אחרי 69 שנים: צוין מקום הירצחו של ה'קדושת ציון'

לאחר מחקר מקיף ומעמיק שערכה אגודת אהלי צדיקים בסיוע הרה"ג רבי מרדכי באלד שליט"א רב העיר לבוב (המוכרת בשמה האוסטרי: למברג), גילו פעילי האגודה את המקום בו נטבחו ונטמנו רבבות אחינו בני ישראל על קידוש ה' בשנות הזעם סמוך לעיר לבוב, ביער יאנובר שבאוקראינה.

עוד בנושא:
• הרגעים האחרונים של ה'קדושת ציון' הי"ד • סרט מצמרר


לא הרחק משם ניתן עדיין לראות שרידים מהגטו בו שהו עשרות אלפי יהודים, שבאותו יום מר ונמהר ד' לחודש מנחם אב ה'תש"א נלקחו כשני רבבות יהודים ביניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, בנו רבי משה אהרון ושלושת חתניו ועוד, שם נרצחו על קידוש ה' בידי הנאצים ימ"ש. עוד ארבעים אלף יהודים נרצחו במקום בימים אחרים.

זקני האזור מספרים כי אינם יכולים לשכוח את המחזה המזעזע, איך שלושה ימים לאחר אותו יום מר ונמהר עדיין זזה האדמה במקום, נראה כי לא מצאה מנוח, ועד היום האדמה במקום רכה מאוד ובשל כך הוצרכו למהנדסים מיוחדים על מנת להקים את המצבה שלא תזוז ממקומה.

מאז שגילו את המקום השקיעה אהלי צדיקים מאמצים ודמים מרובים תרתי משמע, ולמרות הקשיים הבירוקרטיים והמכשולים שהציבו אנשי השלטון המקומי, נשאו המאמצים פרי ובשבוע שעבר, 69 שנה לאחר הירצחו של האדמו"ר יחד עם עוד כשני רבבות יהודים הי"ד, פנה אחד מבכירי השלטון המקומי לאגודת אהלי צדיקים ובידו אישור בכתב התקף לחמשה ימים בלבד (!) להציב במקום מצבה לציון מקום מנוחתם, תנאי קודם למעשה נכתב באישור העירייה: "העבודות יבוצעו תוך חמשה ימים שהוקצבו לכם, ולא האישור בטל ומבוטל".

כאמור, השבוע, ביום ד' אב, יהיה יום השנה ה-69 לרציחתם.

למרות הקשיים הכרוכים, מייד עם קבלת האישור המיוחל הגיע למקום הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים יחד עם מהנדסים, קבלן מקומי ופעילים מהאגודה וללא שהות החלו מיד בהקמת המצבה, ובתוך ארבעה ימים, לילה ויום, כמעט ללא תת תנומה לעפעפיהם הוקמה המצבה במימון שהגיע מכיסה הדל של האגודה, למרות החובות הכבדים הרובצים על כתפיה.

למרות הכל עדיין המקום נמצא בסכנת חילול יום יומי, מתושבי המקום שרוצים לבנות על המקום, ובאגודה נערכים למנוע את החילול על ידי גידור המקום והרחבת המצבה על כל המקום בו טמונים הקדושים.

הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד נולד בי' אייר תרל"ד בעיר בוקובסק שבגליציה, לאביו הרה"צ רבי שלמה האדמו"ר הראשון לבית באבוב ולאמו בת הרה"צ רבי יהושע מקאמינקא.

הוא כיהן כראש הישיבה שפתח אביו בעיר וישניצה משנת תרנ"ב בעת שאביו עבר לכהן כרב העיר באבוב, עד אשר נחלש אז עבר גם הוא לבאבוב ותמך באביו בשארית ימיו. האדמו"ר ניהל את עדת החסידים בערוב ימי אביו, ולאחר פטירתו בר"ח תמוז תרס"ה הוכתר כממלא מקום אביו.

בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לאוסטריה, וכשתמו ימי המלחמה חזר לבאבוב שבפולין והקים שם את ישיבת 'עץ חיים', הישיבה פרחה ועשרות סניפים נוספים הוקמו ברחבי גליציה בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה.

הוא הקים את 'ארגון רבני מערב גליציה' ובין השאר התמקד בהצלת בני הנוער שחלקם הגדול נמשכו למשכילים, רבנו עמד בפרץ ורבים השיב מעוון. משנת תרצ"ב עד תרצ"ז התגורר בטשיעבין.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לעיר לבוב שבאוקראינה שם מצא מסתור בבית הנגיד רבי אליהו ברינר שהיה חסידו. בר"ח מנחם אב תש"א הגיעו הנאצים יחד עם איכרי הסביבה לנהור ללבוב ובדרכם תקפו כל יהודי שנקרה בדרכם, שלושה ימים לאחר מכן בעת שחלץ תפילין של רבנו תם פרצו לבית לקחו אותו כשהוא לבוש בבגדי שבת יחד עם בנו רבי משה אהרון, שלושת חתניו ורבי שמואל, ויחד עם שני רבבות יהודים נלקחו ליער שבפאתי העיר שם נרצחו בדם קר ובאכזריות על קידוש ה'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!