נחשוני מתמלא בגאווה: אנחנו טובים יותר

נתוני נשירה מסמרי שיער...

הייתם מאמינים ש'נשירה' עלולה להתפתח עד לכדי...איום קיומי על עתידנו?

מעולם לא פורסם נתון מדאיג יותר מזה שהיה ידוע כבר זמן רב לראשי משרד החינוך בלבד, ואתמול פרץ בתקשורת לתודעת הציבור. 40 אלף תלמידים בישראל נשרו בשנה האחרונה מבתי הספר שבהם למדו. בשנה שעברה המצב לא היה טוב בהרבה, אבל עמד על 29 אלף 'בלבד' שהצטרפו למשוטטי הרחוב.

מתוך הנתונים המלאים המתפרסמים היום בעיתון 'הארץ', למגינת לבם של אנשי משרד החינוך שכועסים על ההדלפה, מסתבר שכמעט 8000 מתוכם הם תלמידי בתי ספר היסודיים.

ומה עושים במשרד החינוך? - קודם כל מפעילים מיד ...חוקרים פרטיים, לא כדי לאתר את ה'נושרים', אלא לגלות את המדליפים ולהביא אותם ל'פוליגרף'. בנוסף, כך מדווח 'הארץ', גם ישנה המשרד את הגדרת ה'תלמיד הנושר' ויפחית בדרך זו את מימדי ה'נשירה'.

מדהים.

עם הקרחת הבוהקת הזו, כתוצאה מה'נשירה' המואצת שהחינוך הממלכתי סובל ממנה, ושאין לדעת, מבחינתנו, אם היא טובה או רעה לאור הנעשה בין כותלי בתי הספר בישראל, אבל היא בוודאי גרועה שבגרועים בהשפעותיה המסוכנות על פני המדינה בדור הבא, אין פלא שראשי מערכת החינוך עוטים 'פאה נוכרית' ונטפלים עמה דוקא אל...בתי הספר החרדיים.

מאות אלפי ספרי לימוד, בכל המקצועות, נותרים מיותמים על המדפים, אז למה שהחרדים לא ירכשו אותם, במקום ה'נושרים' במסגרת תוכנית ה'ליבה'?

ואל תתפלאו אם באיזהשהו שלב יטען מישהו שם בצמרת, כי גם ההתנגדות למתן אישורים לחסידי סלונים ואחרים להקים 'מוסדות פטור' פרטיים נובעת מ... המאבק ב'נשירה'. שהרי כל תלמיד העובר מבית ספר מוכר, של החינוך העצמאי למשל, לשאינו מוכר, נוסף לרשימת ה'נושרים'.

נשירה נשירה, אבל השערות סומרות.

המחאה אלטרנטיבית

לא צריך עתונות כלכלית מיוחדת, ואפילו לא מוספים שבועיים העוסקים בתחום העסקי והחברתי ומצורפים לעתונים החרדים, כדי לעלות על סדר היום נושא כאוב הנושק לתחום הזה.

עובדה - אתמול הופיע מוסף 'מדורים' של 'המודיע', שלא חידש דבר. לא מצאנו בו אפילו מילה אחת של בקורת על השביתה בבנק פאג"י שבה תופסים עובדי הבנק הבינלאומי משפחות חרדיות רבות כבני ערובה לתביעותיהם ואינם נמנעים מלהביא את חלקם עד לפת לחם. גם לא מצאנו בו התייחסות לנושאים כאובים שעל הפרק כמו סירוב הממשלה לעדכן את שכר המינימום, כדי לאפשר חיים בכבוד גם למי שפרנסתו דחוקה.

לעומת זאת, דווקא 'יתד נאמן', שאינו מבודד את הנושאים הכלכליים מכל האחרים, מעלה את נושא מצוקתם הקשה של ילדי החינוך המיוחד בירושלים, הסובלים בנוסף לנכותם, גם מקיצוצים מתמשכים הנעשים על גבם על-ידי העירייה, ואין מי שיזעק את זעקתם.

בכתבה מוצגות שלוש גזירות שהפעילה עיריית ירושלים לאחרונה נגד אותם ילדים אומללים והוריהם, הסובלים בכפליים. העירייה החליטה שלא להשתתף עוד ב-30% מתקציבי הסייעים לילדים, שמסתכמים בהוצאה נוספת של 1200 שקל לפחות על כל משפחה, היא החליטה עוד על הפסקה מוחלטת של מערך ההסעות לילדים המוגבלים המיוחדים האלה לקייטנות הקיץ, ובנוסף גם על תקצוב מערך ההסעות בכל ימות השנה.

