זו המסעדה הכשרה למהדרין הטובה בישראל? // ביקורת מסעדות

אחר תקופה של שקט קולינרי מעיק, חזר עם ישראל בהמוניו לגדוש את המסעדות. וגם אנחנו חזרנו לבקר באחת מהמסעדות הפופולריות ביותר, בפרט במגזר החרדי.

מסעדת 'אנטריקוט' בהר חוצבים בירושלים הפכה בשנים האחרונות למסעדת דגל בכל הקשור לתרבות המסעדות במגזר החרדי. בעוד מסעדות רבות נהנות מעידן הפוסט קורונה שמביא לקוחות רבים לפתחן, אנטריקוט לא הייתה זקוקה ל'דרייב' הזה, שכן הביקוש העצום הפך אצלם לעניין שבשגרה, עוד לפני ששנת הגזירות נחתה עלינו.

המסעדה הצליחה לפצח בגאון את נושא המגדרים והמגזרים, וכבר בכניסה אליה ניתן להבחין בקהל המגוון שנוהר לעברה. חרדים, דתיים, חילוניים, אשכנזיים, מזרחיים, משפחות וזוגות צעירים. אבל החידוש האמיתי הוא הנוכחות של קהל ה'הארדקור' החרדי שבעבר היה פחות נוהג לבקר במחוזות כעין אלו. בעניין הזה, אפשר לזקוף לזכות 'אנטריקוט' הישג משמעותי שעשוי לשנות את כל עתיד הקולינריה החרדית.

לתופעה זו ישנן שתי סיבות מרכזיות. ראשית, ההכשרים המהודרים. המקום זוכה לתעודת הכשרות המהודרת של הבד"ץ העדה החרדית ולאחרונה זכתה גם בחותמת הכשרות המהודרת של הרב עמאר, שהפך בעצמו לצרכן קבוע של מוצרי החברה.

השחיטה במקום היא גם על פי שיטת הבית יוסף. כך שגם המקפידים ביותר על נושאי הכשרויות, ימצאו שם מענה הולם לדרישותיהם.

באופן כללי, נדיר לראות מסעדות שמאגדות את האשכנזי המחמיר ביותר יחד עם הספרדי שמקפיד על קלה כחמורה. מסעדת אנטריקוט רואה בכך מימוש חזון המקיים את הנאמר 'שבת גם אחים יחד'.

אולם נדמה כי מרכז המשיכה למקום, נובע מהסיבה השנייה - אוכל טוב. אך כבר נגיע לזה. קודם נתחיל מההתחלה…

בהגיענו למסעדה, אירח אותנו בחום השף שמוביל את המסעדה, דור אסרף (בנו של הבעלים שמעון אסרף), יחד עם אשר המלצר שהעניק שירות אדיב לכל אורח, על אף כמות הסועדים הרבה שפקדו את המקום.

האווירה המופלאה ששוררת במקום, מורגשת היטב ויחד עם המוזיקה הנעימה ברקע, אתה נשאב במהירות למין תחושה קסומה שמלווה אותך לאורך הארוחה כולה.

בתור מנת פתיחה, הוגש לנו לחם הבית, חם מהתנור, עם מגוון מטבלים וסלטים. אתם בטח שואלים עצמכם 'מה כבר יכול להיות במטבלים?', אז זהו, שאלו לא היו סתם מטבלים וסלטים. הירקות היו משובחים וטריים, ומרקמי המטבלים היו עדינים, מלווים בתיבול מדויק. התעלה מעל כולם, מטבל עגבניות שהתרוקן במהירות מסחררת, לפני שידיו המסורות של אשר חידשו את המלאי. במהלך חידוש המלאי, הגיע אלינו גם פינוק מיוחד בדמות צלחת עם חומוס בשר, שכל מילה לגביו מיותרת. הבשר היה עשוי היטב והוא נתן טוויסט מעולה לניגוב החומוס המסורתי בכל פתיחת סעודה ישראלית.

יחד עם המנות הראשונות, זכינו לטעום מקוקטייל פירות היער העדין, שהיווה מתאבן מוצלח להמשך הארוחה.

למנה הראשונה הגישו לשולחננו דואט של סיגרים ממולאים בבשר צלעות נימוח, יחד עם בלינצ'ס בשר. את הביס הראשון נתנו בסיגרים, ולא התחרטנו על המהלך. השילוב של הציפוי הקריספי מבחוץ, יחד עם הרכות של מילוי הבשר, מעניק לך את הביס המושלם ונותן לך להרגיש את כל הטוב שיש במושג 'ניגודיות'. הבלינצ'ס היו מיוחדים גם כן, בפרט הבשר הטחון והמשובח.

