כשהבן חשב שהוא זבולון, והסיני - יששכר

בעיה קשה עמדה בפני אנשי העסקים, הטרודים במלאכת יומם. מצד אחד, נצטוו ללמוד ולעסוק בתורה. מצד שני, עד כדי כך עסוקים היו שלא נותר בידיהם זמן להקדיש ללימוד תורה.

פתרון נאה והלכתי נמצא עבורם: הסכם 'ישכר וזבולון'. אמנם יסוד מושג זה התבסס מראשיתו על זבולון שסייע ליששכר בעבודתו וכך הותיר בידיו זמן ללימוד תורה, אך ברבות הדורות נפסקה הלכה, כי אדם שאין בידו הזמן, היכולת והידע ללמוד תורה, יפרנס לומדי תורה וכך יקיים את מצוות לימוד תורה.

במהלך הדורות 'הקישו' לעצמם רבים את אותו היתר הלכתי גם במקרים אחרים. רק לפני כמה שנים התוודעתי לעובדה, שישנם אנשים, המחויבים לעבור לפני התיבה ולומר 'קדיש' אחר פטירת קרובים, שאימצו לעצמם אברך בן-תורה וזה, בעבור סכום שנתי, התחייב לעבור לפני התיבה שלוש פעמים ביום ולומר 'קדיש'. וכך, המשלם העסוק עד מעל לראשו ומקדיש עיתותיו לעסקיו - מעלה עליו הכתוב כאילו עבר לפני התיבה ואמר 'קדיש'.

בזאת לא תמו דמיונותיהם של בני אדם, בכל הקשור להסכם 'ישכר וזבולון'. עם הקדמה והאפשריות הבלתי מוגבלות, החלו מציפים את המדינה מאות ואלפי עובדים זרים, שנמלטו לישראל בכדי למצוא מחיה בכבוד, ועד מהרה השתלבו בתעשייה ובחברות כוח אדם, שסיפקו כוח אדם צייתן, זול ואמין.

המציאות הקיימת הולידה רעיון מקורי עבור רבים שנאלצו להתמודד יום-יום ושעה-שעה בטיפול רציף בהוריהם הקשישים: תמורת סכום חודשי פעוט, גויס עובד הזר, הובא לבית ההורים הישישים, הוקצה עבורו חדר מגורים, והפועל הצייתן והממושמע החל מאכילם ומשקם, יוצא עימם לטיול יומי, ודואג לכול צרכיהם האישיים.

וכך, במחיר נוח ושווה לכל נפש, מרגיש הבן כי עול מצוות כיבוד אב ואם, ירד כרחיים המוסרות מעל צווארו, הוא - זבולון, והסיני - יששכר.

ריצה בהולה לבית המשפט

את המעשייה המביכה והכואבת הבאה, שמעתי מבעל המעשה עצמו. הוא נכנס לחנותי, כשראשו כפוף, דיברו מגמגם, הוא נע מולי בחוסר נוחות, ורק לאחר שלחצתי ידו בתקיעת-כף כי אשמור על דיסקרטיות מלאה בכל הקשור לשמו ומקום מגוריו, הואיל לספר סיפורו.

"אני ואחותי אנשים מאוד עסוקים. רבים מהימים אני לא בארץ, לגיסי ואחותי מפעל גדול שגוזל את רוב יומם", החל לספר. הוא לקח נשימה ארוכה והמשיך: "משמלאכת הטיפול באבינו הישיש הקשתה עלינו מאוד וגזלה מזמנינו ומעיסוקינו, החלטנו להביא פועל זר שיגור בבית אבא. בחרנו את העובד הכי טוב, הענקנו לו שכר גבוה מהמקובל, ולשמחתנו הוכח כי המהלך היה נכון. האב פרח, בריאותו התאוששה והתייצבה, ואנחנו - שהיינו עסוקים בשלנו - לא שכחנו מעולם להרים טלפון, לשאול לשלומו ולקפוץ מידי פעם".

אז איפה הבעיה? הקשתי.

הוא חייך חיוך מריר ונבוך והמשיך: "מידי פעם שמעתי את אבא אומר 'יוהא בחור טוב מאוד'. לא חשדתי בכלום גם כשאמר: 'ניהא אשתו של יוהא מאוד מכבדת אותי'. היינו רדומים!"

האיש שעמד מולי הטיח את כף ידו על מצחו והמשיך: "המנורה האדומה לא נדלקה, גם כשאבא אמר: 'יש לי נכדים חמודים מאוד, שן-דאו ויאנג'. חשבתי שהוא מתבדח איתי על ילדיו של יוהא, העובד הזר".

ביום מן הימים, הסתלק האב לבית עולמו. אל חווילתו המפוארת הגיעו הבן והבת, שפופים ואבלים על מות אביהם. משסירבו בני המשפחה הסינית, יוהא, ניהא וילדיהם שן-דאו ויאנג להתפנות מהדירה, התבררה העובדה המצערת. כשהוא צלול בדעתו ומפוקס, הוריש האב את ביתו המפואר למיטיביו הסיניים.

בני המשפחה האבלה החישו עצמם, כאחוזי תזזית, לבית המשפט בבקשה לקבל 'צו מניעה' למימוש הצוואה, אך בית המשפט פסק כי הצוואה תקיפה שרירה וקיימת ונעשתה באהבה ובדעה צלולה.

"לא על הדירה איכפת לי", אמר לי האיש בקול חמוץ וכואב. "ליבי נחמץ בקרבי איך הפקרתי את אבי, איך חשבתי שהסינים יכולים למלא את ליבו כבנים ונכדים?! איך הלך לעולמו כשיוהא וניהא לידו ולא בנו ובתו?"

מותר להסתייע בעובד זר. אך למצוות כיבוד הורים אין הסכם חילופי לעולם.

טורו של חברון גרנביץ' מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!