לא בדקנו, ולמרות זאת אנחנו מוכנים להתחייב שאף אחד ממקבלי ההחלטות האטומות הללו בעיריית ירושלים לא התנסה בנסיון הקשה של התמודדות עם גידולו של ילד נכה ופגוע בקן משפחתי.
שלא יתנסו, אחרת זה יעלה להם מעכשיו בהרבה יותר כוחות וכסף. למי שמתאכזר לזולתו, אין אותם לפחות לא למטרה זו.

היום כבר שב גם אותו כתב לעיסוקיו העיתונאיים האחרים, שקל יותר לטפל בהם, גם אם הם מבטאים 'נכות רוחנית', ואם לא אנחנו כאן הנושא כבר היה יורד לגמרי מהפרק ונשכח.

מי יודע, אולי יימצא בכל זאת מציק אחד בתקשורת, שימשיך לגלגל את הנושא ולא יתן לו לגווע, כמו שגוועו עוולות רבות אחרות שמיהרו להמחק מכל טיפול, הרבה יותר מהר משעלו.

אבל גם אם לא, הקטע הזה היה שווה ולו רק כדי להודות לסייעים של הילדים האלה, שהחליטו למחות על הקיצוץ השרירותי של עיריית ירושלים בדרך יחודית הראויה לשבח. במקום להכריז על 'שביתה' כמו עובדי הבנקים, הם החליטו להמשיך בעבודתם למרות הקיצוצים ולא לזנוח, ולו לרגע, את הילדים לגורלם שממילא לא שפר עליהם.

צריך להצדיע להם.

ה'ערך המוסף' של כנס 'פרוג'

גם אנחנו היינו בין אנשי התקשורת והמדיה הרב מימדית ש'התחככו' אמש עם משתתפי 'ערך מוסף' - יום העיון השלישי של 'פרוג'. היינו ונהננו מחוויה מקצועית אמיתית, ומסתבר שגם כשהיא מבוקרת, היא אפשרית.

במרכז הכנס הוצבה השנה המשימה הקשה והסבוכה, אך מאד אתגרית, של ההתמודדות עם נושא ההסברה החרדית בכלים החדשים והמתקדמים ביותר. חייבים לומר שלפחות במבחן התיאוריה, הצליחו המארגנים להוכיח שהסיכוי להצליח גדול מאי-פעם. יש את המוחות והם יודעים כיצד לרתום אליהם את הכלים. יש תקווה.

במקום הוצגה תערוכת 'קריאייטיב' מדהימה, של כמעט 300 עבודות מושקעות ואיכותיות, ששילבו 'סלונגנים' מבריקים ועיצוב מושך עין. הבחירה בטובה שביניהם היתה תלויה רק בהבדלי ניואנסים קטנים. כולם באותו ראש, וכל השאר רק עניין של טעם.

אין ספק שה'קמפיינים' המקצועיים שנראו שם, ונותרו בינתיים תלויים רק על הקיר, שכנעו, ואפילו מאוד, את המשוכנעים ומלאו את יוצריהם ואת הצופים בהם בגאוות עשיה מוצדקת. בנו, למשל, הם חיזקו את התודעה שההטפלות אלינו כחרדים, היא תמהיל של 'שנאת חינם', בורות ושטחיות.

אבל גם אחרי התערוכה, ו'פאנל' אנשי המקצוע שחתם את הכנס, ושבו השתתפו מיטב הכשרונות בתחום ההסברה והיחצ"נות, כמו הרב ישראל אייכלר, ירח טוקר, יעקב איזק, שי הורוביץ העיתונאי אריה זיסמן ועוד, לא נמצאה עוד הנוסחה שתעלים את התופעה עצמה.

שנאה שאין מאחוריה מניעים, ואפילו כאלה שאינם הגיוניים, לא ניתן לגרשה בסיסמאות, לא ב''קמפיינים" ולא בגימיקים. אלו יכולים, לכל היותר, להוכיח שגם אנחנו יודעים את המקצוע ומזהים את השימוש הפסול שעושים באמצעותו נגדנו ב'מדיה'.

תמיד ידענו שאנחנו הטובים ומכתימי החרדים הם הרעים. אחרי כנס 'פרוג' ברור שאנחנו יותר טובים גם בתחומי המדיה, ואם זו המסקנה מהכנס זה הרבה מאוד.

עכשיו כולנו צריכים להמשיך ולהתאמץ כי יש סיכוי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!