רוצים צ'יפור? תחללו שבת, ותתחילו לשמור

עם כל ה...'צניעות'

ידיעות גדולות ומרכזיות שהופיעו במתואם בכל העיתונים החרדים בערב שבת מטעמה של "ועדת הרבנים לענייני השבת", ומודעות ענק שהשלימו אותן ופורסמו בעלות גבוהה על ידי בעלי 'המשביר לצרכן' ו'ניו פארם', באמצעות משרד הפרסום שלהם, קראו לציבור שומרי ומוקירי השבת, "על דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א" לבצע מעתה את הרכישות שלנו בחנויות של שתי הרשתות האלה, שהצהירו , בפני הרבנים חברי הועדה, על מחויבותם לסגור את כל החנויות שלהם בשבת כהלכה.

אין לנו אלא להתוודות שכשנחשפנו ל'קמפיין' המאסיבי הזה, עלה בלבנו איזשהו הרהור פסול, ושאלנו את עצמנו למה מוטלת עלינו החובה לעודד את מי שרק עכשיו הגיע להכרה שפתיחת חנויות בשבת אלא רואים בה סימן ברכה, ו לזנוח במקביל את כל בתי העסק שבהם ערכנו עד עתה את קניותנו, ושמעולם לא העלו בדעתם לפגוע, חלילה, בקדושת השבת.

אבל מיד חזרנו בנו, שהרי מי אנחנו שנעלה שאלות 'כפרניות' מהסוג הזה כשגולדקנופ חושב אחרת?
החלטנו כ'תשובת המשקל' לא להמתין עד לאחר תשעת הימים, ולהשמע מיד לדברים שהופיעו בשמם של חכמים בעיתונים. מאחר ולא מצאנו חנות של 'המשביר לצרכן' באיזורים החרדיים, שהרי האחרונה שבהם שפעלה בבני ברק, נסגרה לאחרונה מסיבות כלכליות, גם בימים חול ולא רק בשבת, עלינו על אוטובוס ונסענו לחנות הקרובה.

מצאנו את עצמנו ממש ב...חוף הים. רוב הקונים בחנות היו לבושים במלבושי קיץ לא צנועים ומי שלא, בא לכאן כדי למדוד ולקנות בגדים כאלה, כולל בגדי ים, המוצגים בחנויות לעיני כל.

עד לפני מספר חודשים, כבר אמרנו, פעלה חנות של רשת 'המשביר לצרכן' בלב בני ברק. על פי הוראת הרבנים לא הורשו גברים להכנס אליה ואך בקושי התירו לפותחה לנשים בלבד. עתה, משנסגרה החנות הזו, מורה הועדה למען השבת, בשם גדולי ישראל, לכל אותם שמעולם לא דרכה רגלם במקומות המפוקפקים הללו, לעזוב את בני ברק, אלעד, ביתר או קרית ספר, שבהם אין חנויות של 'המשביר לצרכן' ולבוא לקניון הגדול בפתח תקוה, לדיזינגוף סנטר, או לקניון 'מלחה' בירושלים רק כדי לומר תודה לבעלי הרשתות על שהסכימו לסגור את החנויות בשבת, וגם לפרסם זאת, בכסף מלא, בעיתונים החרדיים.

אז עם כל הכבוד והערכה לצעד האבירי של רמי שביט, שבודאי גם כדאי כלכלית, אנחנו נשתדל להמשיך ולקנות בחנויות שגם בעליהם הם שומרי שבת, ואם נרצה לצאת לחוף הים נעשה זאת בחוף הנפרד בהרצליה, אשדוד, בת ים או טבריה, ולא בקניונים שבהם נמצאים רוב החנויות שדהומלצו על ידי הוועדה לענייני השבת...

קצר בתקשורת: 10 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. הידיעה המפתיעה ביותר

"יאיר וסרמן" מביא במגזין 'משפחה' כתבת צבע מעניינת על תערוכה חדשה המוצגת בבספרייה הלאומית שבאוניברסיטה העברית במלאת 250 שנה לפטירתו של הבעש"ט ו-200 שנה להסתלקותו של נינו רבי נחמן מברסלב.

בתוך תפאורה, שהיא תעתיק של עיירה יהודית טיפוסית, מוצג דגם של בית מדרשו של הבעש"ט שבמז'יבוז', ובו כיסא משוחזר המיוחס לבעש"ט, כתבי יד נדירים שלו, סדורי תפילה, אוטוגרפים ואיגרות מיוחדות ובהן גם האחרונה שנחשפה רק לפני כמה שבועות, בכתב ידו של רבי נחמן מברסלב.

אלא שידיעה קטנה שמתפרסמת על אותה תערוכה בקדמת מוסף השבת של עיתון ה'ארץ' מגלה כי יש פרט חשוב אחד, הקשור בתערוכה הזו ש'משפחה' פיספס אותו ובגדול.

