על הספקטרום: אוטיזם, אספרגר ודרכי הטיפול

בשיתוף בטיפולנט

תסמונת הקשת האוטיסטית

תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD) היא הפרעה התפתחותית המשפיעה על התקשורת וההתנהגות של האדם. הסימפטומים שלה מגוונים ונמצאים במידה שונה אצל כל אדם המאובחן באוטיזם, ולכן כיום מתייחסים אליה כקשת רחבה של מצבים. תסמונת אספרגר למשל, מתייחסת ל"אוטיזם בתפקוד גבוה", אך היא כבר לא מהווה אבחנה נפרדת בפני עצמה. כלומר, מי שאובחן בעבר באספרגר למעשה יאובחן כיום ב-ASD.

באופן כללי, תסמונת הקשת האוטיסטית מאופיינת בקשיים בתחום החברתי, הרגשי והקוגניטיבי כמו למשל קשיים בתקשורת או צמצום מערכות יחסים עם בני אדם והעולם. בתוך כך, אנשים בעלי אוטיזם עשויים להיראות אדישים לרגשות ולקשרים בין-אישיים, אף על פי שישנן עדויות לכך שזה לא בהכרח המצב. עד היום לא ברורים לגמרי הגורמים להתפתחותו של אוטיזם, אך ישנו קשר לגורמים גנטיים-תורשתיים ולגורמים טרום-לידתיים (כמו סיבוך בהריון או לידה בגיל מבוגר של ההורים).

במרבית המקרים, תסמיני האוטיזם מתבטאים כבר בגיל שנתיים, כשאצל תינוקות התסמונת עשויה להתבטא בחוסר תגובתיות, העדר קשר עין ורתיעה ממגע. בפועל, על פני כל הגילאים, כ-1% מהאוכלוסייה מאובחנים ב-ASD, והשכיחות גבוהה פי 4 אצל גברים מאשר אצל נשים. מספר המאובחנים גדל משמעותית בשנים האחרונות, אך מומחים אינם בטוחים אם עלייה זו משקפת שיפור במודעות האבחנתית או עלייה אמיתית בשכיחות.

סימפטומים

אבחנת אוטיזם כוללת מספר היבטים מרכזיים:

1. פגיעה עקבית בתקשורת חברתית ואינטראקציה חברתית על פני מצבים רבים, כיום או בעבר, כמו:

• פגיעה בהדדיות חברתית רגשית, החל מקושי באינטראקציה חברתית ועד לכישלון ביצירת קשרים. למשל, ילדים עם אוטיזם לעיתים יביעו קושי בשיתוף משחק דמיוני עם אחרים, או בצד הנמוך של הספקטרום אף עשויים לא להביע כל עניין גלוי ברכישת חברים.
• פגיעה בתקשורת לא-מילולית, כמו קושי בהבנה ושימוש בקשר עין, בשפת גוף ובמחוות. למשל, לעיתים לאנשים על הספקטרום האוטיסטי יהיה קושי להבין ציניות או במקרים אחרים יכול להיות אפילו היעדר מוחלט של הבעות פנים המבטאות רגש.

2. דפוסים חזרתיים ומצומצמים של התנהגות, תחומי עניין או פעילויות, שבאים לידי ביטוי על ידי לפחות 2 מהבאים, כיום או בעבר:

• תנועות מוטוריות חזרתיות כמו חבטות ידיים, נדנוד הגוף, השמעת קולות, יישור חפצים שוב ושוב.
• נטייה להתעקשות ונוקשות בדבקות לשגרה או בדפוסים טקסיים של התנהגות, כמו למשל הצורך לאכול את אותו אוכל כל יום או לבחור תמיד באותה דרך לסופר.
• תחומי עניין מצומצמים ומקובעים במיקוד או בעוצמה שלהם. לדוגמה, עניין מוגבר ובלתי שגרתי ברכבות, סטטיסטיקות הנוגעות לספורט, או קומיקס.
• אדישות או רגישות יתר לגירויים תחושתיים כמו כאב, צלילים, מרקמים ספציפיים, ריחות ואורות.

3. הסימפטומים נוכחים בתקופת ההתפתחות המוקדמת, למרות שייתכן כי לא יבואו לידי ביטוי מלא עד שתיווצר ההזדמנות לכך (למשל בכניסה למערכת החינוך). כמו כן, הסימפטומים גורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד, ולא נובעים מפגיעה אינטלקטואלית (מוגבלות שכלית) או איחור התפתחותי.

