טור זועם: בדרך לאופוזיציה עוצרים בטשולנט?!

זה היה רגע היסטורי. למיטב זכרוני הוא לא קרה בעשור האחרון. ראש הממשלה 'הטוב ליהודים' ירד מקומת לשכתו והגיע להשתתף בישיבת סיעת 'יהדות התורה'. הכל כבר היה מוכן וערוך. הצייצנים התגייסו במלוא העוז, הדוברים והצלמים עמדו הכן.

מדובר באחד הזמנים הכי מפחידים לעתיד היהדות החרדית. אם לא יקרה משהו דרמטי, הנציגות הנכבדה שלנו עלולה להתיישב בספסלי האופוזיציה ולצפות בשידור חוזר של ממשלת לפיד על כל נגזרותיה. על כף המאזניים עומדים הדברים הכי חשובים. גיוס, גיור, עולם התורה.

והנה באה השעה. הנציגים היקרים מול האיש שהרבה מהעתיד פה בידיו.

אתה מצפה לשמוע מקהלה שקוראת לו להיכנע, להוריד לסער את השמים, לדפוק על הדלת של בנט, לעשות מה שאפשר כדי שהתרחישים המחרידים לא יקרו. והנה, הנציגים מתחילים לדבר:

"אדוני ראש הממשלה, מה יהיה עם חגיגות ל"ג בעומר במירון?!"

וגם: "אדוני ראש הממשלה, למה עזרת בבחירות רק לסמוטריץ?!"

ואדוני ראש הממשלה, משחרר אנחת רווחה, מסדר את הרעמה הסגולה ועונה בנחת כמו מלמד טוב לילדים מאותגרים: אל תדאגו קינדרלך, בפעם הבאה אעזור לכם. וגם, אל תדאגו, השנה כולם יגיעו למירון. ככל שזה תלוי בי, יהיה גם יאפצ'יק בשרי בהכשר משולב של הרבנים לנדא ורוזנבלט וגם העדה החרדית והרב מחפוד.

ממש מפגש העגלה המלאה והריקה המפורסם.

מי שקרא את ההודעה לעיתונות שהוציאה 'יהדות התורה' דקות לאחר הפגישה, היה בטוח שמדובר בפרודיה מזויפת. בשעה הכי לחוצה ליהדות החרדית, דואגים הנציגים להרגיע את רוחה עם הודעת הרגעה - העליה למירון תתקיים כסדרה. ללא הגבלות.

רגע לפני שממשיכים, כמו חלקים גדולים בציבור החרדי, גם אני מתרגש לזכות סוף-סוף לעלות לציון הרשב"י ולחגוג לכבוד התנא האלוקי. אבל ריבונו של עולם, הרי כולם יודעים שהמעמד הזה כבר סגור וחתום - וכל הדיונים הם על חלקים קטנים ממנו. האם בשביל הפרטים הקטנים הללו שווה לבזבז פגישה מיוחדת עם ראש הממשלה?

ורגע לפני שאתם מתפתים להאשים מישהו מהח"כים, כדאי שנתבונן שוב במראה ונראה את האשמים האמיתיים במחדל המטורף הזה שמעוות את כל סולם הערכים שלנו. הפעם זה לא הח"כים, זה אנחנו, או לפחות חלק קטן וקולני מתוכינו.

כמה ימים לפני הבחירות פרסמתי מעל במה מכובדת זו, טור שבו העזתי להתריע נגד אותו קומץ קולני שמאשים את הח"כים החרדים שלא יצאו מבתיהם כדי לפתוח את השערים לירושלים ביום שושן פורים. התגובות, כמו שקל היה לצפות, היו סוערות.

טור זועם: מה שאסור לעיתונאי חילוני, אסור גם לנערי וואטספ מאנ"ש

המיעוט הקטן הזה התגלה כמשועמם במיוחד. בבחירות האחרונות הוא חולל לא מעט כאבי ראש לנציגים שלנו. הנפיקו חוברות וקליפים מושקעים, טיווחו את כל מי שלא חושב כמוהם (גם כותב השורות זכה לקבל חוברת 'מענה') ובגדול, הטרילו את כל סדר היום הציבורי, סביב כמה שאלות 'הרות גורל' כמו אכילת קרעפלאך אצל ההורים בשושן פורים, סידורי תחבורה ופיצוצי דינמיות של שוטרי-אוחנה במרכז בני ברק.

רק לצרכי היהדות החרדית לא נשאר.

אז נכון, בבחירות האחרונות הוברר מעל לכל ספק שמדובר במיעוט זניח ומופקר. מזימתם לא צלחה, רוב בני היהדות החרדית נותרו נאמנים. אבל לרגעים נראה שסדר היום מתחיל להישלט על ידי ההודעות הללו.

הח"כים האומללים כבר לא זוכרים מה חשוב יותר. האם לדאוג לגיוס, לתקציבים, לחינוך ולגיור - או שמא כל שליחותם היא לאפשר לנו לטוס לאומן, לאכול סטייקים בקרעסטיר וכמובן להידחף באהל הרשב"י של פריד.

אם לא נתעשת ונחזיר את ההיגיון השפוי אל תוך סולם העדיפויות שלנו, יתכן שנשב בספסלי האופוזיציה וכשלפיד וליברמן יטפלו לנו בקצבאות ובישיבות, נוכל לברוח למירון ולרקוד "אשרייכם-אשרייכם ישראל".   

שלא תהיה למישהו טעות. כל 'סערת מירון' לא הייתה ולא נבראה. אין שום דרך להחזיר את הגלגל לאחור ולעצור את הרבבות. בעז"ה כולנו נעלה ונשמח בהילולא דבר יוחאי. העיסוק התקשורתי המוגזם לא מעלה ולא מוריד. הדבר היחיד שחשוב פה, הוא שנשחרר את הנציגים שלנו לעסוק בדברים החשובים באמת.

חושבני שכולנו חייבים לצאת בקריאת קודש לנציגים שלנו. אל תתבלבלו: רוב מניין ובניין של הציבור החרדי, לא שייך לאותו קומץ קטנוני. אנחנו סומכים על הבנתכם ומשחררים אתכם מפופוליזם. תשאירו את הזוטות למאכערים ולבולדוזרים.

יש לכם עבודה לעשות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!