ניר חסון, כתב העיתון בירושלים מתרעם באותה ידיעה על כך שלראשונה בתולדות 'מוזיאון ישראל', תפתח התערוכה בשעות מיוחדות לציבור החרדי וב...הפרדה מלאה. "גדרי הצניעות מגיעים גם לספריה הלאומית בגבעת רם בירושלים כשתערוכה חדשה שמוצגת במקום תוצג בחלקה בהפרדה לגברים ולנשים" – הוא כותב ומנסה להלהיט את הרוחות.

ואל תחשבו לרגע כי ההתחשבות הזו בציבור החרדי, באה על חשבונו של הציבור הכללי, שכידוע מאד מתעניין בחייו של הבעל שם טוב, והוא אוהב לעשות זאת דוקא במעורב – גברים ונשים יחד...
"בספריה קבלו פניות רבות מחרדים, המבקשים לראות את התערוכה, אך הדבר נבצר מהם בשל ענייני צניעות" – נכתב ב'תלונה' של כתב 'הארץ' – "לאחר דיונים הוחלט להיענות לבקשה, התערוכה תפתח לציבור החרדי בהפרדה, ורק לאחר שעות הפעילות של הספריה".

למרות העובדה שהדבר אינו בא על חשבונו של אף אחד, עינם של עורכי מוסף 'הארץ' צרה בהחלטה.

חבל רק שלא מצאנו במקביל בעתונות בעתונות החרדית מישהו שיביע תודה על ההחלטה שהיא צעד יוצא הדופן ונדיר בהתחשבות בציבור החרדי.

לכו להגיד תודה בעצמכם.

2. הכתבה הטעונה ביותר

במוסף המקומון 'ירושלים' של 'ידיעות אחרונות' נמצאת השבת הכתבה המכילה את הכמות הגדולה ביותר של 'חומר נפץ' רווי ומרוכז.

שלומי בוחניק מספר בה על כתב יד גנוז של ספר שכתב הרב קוק לפני למעלה ממאה שנה שנחשף לאחרונה, ובו דעות השונות בתכלית מאלו שמוצגות בשמו. הספר גורם לויכוחים עזים בקרב מורי הדרך של הציונות הדתית בת ימינו. בעוד הרב שרלו סבור כי "לא ייתכן שמאה שנים אחרי כתיבת הספר עוד נשקול את השאלה אם לצנזר את כתבי הרב קוק" מדבר הרב שלמה אבינר כאילו בשמו של הרב קוק עצמו ואומר: "הרב קוק עצמו לא היה מעוניין שהספר יתפרסם. מדובר בספר בוסרי שלו, וזהו עלבון לרב אם נפרסם כתבים מוקדמים שלו בזמן שקיימים כתבים מאוחרים ובשלים הרבה יותר".

על מה הפולמוס הגדול? בעיקר על כך שבין השאר הרב קוק אינו פוסל בחיבור הזה, את האפשרות להקים מושבה יהודית מחוץ לארץ ישראל "בכל מקום שימצא לנו כיון שאין ארץ ישראל עדיין מוכנת לנו".

החוקרים החילונים רוצים לראות באמירה הזו הזדהות עם תוכניתו של הרצל לישוב יהודים
ב...אוגנדה, אבל נראה שהחשש שיזהו את דעותיו אז דווקא עם עמדת סאטמר, מטרידה את ראשי הציונות הדתית הרבה יותר.

3. הכתבה הנוסטלגית ביותר

זוכרים את קימי קפלן, הפרופ' מ'בר אילן' שבשל הופעה סאטירית ופוגענית שלו עזבו הנציגים החרדיים את כנס התמ"ת שדן בעבודה של החרדים?

כדאי שתכינו את עצמכם לשערוריה הבאה ששמו שלאותו האיש קשור בה. על פי יאיר אטינגר, כתב 'הארץ' לענייני חרדים, זה עומד לקרות או-טו-טו.

בכתבה מרתקת המחזירה את הקוראים 45 שנה אחורנית, אל נשואיו של הרב עמרם בלוי, מנהיג 'נטורי קרתא', לגיורת רות בן דוד, מגלה אטינגר כי שלושה ארגזים גדושים במסמכיו של ר' עמרם בלוי נמסרו לאחר מותה של רות בלוי לידידיה ב...קיבוץ יבנה ומשם הם עברו למחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת בוסטון. אותו פרופ' קימי קפלן נסע לבוסטון לעיין בחומר ובקרוב הוא אמור לפרסם מאמר מקיף על חתונתו של ר' עמרם בלוי והגיורת רות בכתב העת של...מכון בן גוריון.