כאן ראוי לציין, כי בבעלותה של 'מסעדת אנטריקוט', גם קצביית וול-דאן המוכרת, שממוקמת בסמוך למסעדה (ומונה כיום כבר חמישה סניפים ברחבי הארץ, כשבקרוב צפוי להיפתח הסניף השישי בצפת). שפים מוכרים רבים נוהגים להשתמש בבשרי וול-דאן, בשל כך שהקצבייה המובילה שמה דגש רחב על איכות ללא פשרות, כשהבקר גדל באופן עצמאי, וכל עגל ועגל זוכה לפיטום הנכון עבורו, כדי להביאו למצב האידיאלי לשחיטה והנתחים המשווקים בחנויות הם טריים ועסיסיים, ללא תוספת מים מיותרת.

כעת אנו מגיעים לגולת הכותרת, המנה העיקרית, שלא לומר, האירוע המרכזי שלשמו התכנסנו. לשולחן הגיעה אחר כבוד פלטת בשרים שכללה נתחי אסאדו עם עצם, נתח אנטריקוט ענק ועסיסי, פרגיות צרובות וקבבוני טלה. לתוספת קיבלנו אנטיפסטי על מגש רותח שכללה תפו"א, בטטות, פטריות ובצל.


פלטת בשרים לצד מטבלים • קרדיט: אתר החברה

הפרגיות הצרובות העלו ניחוח מעולה של גריל והוליכו את האסוציאציות במוחי היישר לנפנופי המנגלים ביום ה'. קבבוני הטלה היו משובחים להפליא, אולם ללא ספק האסאדו והאנטריקוט ראויים לתיאור הנרחב ביותר בבמה זו. האסאדו היה רך והוא נחתך באמצעות המזלג בלבד, מה שמהווה מדד מובהק לעשייה המעולה שלו. המרינדה שלוותה אליו, נתנה איזון מושלם לבשר ובמילה אחת, זה היה פשוט - טעים!

כשאכלנו את האנטריקוט, השכלנו להבין מדוע המסעדה נקראה על שם הנתח הספציפי הזה ובאופן אירוני (או שלא) הוא לא הוגש במידת עשייה 'וול-דאן'. הנתח הגדול חוסל במהירות והוכיח כי 'אנטריקוט' מצדיקה את ה'טייטל' שלה, כמסעדת הבשרים הפופולרית במגזר.

בתחתית הפלטה נחשפו קוביות פלפלים קלויים, לצד נווטי אלפלפא, שיחד עם הירקות האפויים, העניקו איזון טעמים לבשר, שהיה עשוי להכביד אם היה מוגש בגפו.  

את מנת הבשרים ליווה כוס יין מלבק של טפרברג. היין הקליל התברר כהמלצה מעולה של המלצר, לאור הארוחה הדשנה והעמוסה גם כך.

לקינוח הוגשה לנו המנה הקלאסית, שטרודל תפוחים, לצד קצפת עם פצפוצי שוקולד ופרוסות תפוחים, יחד עם גלידת שוקולד בצדה השני של הצלחת. הקינוח הוכיח כי גם מסעדה בשרית, שלכאורה כבולה בהגשת קינוחים חלביים, יכולה באמצעות מקצוענות וותק קולינרי, להגיש מנה טובה וטעימה, שתעשה את העבודה. הבצק הפריך של השטורדל, עם הגלידה המעולה, היוו אקורד סיום מתוק ומוצלח לארוחה.

אם נסכם גם את המנה האחרונה במילה אחת, הייתי בוחר במילה - קלאסה.

בקיצור, הפתעות לא היו לנו. 'אנטריקוט' עמדו בציפיות הגבוהות שהיו מהם ולנו לא נותר אלא להמתין בציפייה דרוכה לתפריט החדש שאוטוטו מגיע.

לכם אנו ממליצים, להמשיך לבוא בהמוניכם, ואם עדיין לא ביקרתם במקום, מומלץ מאוד לעשות זאת בהזדמנות הקרובה. רק לא לשכוח להזמין תור מראש….

המרפא 1, ירושלים (הר חוצבים)
טלפון: 025717002

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!