חשוב להגיד שחומרת הסימפטומים משתנה בין אנשים שונים המאובחנים באוטיזם, אך נראה כי המכנה המשותף למצבים אלו הוא לקות בכישורים החברתיים והתקשורתיים. כך למשל, יש ילדים המאובחנים באוטיזם שאינם מדברים כלל ונותרים אילמים כל חייהם, אחרים מדברים אך בעלי אוצר מילים מצומצם, ואילו ילדים שנמצאים בתפקוד גבוה (כמו באספרגר) יהיו בעלי דיבור תקין לגמרי שילווה לעיתים באינטונציה "משונה" או בחירת מילים בלתי שגרתית. כמו כן, אצל מי שבעבר אובחנו עם אספרגר רמת האינטליגנציה נורמטיבית ולעיתים אף מעל הממוצע, כאשר בחלק מהמקרים, הם עשויים להפגין זיכרון מדהים או יכולות מתמטיות יוצאות דופן.

כמו כן, העובדה שלאנשים אוטיסטיים יש קושי משמעותי בתחום החברתי ובהבעת רגשות, עשויה לגרום לנו לחשוב בטעות שאין להם כל עניין בכך. אבל, המציאות מלמדת אותנו כי אנשים בעלי ASD לעיתים קרובות יהיו מעוניינים בקשרים, גם קשרים רומנטיים, ולכן לעיתים קרובות יחוו תסכול וכאב סביב הקושי שלהם בתחום זה.

טיפול בתסמונת הקשת האוטיסטית

ישנן גישות רבות ושונות לטיפול באוטיזם והתמודדות עמו. ממצאים מלמדים כי התערבות מוקדמת באמצעות טיפולים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים יכולה לעיתים לעזור באופן משמעותי לילדים עם אוטיזם ללמוד מיומנויות חסרות ולהקל על המצוקה הנלווית לחלק מן הסימפטומים. טיפולים כאלו כוללים:

• אימון מיומנויות חברתיות: לימד הכישורים הדרושים כדי לקיים אינטראקציה חברתית מוצלחת יותר עם אחרים.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: שיפור תפיסתו העצמית ורמת תפקודו של האדם, תוך התמקדות ביכולותיו בתחומים שונים.
• ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה: התמודדות עם קשיים חושיים או מוטוריים.
• טיפול באומנויות, מוסיקה ובעלי חיים: בהתאם להעדפה של המטופל ותחומי העניין שלו, טיפול שמציע מדיום תקשורת לא-מילולי עשוי לייצר מרחב בטוח ליצירת קשר ועבודה על קשיים.
• טיפול בבעיות שפה ותקשורת: בעזרת קלינאי/ת תקשורת.
• הדרכת הורים: ליווי רגשי של המשפחה כולה, מתן ידע על התסמונת והקניית טכניקות ההתמודדות ותמיכה באדם המאובחן.
• טיפול תרופתי: טיפול במצבים רפואיים ונפשיים נלווים הקשורים לפעמים באוטיזם כמו דיכאון וחרדה.
• שילוב קהילתי: קיימות מסגרות רבות ומגוונות למאובחנים צעירים ומבוגרים על הקשת האוטיסטית, החל ממסגרות חינוכיות או תעסוקתיות תומכות, מכינות לחיים עצמאיים ועד למסגרות שיקומיות ומערכי דיור ייעודיים.

חשוב לציין כי מטרת הטיפול בתסמונת הקשת האוטיסטית היא לא ריפוי או העלמה של האוטיזם, אלא סיוע בהתמודדות של האדם וסביבתו עם ההפרעה. לצד רכישת כישורים חדשים מצד ילד או בוגר עם אוטיזם, סביבתו של האדם המאובחן מהווה חלק אינטגרלי בהתמודדות עם התסמונת ולכן חינוך והדרכה של המשפחה, הכיתה בבית הספר או מקום העבודה יכולים לתרום משמעותית לחיי המאובחן.

לסיום, אמנם מסגרות שונות כמו בית-הספר או מקום העבודה עשויות להיות מאתגרות לבעלי אוטיזם, אך כיום יש הבנה מקיפה יותר של ההפרעה, כמו גם הכרה בחוזקות של בעלי תסמונת הקשת האוטיסטית והיתרונות של שילובם בשוק העבודה. המושג של "גיוון עצבי" מתייחס בדיוק לכך ומציע כי יש יתרון במגוון של סגנונות חשיבה או סוגי תפקוד מוחי, ביניהם גם אלו של אנשים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

בטיפולנט מציעים מגוון שירותים פסיכולוגים, כולל אינדקס אנשי מקצוע בתחומי טיפול שונים, כתבות מקצועיות, לקסיקון ועוד. היכנסו לאתר לכתבות נוספות בנושא אוטיזם ואספרגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!