באחד מהמסמכים שנמצאו באותו ארכיון מזכיר ר' עמרם בלוי את מסירות הנפש שגילתה רות בן דוד בפרשת 'יוסל'ה' ומבקש מבד"צ העדה החרדית שידונו אותה, בשל כך, לכף זכות. במסמכים אחרים הוא יוצא חוצץ נגד הבד"צ על שחבריו מביטים על גיורת כעל פחותת ערך, דבר שלדבריו עומד "בניגוד לדעת תורתנו".

במסמך אחר שנמצא באותו ארכיון מתייחס ר' עמרם בלוי לטענה שהועלתה על פער הגילים בינו לבין הגיורת. הוא מביא מדרש שלפיו גילו של בועז היה כפול מגילה של רות המואביה...
אז צפו להפתעות. נראה שיהיה מעניין.

4. הכתבה המושפעת ביותר

במוסף 'קולות' של 'בקהילה' מתפרסמת כתבת שער עם ר' אלכסנדר פרידמן, אחד השותפים המרכזיים לפרוייקט הלוויינים 'אופק 9' ששוגר לפני שלושה שבועות.

זו היתה יכולה להיות כתבה נהדרת אם הרעיון שמאחוריה ומשפטים בנוסח "הפרוייקט בו מעורבים חרדים רבים" המופיעים בהפניה אליה בשער המוסף, לא היו מזכירים לנו כתבה דומה שקראנו עוד לפני שבועיים בשבועון אחר.

יותר קל להבין למה לקח להם שבועיים מהכתבה ההיא, להגיע אל המרואיין שלהם, מאשר למה לקח להם יותר משלושה שבועות מהשיגור של הלוויין להגיע לרעיון של הכתבה הזו.


5. הכתבה הבינלאומית ביותר

אהרן גרנביץ מ'משפחה' שוב התעופף לו מכאן, הפעם לצ'כיה, והביא משם עוד כתבה בסדרת המפתיעות שלו. כמה ימים בלבד לפני שיאן פישר, ראש הממשלה בארצו של המהר"ל עוזב את תפקידו, הוא מספר על שורשיו היהודיים, על בנו שחזר בתשובה ומושך אחריו את המשפחה כולה, ומפני כבוד האכסניה גם מתראיין ומצטלם כשכיפה צחורה לראשו.

אחרי קריאת השיחה המעניינת נותרנו עם שתי שאלות מסקרנות : בכמה שפות ראיין, עד עתה, גרנביץ- גרנות, את מרואייניו בעולם? ואם יש לישראל כל כך הרבה ידידים ברחבי תבל, כפי שזה משתקף תדיר בכתבותיו של גרנביץ, למה מצבנו הבינלאומי בכל זאת רע כל כך?

אם במשרד החוץ לא יודעים לעשות את מה ש'משפחה' וגרנביץ עושים עבור קוראיהם, ואולי לא מוכנים, אפילו, להשקיע בכרטיס טיסה, שיהפכו את גרנביץ לשגריר הנודד שלהם לאיתור השורשים היהודיים של מנהיגי העולם, ואולי יבוא לציון גואל.

6. הבקורת הנוקבת ביותר

כשהתכוונו למתוח בקורת על 'מיסחור' פרשת עמנואל, בעקבות מודעה שהתפרסמה בעמודו הראשון של 'המודיע' בערב שבת, תחת הכותרת 'שאגת עמנואל' , התברר לנו, שבחלק אחר של העיתון, עושים זאת לא פחות טוב מאיתנו.

במודעה נקראים קוראי 'המודיע' לחייג למערכת 'קול ההלכה', שלוחה 86, ולהאזין ל"הרצאה מרתקת מהרב ישעי'ה אייכלר הי"ו , יועץ חינוכי ומורה בכיר לחינוך מיוחד, אסיר כלא מעשיהו . התורה וההלכה קבעה!".

קראנו ויכלנו להתרשם כאילו מדובר בשיעור הלכתי הניתן לפחות על ידי המהר"ם מרוטנבורג.
מסתבר שההתעסקות המוגזמת בהיבטי הפרשה שכבר מאחורינו, אינה נוחה גם לכתבי 'המודיע' עצמם, והם מרשים לעצמם למתוח עליה בקורת, שלא כמנהגם, גם מעל גבי העיתון שלהם עצמם.
כך עושה "אליהו פלס" במדורו 'מהדורה שבועית' המתפרסם בתוספת האקטואלית של ה'מודיע' בערב שבת האחרון, וסוקר את מאחורי הקלעים של הכתבות והמאמרים שפורסמו בעיתון השבוע, בעזרת כותביהם.

