם עיתון 'משפחה' אינו יוצא בעינינו נקי מהכתבה. יש גבולות גם להשגת רווחים, ובוודאי שאין מקום לעשות אותו על גבם של קוראים, שחלקם עדיין לא סיימו ללקק את פצעי השביתה בבנק פאג"י. לפרסם ראיון מהסוג הזה, בעיתוי האומלל הזה, ועוד לתת לו הפניית ענק בעמוד הראשון הוא, לפחות בעינינו, התגרות של ממש בקוראים.

אם שלושה שבועות לא הספיקו לנו לרדת לעומקה של הבנת ההחלטה להגדיל את העמוד הראשון של 'חדשות משפחה', ולהוציא אותו בכפולה, השבוע הצלחנו. לא ניתן היה להכיל בעמוד אחד את כל האף המתנפח של 'פינוקיו' שצמח לבנק ולמקבלי ההחלטות בעיתון 'משפחה' בבוקר שאחרי הפרסום.

בנק פאג"י הוא שטבע לאחרונה מחדש את מטבע הלשון 'מחוסרי קשר'. הוא הצמיד אותו לכ-4000 בעלי מניות, חלקם אישים ידועים ומנהיגים דגולים של הציבור החרדי, שמשפחותיהם לא יודעו שממתינים להם כספים, שעלולים להעלם אם לא יימשכו.

אחרי הראיון הזה נראה ש'מנותקי הקשר' נמצאים דווקא מן העבר השני של דוכני הבנק, וב...לשכת המנכ"ל שלו.

בין כוכב מיכאל למצפה הילה

נאמר זאת כך: בסוף השבוע, לאחר שקראנו את כל הידיעות על לוחם סיירת מטכ"ל נדב היימן, שהחליט, בעיצומו של אימון שדימה היחלצות מהשבי, להעביר את חבריו ליחידה המובחרת ל'תרגיל חי' - השאלה איך חייל בעל אישיות בלתי אחראית שכזה עבר את מבחני המיון הנוקשים ליחידת העילית של צה"ל? פחות הטרידה אותנו.

יותר רצינו להבין, וגם זה לא עלה בידינו, איך זה שלוחמי אותה יחידת עילית, שיודעת לשלוף מחט מערימת שחת מעבר לקווי האויב, לא הצליחו לאתר את 'הנעדר' מרצון ולהבחין בו כשצעד לו להנאתו, מתחת לאף שלהם, לאורך 20 ק"מ בדרך לבית הוריו שביישוב כוכב מיכאל בחוף אשקלון.

נותרנו עם התמיהה הגדולה הזו לא פתורה, אבל לפחות הבנו, איך אותה יחידה עצמה, סיירת מטכ"ל, לא מצליחה מזה ארבע שנים להגיע אל גלעד שליט ואל שוביו.

לא נותרה, כנראה, שום ברירה אחרת אלא לקוות שגם הוא יצליח, בעזרת ה', לחלץ את עצמו מן השבי בשלום וידפוק, בסופו של דבר, על דלת ביתו שבמצפה 'הילה' בהפתעה מוחלטת.

משהו ביהירות של "כוחי ועוצם ידי" התנפץ לו שוב, הפעם ביבשה, ולא רק אל מול סלעי הים שבו נערך ה'משט' שסיבך כבר גם את ה'שייטת' המובחרת שלנו.

קצר בתקשורת: 7 קטעים קצרים על עיתוני סופהשבוע

1. התשובה המפתיעה ביותר

השבועון 'מורשה' משתית לאחרונה את כתבת השער שלו, ואין בו הרבה יותר מזה, על שיחות עם אישי תורה וחסידות. השבוע, לקראת שבת 'נחמו', בחרו שם בגר"א נבנצאל, רב הרובע היהודי ומתלמידיו המובהקים של הגרש"ז אוירבך זצ"ל - דמות מופת מיקירי קרתא. בחירה נהדרת.

השיחה שערך איתו ישראל פנחס טירנואר, היא מעמיקה ומרתקת ביותר לכל ארכה, ולמרות זאת יש בה שיא שלא הובלט ואפילו הובלע, ונסתר מהבנתנו מדוע.

בתשובה לשאלה: האם יש עניין בהטמנת פתקים בכותל? משיב הגר"א נבנצאל:"אין שום ענין בפתקים.הקב"ה אינו 'קורא' תפילה אלא 'שומע' תפילה. בנוהג שבעולם אדם כותב לחבירו פתק באחת מג' סיבות: או שיש שנאה ביניהם, והם אינם מדברים האחד עם השני, או שאי אפשר להשיגו, או שהחבר ישכח בלי שיותיר בידיו פתק לזכרון. והרי אצל הקב"ה אין את הסיבות הללו, אז מדוע לשלוח לו פתקים? מלבד זאת כשמניח שם את הפתק הרי הוא משתמש באבני הכותל, אפילו שמניחו שם לצורך תפילה והדבר לא פשוט להיתר"...

