שיחת השבוע: האם ההורים מחכים לטלפון?

השבוע פגשתי משהי, שחיתנה וגם יש לה מספר נשואים. שאלתי אותה מה שלומה? ופטפטנו.

היא אמרה לי שהכל בסדר. אבל יש משהו שמאד מצער אותה. וגורם לה שהכל לא מספיק, שאלתי אותה מה הוא הגורם? והיא החלה לספר לי, שיש לה בת שהיא אינה מתקשרת אליה לומר לה שבת שלום.

כל הילדים זוכרים והיא לא. ואפילו שיש לה 8 ילדים, היא אומרת: "הבת הזאת לא מתארת לעצמה כמה היא חשובה לי, וכמה אני מחכה שתתקשר"

שאלתי אותה למה היא פשוט לא אומרת ומספרת לה. והיא ענתה לי, "אני לא רוצה שזה יבוא לה בכוח".

אז כל מי שחושבת שאם אמא שלה או חמותה לא מעירה לה, אז הלב שלהן לא נשרף, זו טעות,

היו לה ממש דמעות בעיניים, זה שורף, אמא שלי אמרה לי פעם, רק כשיהיו לך ילדים נשואים. את תביני את זה.

את שהקשר עם אמא שלך ככה ככה, וקשה לך להרים טלפון, זה פשוט לא מחייג לך בספונטניות, קחי את הטלפון בכח, לא כל המצוות מתחשק לעשות, מי אמר שאת צריכה לעשות את זה בחשק?

אבל אמא שלך גם אם היא לא תראה לך, הלב שלה יצרח מאושר. ולך יהיה חלק בעולם הזה, ובעולם הבא, את תראי שהדברים בחיים שלך פתאום מתחילים להסתדר, כל פעם שכיבדתי הורים, ראיתי שמשהו טוב קורה לי.

וגם אם היחסים שלך עם ההורים מעולים, ואת סתם שוכחת או לא רואה בזה ענין, תדעי לך שהשיחה הזאת לפני שבת, שולחת את ההורים שלך שמחים יותר לשבת. וזה שיחה של דקה, יש קונה עולמו בשעה. ואת קונה בדקה.

ומה עם אמא שלו? חשבת פעם שמי שאת נשואה לו, יש מישהי שגידלה אותו מלא שנים, הלכה איתו לטיפולי שיניים, לטרם כשנפתח לו הסנטר, ישבה איתו שעות על לימודים, אמרה איתו כל לילה קריאת שמע.

ואז יום אחד הגעת את ולקחת לה אותו? נכון, את כלה מקסימה. ושדרגת אותו ברמות,  אבל עדיין זאת היא, זה אבא שלו, זה השורשים, לטוב ולרע וזה הרבה יותר קשה מלהתקשר להורים שלך, כן, זה שונה, שם את צריכה טיפה יותר מאמץ' לספר סיפורים, לא להיות משועממת, אך אני פשוט הכרחתי את עצמי, אני לא מוותרת.

לחמותי יש 13 ילדים. ויכולתי לומר, היא לא תשים לב, שטויות, אבל עובדה, כשאני מתקשרת היא אומרת לי: "לא שמענו ממכם" שזו גירסה עדינה, לעומת אמא שלי שאומרת לי בדוגריות, איך לא התקשרת?

פה הזמן לומר, לכל אלו שיש להן נשואים, אל תתבשלו, או תמתינו, אמא שלי פשוט אמרה לי בפרוש, וזה מה שאעשה גם אני עם ילדיי, יותר טוב לשפוך מהלב, מאשר לשמור בבטן, ולכן אני יודעת שאין מצב שאני מתקשרת, למרות שזה לפעמים בכח, אז מה?

ככה זה החיים, כולם עסוקים וצריך לתזכר גם דברים הכי חשובים וטבעיים, בקיצור היום את מחייגת לשני המספרים.

אני גם מהמגזימות, כל שישי שואלת את בעלי: התקשרת להורים? נו מאוחר. אל תתקשר בהדלקת נרות...(שם זה זמני ירושלים) אווף כמה יש לי על הראש ...

טוב מקווה ששכנעתי, יאלה תחייגי

הניה בל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!