כך נכתב שם על רשימותיו של הכתב המוכשר יעקב רייניץ על פרשת עמנואל:"נפתח, בפעם האחרונה, בסיכום סוף סופי של עמנואל מאחורי הקלעים. הנושא מוצה כך נראה. נפרדנו ממסכת הכלא בתיאור סוחף וארוך בגליון ערש"ק שעבר, בשיחת הרב יצחק וינברג שיחי' , בפני באי פורום המנהלים. התיאור, כך הובן מרבים, היה נפלא. גם השכתוב המושקע, למרות שניתן היה לוותר על היסחפות דוגמת "הסוהר בכה במשך שלוש שעות" ודאי לא בכותרות".

ביקורת ישירה שכזו בעיתון, על שנכתב בו, אינה זכורה לנו מן העבר, ובודאי לא ב'המודיע'. היא עוד עלולה להפוך את עבודתנו למיותרת...


7. הצעד המחייב ביותר

באופן אישי אנחנו לא מחבבים במיוחד את המתכונת הכפולה של העיתון ש'חדשות משפחה' שידרג עצמו אליה. היא מחייבת לחשוף יותר מדי נושאים בעמוד הראשון, מביאה את העורכים ממש לגרד אותם, ולא משאירה שום דמיון וגורם הפתעה לפנים העיתון. הכל תומצת כבר אל תוך כותרות ההפניה.

אישית אנחנו גם נגד 'פולחן האישיות' של פרסום תמונותיהם של כותבי המדורים, ויהיו חשובים ככל שיהיו, בראש הגליון. זה מקובל פה ושם בעתונים אחרים, רק כשמדובר בכותבי מדורים אורחים, ובודאי לא בתמונותיהם של ...עורכי העיתון. הקורא רוצה לקרוא את מה שעולה מתוך מוחם, ולא לראות את תמונות ראשיהם.

אבל חוץ מזה שדרוג 'חדשות משפחה' מתגלה בשבוע השני של המהלך שצעד מקצועי, ובעיקר מחייב את העורכים, יוסי אליטוב ואליעזר שולמן, שחייבו את עצמם למלאת עיתון גדול בחומר מעניין והם עושים זאת בהצלחה רבה.

כה לחי.

8. הכותרת הטובה ביותר

עיתון 'בשבע' מפרסם כתבה של עדי גרסיאל על הדיווחים המופרכים, לטענתם, של מספר המשתתפים בצעדת גלעד שליט.

איך ניתן להעביר מסר שכזה באמצעות כותרת? – מסתבר שהעיתון עשה זאת בצורה פשוטה וקולעת.
"סופרי סתם" – הם קראו לה, וזה אומר הכל.

9. הכתבה המעניינת ביותר

מי שרצה לברוח בסוף שבוע הזה, מכל הנושאים המלחיצים, ולהנות קצת מסתם כתבה מעניינת, יכל לעשות זאת בעזרת שלום פרוינד וד. קדוש במוסף השבועי של 'יום ליום'.

בלי כותרת מצועצעת או 'גימיק' תקשורתי שאמור למשוך תשומת לב, בכתיבה נטו על 170 'חוקי מרפי', הצליחו הכותבים לשכנע גם אותנו שהחיים רצופים באירועים רבים שהם בלתי צפויים. רוצים דוגמא? – מחסנית הדיו שלנו תגמר תמיד דוקא באמצע הדפסת מסמך דחוף וחשוב. רוצים עוד? – דוקא ביום שאתה צריך את הרופא בדחיפות, וזה לא קורה לעיתים דחופות, הוא בדיוק ביום החופש. ומשהו מרגיז אף יותר: כשאתם מצליחים אף אחד לא נראה בסביבה להעריך אתכם אבל דוקא כשאתם נכשלים תמיד יהיו נוכחים במקום.
מרפי הזה גדול מהחיים.

10. העיתון ה'מתאפק' ביותר

כל שבועון חרדי שמכבד את עצמו דיווח דיווח בסוף השבוע על תרומתו הגדולה של האדמו"ר מבעלז להשבת השלום הפנימי ב'חינוך העצמאי'. היו גם שלקחו את זה למחוזות דמיוניים רחוקים יותר וסיפרו על 'מועצת גדולי תורה' של אגודת ישראל העומדת להתחדש, וגם זה ביוזמתו של האדמו"ר מבעלז.
רק 'המחנה החרדי' בטאון בעלז, שיש לו במה להתפאר, מתעלם מיוזמותיו של האדמו"ר ולא מדווח עליהן דבר.
במקום על 'החינוך העצמאי' תופסת מקום מרכזי בעיתון ידיעת ענק על יסוד ועדת חינוך של חסידי בעלז, בבית האדמו"ר.

איזה כוחות נפש היו צריכים ראשי החסידות הזו ובראשם הרב מרדכי בריסק שניהל את המגעים בשם האדמו"ר, להתאפק ולהתגבר על יצר הפרסום.

הם הצליחו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!