מדהים, לא?


2. התוכנית היומרנית ביותר

גם הגילוי הזה מגיע מהרובע היהודי בירושלים העתיקה.

שלומי אטיאס, המנכ"ל החדש של החברה לפיתוח הרובע היהודי, מבשר רק לקוראי בטאון שס 'יום ליום', ולא לשאר השבועונים, כי הוא עומד להקים ברובע את 'מרכז תרבות ספרד הראשון בעולם'.

שלומי אטיאס: "הוא יקיף בכללותו את כל תור יהדות ספרד המפוארה לתפוצותיה לכל אורך הדורות. הקומפלקס יכלול היכלות רבות, כדוגמת היכל המספר על תקומת יהדות ספרד מיד לאחר חורבן הבית, היכל חכמי ספרד לדורותיהם, ספריה עתיקה עם ספרים רבים ונדירים במיוחד, מוזיאון ענק, מוצג אור קולי מוסיקלי ותלת מימדי".

אז מי פה יכול עוד לטעון שמקפחים את הספרדים?


3. הכתבות הסותרות ביותר

ב'ידיעות אחרונות' יכולים להירגע: ל'ישראל היום' אין 'מרגלים' אצלם, וכך קרה שבשני העיתונים מופיעים שתי כתבות שהן דבר והיפוכו, על אותו נושא - רצח הבחור אליהו אברמן ז"ל, על ידי "אהוד רוזנברג".

למה במרכאות? - משום שבכתבה שהתפרסמה במוסף השבת של 'ידיעות אחרונות' ושלהכנתה גוייסו עודד שלום וגדעון מרון, שני כתבים שאינם מכסים בדרך-כלל את הנושא החרדי, נכתב לראשונה ששמו של הרוצח כלל לא היה "אוהד רוזנברג" אלא "אוהד עובדיה" והוא שינה אותו, כי חשש ששמו הספרדי לא יאפשר לו להשתלב בחצרות החסידים...

באותה כתבה מספרת מלכי, אחותו של אליהו אברמן ז"ל כי לפני כמה שבועות סיפר לה אחיה שנרצח שאוהד עובדיה הצמיד לו אקדח לרקה. "גם לי הוא סיפר את זה" - אומר האח אברהם - "ואמרתי לו שהוא לא שפוי, שינתק איתו את הקשר. אבל אליהו אמר שכשסיפר לאוהד שהוא עוזב את ראשון, הוא בכה שלא יעזוב אותו לבד".

לעידו רוזנבלום מ'ישראל היום', כבר אמרנו, אין מקורות ב'ידיעות אחרונות', וכשהסיפור הזה ורבים נוספים - המצביעים בוודאות כי אליהו ז"ל שוחח עם בני משפחתו וחבריו, לא אחת, על מצוקותיו מול רוצחו - מתפרסמים ב'ידיעות אחרונות', הוא כותב כדברים הבלתי אחראיים ולא מבוססים האלה אותם שלף משרוולו ואפילו לא מדמיונו: "דבר אחד ברור: שני הבחורים בחרו לא לדבר, לא עם המשפחה ולא עם החברים שלהם. הם בחרו במוות במקום לדבר. אותם שני בחורי הישיבה שהתנדבו בארגון זק"א בחרו במוות על פני החיים".

ואנחנו אומרים כי דבר אחד ברור: עידו רוזנבלום, החתום על הדברים בחר שלא לדבר לא עם המשפחה ולא עם החברים שלהם. הוא בחר במוות במקום לדבר, שהרי החיים והמוות ביד הלשון. או העט...


4. הידיעה המרגיזה ביותר

חידה שההשתתפות בה אסורה על עובדי וקוראי 'המבשר': מה היתה כותרת ה'אוזן', השניה בחשיבותה, שהופיעה בעמוד הראשון של 'המבשר' ביום ששי האחרון?

לא תצליחו לנחש!

"הגרלת הדירה תדחה בחודש"

אחרי שהמועד הקבוע להגרלה שהובטחה למצטרפים כמינויים חדשים לעיתון, כבר נדחתה פעם אחת, מימי בין המיצרים לט"ו באב, "מסיבות הלכתיות", נומקה הפעם הדחיה הנוספת בחודש, עד לחלקן השני של שבעת שבתות הנחמה, בהתחשבות הרבה של הנהלת העיתון עם ההמונים המתכוונים להצטרף למבצע אבל מסיבות שונות עדיין לא הספיקו.

