"רבקי ורחלי, אני מתנצל שלא הייתי אבא טוב"
שתי לוויות: בבית-שמש נערכו לוויותיהן של רבקי ורחלי מנורה ע"ה, ובירושלים הלוויות הסב משה ונכדתו שרי ע"ה • מאות המשתתפים התקשו לעצור את אשד הדמעות • ההספדים המצמררים
- יקי אדמקר, בחדרי חרדים
- ה' אב התש"ע
- 11 תגובות
הנכדים שלך לומדים תורה. משה מנורה. צילום: יצחק לב ארי
מאות ליוו היום (ו) את רבקה (16) ורחל (15) מנורה ע"ה, שתי האחיות שנהרגו שלשום בהתרסקות המטוס במישיגן שבארה"ב, לקבורה בבית העלמין 'עץ החיים' בבית שמש, שם הן נקברו זו לצד זו.
הסב, משה ובת דודתן, שרה קליין (17) ע"ה הובאו מאוחר יותר למנוחות בהר המנוחות בירושלים.
היה זה מחזה קורע לב: האב, שלום מנורה, ספד לבנותיו וביקש מחילה על שבשנים האחרונות היה עסוק בעבודתו ובעסקיו, ולא העניק להן מספיק תשומת לב, והיה אבא פחות טוב, כלשונו.
במהלך הספד האב, דמעו כל המשתתפים, שלא יכלו לעצור את הכאב שהתפרץ החוצה. "היינו יחד במוזיאון המדע בארה"ב, הצטלמנו שם. הם רצו עבור התמונה 20 דולר, ריקי אמרה לי 'חבל על הכסף', אבל אני התעקשתי, זאת הייתה התמונה האחרונה שלנו יחד.
"ביום האסון, כשהילדים נסעו לסבא, הם אמרו לי שתמיד יותר בטוח עם סבא במטוס, מאשר איתי על הכביש, כי אני אף פעם לא מרוכז ובמהלך הנסיעה שולח הודעות טקסט ומיילים מהטלפון", אמר שלום בבכי.
את דבריו סיים כשאמר: "אני מקווה שבעוד 100 או 80 שנה אהיה לצדכן בשורה הראשונה בגן עדן".
במהלך הלוויה ספד גם אחיהם של ריקי ורחל, יהודה: "קראתי את מודעות הלוויה שוב ושוב, קשה לי לעכל את המאורע הזה, אחיותיי נלקחו על-ידי הקב"ה".
יהודה דיבר גם על כישרונותיה של ריקי ואמר: "לריקי היה קול הכי יפה בעולם. היא הייתה מאוד מוסיקלית, היה לה קול אלוקי".
על אחותו השנייה, רחל, אמר: "היה לה תמיד חיוך על הפנים, אני וכולנו נתגעגע אליה ואל החיוך שלה".
לאחר מכן, בשעה מאוחרת יותר התקיימה הלוויתם של הסב, משה מנורה, ונכדתו, שרה קליין, בהר נוף בירושלים.
שלום, אביהם של רחל וריקי, ספד לאביו: "אמרת לנו שיבוא יום ונצטרך לעמוד בעולם הזה לבד. הילדים שלך והנכדים שלך מגנים על ארץ ישראל, הם לומדים תורה".
חברותיה של שרה קליין ע"ה, נכדתו של משה מנורה, מיררו בבכי לאורך כל הלוויה. במיוחד כשמנהל הסמינר בו למדה הספיד ואמר: "כמה צדיקה ומושלמת היית, הקב"ה לוקח אליו נשמות כל-כך טהורות וטובות, בצורה כל-כך נוראית".
הסב, משה ובת דודתן, שרה קליין (17) ע"ה הובאו מאוחר יותר למנוחות בהר המנוחות בירושלים.
היה זה מחזה קורע לב: האב, שלום מנורה, ספד לבנותיו וביקש מחילה על שבשנים האחרונות היה עסוק בעבודתו ובעסקיו, ולא העניק להן מספיק תשומת לב, והיה אבא פחות טוב, כלשונו.
במהלך הספד האב, דמעו כל המשתתפים, שלא יכלו לעצור את הכאב שהתפרץ החוצה. "היינו יחד במוזיאון המדע בארה"ב, הצטלמנו שם. הם רצו עבור התמונה 20 דולר, ריקי אמרה לי 'חבל על הכסף', אבל אני התעקשתי, זאת הייתה התמונה האחרונה שלנו יחד.
"ביום האסון, כשהילדים נסעו לסבא, הם אמרו לי שתמיד יותר בטוח עם סבא במטוס, מאשר איתי על הכביש, כי אני אף פעם לא מרוכז ובמהלך הנסיעה שולח הודעות טקסט ומיילים מהטלפון", אמר שלום בבכי.
את דבריו סיים כשאמר: "אני מקווה שבעוד 100 או 80 שנה אהיה לצדכן בשורה הראשונה בגן עדן".
במהלך הלוויה ספד גם אחיהם של ריקי ורחל, יהודה: "קראתי את מודעות הלוויה שוב ושוב, קשה לי לעכל את המאורע הזה, אחיותיי נלקחו על-ידי הקב"ה".
יהודה דיבר גם על כישרונותיה של ריקי ואמר: "לריקי היה קול הכי יפה בעולם. היא הייתה מאוד מוסיקלית, היה לה קול אלוקי".
על אחותו השנייה, רחל, אמר: "היה לה תמיד חיוך על הפנים, אני וכולנו נתגעגע אליה ואל החיוך שלה".
לאחר מכן, בשעה מאוחרת יותר התקיימה הלוויתם של הסב, משה מנורה, ונכדתו, שרה קליין, בהר נוף בירושלים.
שלום, אביהם של רחל וריקי, ספד לאביו: "אמרת לנו שיבוא יום ונצטרך לעמוד בעולם הזה לבד. הילדים שלך והנכדים שלך מגנים על ארץ ישראל, הם לומדים תורה".
חברותיה של שרה קליין ע"ה, נכדתו של משה מנורה, מיררו בבכי לאורך כל הלוויה. במיוחד כשמנהל הסמינר בו למדה הספיד ואמר: "כמה צדיקה ומושלמת היית, הקב"ה לוקח אליו נשמות כל-כך טהורות וטובות, בצורה כל-כך נוראית".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות