רחוב יפו בכה: השעות האחרונות של 'עץ חיים'

היסטוריה בירושלים. לאחר 100 שנים שבהן ספגו קירות הבניינים ברחוב יפו בירושלים עשרות אלפי שעות של לימוד וחינוך בדרך הסלולה בשיטת הגר"א, נפרדו אמש (חמישי) מאות ילדי תלמוד תורה עץ חיים, אנשי הצוות, המלמדים וישישי ההנהלה, מהבניין ההיסטורי ועתיק היומין של תלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים', הסמוך לשוק מחנה יהודה.

מוסדות 'עץ חיים', נוסדו על ידי רבי שמואל סלנט וחמיו רבי זונדל סלנטער זכר צדיקים לברכה, בעיר העתיקה בחורבת רבי יהודה החסיד.

כעת, מאה שנים לאחר שנבנה הבניין ההיסטורי והגדול, הגיעה עת פרידה.

כ-1000 חניכי המוסדות, תלמידי הת"ת, הישיבה הקטנה ואברכי הכוללים, ובראשם ראש המוסדות והמנהל הוותיק של מוסדות עץ חיים, הגאון רבי ניסן טוקצ'ינסקי, בניו, ורבני ומנהלי המוסדות, התייצבו כולם לצד התלמידים לתמונה היסטורית כוללת, בדיוק כפי שביצעו בעת שעזבו את חומות העיר העתיקה כשהעתיקו את המוסד למרכז רחוב יפו בירושלים.

בראיון פרידה קשה וכאב שהעניק לנו המנהל המיתולוגי של 'עץ חיים', מגולל בפנינו הגר"נ טוקצ'ינסקי בדמע ובצער את ההחלטה שקיבל על עזיבת המקום, לאחר התייעצות והכוונה מגדולי הדור.

הרב טוקצ'ינסקי מספר ל'בחדרי חרדים', כי ההחלטה הקשה שעוד תדובר עשרות שנים, החלה לקרום עור וגידים לפני
כעשור שנים, לאחר שנערכו מספר פיגועי טרור בשוק מחנה יהודה, וחלקים מהרסיסים וקולות ההדף התעופפו לשטח הת"ת.המחזה הקשה של אנשי זק''א שליקטו ממצאים בחצר הת''ת עד היום הותיר רושם קשה וכואב.

אך אם לא די בכך, באה תוכנית הרכבת הקלה, והיוזמה להפוך האזור כולו למדרחוב. כל אלו הכריעו לטובת המהלך הקשה.

"העובדה כי רחוב יפו עומד להפוך למדרחוב, למקום בילוי ותועבה", לא אפשר לנו להמשיך לקיים את הת"ת במקום ההיסטורי הזה", אומר הרב טוקצ'ינסקי, ראש המוסדות, ל'בחדרי חרדים'. "השהיה היומיומית של תלמידים באזור, עלולה לסכן את רוחניותם של התלמידים. המקום שהיה המרכז התורני של ירושלים, אינו מתאים עוד לאכלס מוסד תורני".

בסיור פרידה כואב שערכנו במקום, הסתבר לנו כי המקום העומד להריסה, הוא מיוחד במינו, ולו רק בשל אופיו המיוחד של המבנה, שלפי תיאורו של הרב טוקיצ'ינסקי, שלא נשתנה ממסורות האבות-המייסדים, אפילו כמלא הנימה.

בסיור, כפי שרואים בתמונות, נתקלנו גם בקיטון הצר שמשמש עד היום כחדרו של ה'בוחן', חדר ששימש שנים רבות את הרה''צ ר' אריה לוין זצ"ל, בשנים הרבות בהן שימש משגיח ובוחן ב'עץ חיים'.

אפשר לחוש את ההיסטוריה ואת מאה שנות התורה הספוגות בקירות שספגו תורה מהגרא"ז מלצר ומשאר גאוני ירושלים.

כמו כן, ניתן לראות בין כותלי הת''ת את הפשטות הירושלמית האופיינית, ואת היחס החם והידידותי בין המלמדים והתלמידים, שחלקם לומדים ומלמדים בחיידר מזה שלושה דורות.

אחד המלמדים מספר לנו, ספק בצחוק ספק ברצינות, שניגש פעם למנהל הת"ת, ואמר לו 'ישר כח'. "כאשר המנהל תמה לפשר ה'שכוייאח' המוזר, הסברתי לו שזה בגלל שהוא מוותר לי על שכר הדירה, היות ואני וילדיי שוהים ומבלים בין כותלי הת''ת יותר מאשר בבית"... אכן, הומור ירושלמי טיפוסי...

בסיור שערכנו במבנה הת"ת הננטש, ראינו גם את משחקי הילדים, שהזמן עמד בהם מלכת. ניתן לזהות טהרה ותשעה קבין של יופי שירדו לתלמידי עץ חיים.

בשעה שהפרענו לתלמידים ממשחק חמש האבנים וממבחני המשניות בעל פה שנערכו בהפסקה, הבנו את ששמענו מראש המוסדות. אין ספק, כי קיים חוסר תיאום בולט ומשווע בין החיידר ההיסטורי ואופי האזור.

למרות זאת, לא יכולנו שלא להציג את השאלות הלא קלות הללו, בפני מי שניהל ומנהל במשך את תלמוד התורה הוותיק לאורך כשבעים השנים.

צפו בתמונות, בראיון ובכתבת הווידאו. תיעוד של היסטוריה.

לשרותכם ממשק וידאו נוסף תודה לאלכס גרוב על סיועו בצילום הראיון

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!