מכירים כאלה? איפה הם היו עד היום?

ואין זה משנה כלל אם מהבחינה ה"הלכתית" שהיתה העילה לדחיה הקודמת, נראה על פניו, שהפעם הדחיה אסורה, שהרי סיכוייהם של אלה שעמדו בתנאי המבצע, והצטרפו במועד לזכות בהגרלה, מצטמצמים עם ההחלטה להאריך את המועד להצטרפות, גם אם יצטרף עתה רק מנוי אחד נוסף בלבד. הנהלת העיתון, כך מסתבר, לקחה את הכל בחשבון מראש, והכניסה תנאי בתקנון המאפשר חוקית את הדחיה והרי מהידועות הן שהמבחן החוקי חשוב מההלכתי...

המבשר בידיעה: "בשיחת טלפון שהופנתה לעורך הדין של החברה התברר מיד כי בתקנון ההגרלה אכן מופיעה האפשרות לדחיית ההגרלה".

איזו הפתעה טובה.

מהידיעה מתברר, כי גם חברי הנהלת העיתון, כמו המינויים החדשים, לא מיהרו להאמין לעצמם כי הצעד עולה בקנה אחד עם היושר. "חברי ההנהלה ביקשו מהעורך דין לקבל לעיונם את התקנון האפשרויות של דחיית הההגרלה. לבקשתה של ההנהלה נעתר עורך הדין אף להוציא מכתב למנויי העיתון על דחיית ההגרלה והנימוקים לדחיה. ואכן בתום הדיון הארוך הוחלט פה אחד על ידי כל חברי ההנהלה, לאשר את בקשת מחלקת המינויים ולדחות את ההגרלה לט"ז באלול תש"ע".

אין אם כן עדיין זוכה בהגרלת הבית של 'המבשר', אבל כבר ידוע מיהו המפסיד הגדול בה - עיתון 'המבשר'.


5. התוספת המעניינת ביותר

המוסף התורני לשבת של 'יתד נאמן' הופיע בערב שבת פרשת 'ואתחנן' כמוסף נושא בענייני תפילה וכל המאמרים שבו מעוררי עניין ויש מהם שאף מחדשים. מומלץ.


6. הכתבה המרושעת ביותר

בסופו של השבוע שבו התפרסמו ידיעות ענק על התדרדרותה של תלמידי ישראל למקום ה-56 המאוד לא מכובד, בהישגי מבחני המתמטיקה בעולם, מפרסם מוסף '7 ימים' כתבת ענק, שבכותרת המשנה בה נכתב בין השאר כך: "...אין להם מושג מי היה נפוליאון, ואפילו לא איך אומרים 'שבת' באנגלית, אבל דוקא הם רשומים כמורים למקצועות הליב"ה (אנגלית, היסטוריה, מתמטיקה) ומקבלים הכנסה נאה של מאות דולרים בחודש ולפעמים בשחור".

למי הם מתכוונים? - שאלנו את עצמנו לפני שנכנסנו לליב"ה של הכתבה - האם למורים שהביאו את תלמידי הליב"ה החילוניים להישגים הנחותים כל-כך ב'מתמטיקה'? לא יכול להיות, שהרי הם לא יודעים לבטא 'שבת' גם בעברית ולא רק באנגלית.

ואז הבחנו שנרשם שם עוד שהמורים במגזר החרדי גם אינם יודעים את מילות המנון 'התקווה'.

עכשיו הבנו היכן טמונה ה'תקווה' הגדולה של 'אלופי' המתמטיקה של החיים - בהכפשת הציבור החרדי.

הפכנו דף.


7. המודעה התמוהה ביותר

בכל העיתונות החרדית של סוף השבוע, כולל היומית המדווחת מפעם לפעם, בכותרות גדולות, על קריאתם של גדולי ישראל להטמיע את כללי הצניעות בבתי ישראל, הופיעה בגליון השבת מודעה גדולה על "יום הולדת" למשביר לצרכן. הקוראים נקראים להגיע ולקנות בין השאר, מאופנת הקיץ לנשים, גברים וילדים וכן ...בגדי ים שבמבצע.

לפני שיצאנו לדרך חיפשנו באותיות המאוד קטנות שבמודעה, את כתובות החנויות, ולא מצאנו. במקום זה מצאנו הבטחה כי בבגדי הים, למשל, מדובר בחברות הממותגות ביותר.

כשתמצאו את רשימת החנויות (וחלילה לא באינטרנט) אנא הודיעו גם לנו, ואם לא קשה לכם בצירוף המלצה על זו הנמצאת במקום המתאים ביותר לקניות של ציבור חרדי, והעיקר לקניית... בגדי הים האופנתיים השולטים הקיץ בחופים הנפרדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!