שואת יהודי לוב התרחשה אך אנו פחות מודעים לה

לרגל יום השואה שיצוין מחר (חמישי) בישראל, חשוב לציין גם את שואת יהודי לוב שהיתה הגדולה שבמדינות אפריקה, יהודי לוב שחיו תחת סבל באותן שנים, החלו לסבול אף יותר עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938, כשבריטניה כבשה את לוב מידי איטליה הפאשיסטית עם הרודן מוסליני בדצמבר 1942, אחוז גבוה מיהודי לוב הוגלו למחנות עבודה באירופה, בהם שהו עד לסיום מלחמת העולם השנייה. מחנות ריכוז ומחנות עבודה הוקמו במספר מקומות בלוב.

ההיסטוריה של יהודי לוב משתרעת על פני המאה השלישית לפני הספירה, דרך גירוש היהודים מ-1492 בספרד, ועד המאה ה-20. הקהילה היהודית בלוב העתיקה ראתה רומאים, עות'מאנים ואיטלקים ששלטו בהם, במשך מאות שנים חיו היהודים יחד בשלום עם המוסלמים בלוב.

בשנת 1931, הקהילה היהודית בלוב, מנתה כ-24,500 נפש, ייצגה 4 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. אבל המלחמות והרדיפות של המאה ה-20 הקטינו את הקהילה.

הצרות החלו בשנת 1938, כאשר חוקי הגזע הנאצים נגד יהודים רדיפה מחמירה, ביולי 1938 ליהודים בעלי נתינות זרה ניתנה ההוראה לעזוב את לוב, תלמידים יהודים הורחקו ממוסדות להשכלה גבוהה, יהודים שהחזיקו במשרד ממשלתי פוטרו, מושל לוב, באלבו, ניסה להשפיע על מוסוליני, וביקש ממנו לא לקיים את חוקי הגזע, כי הוא טען שהכלכלה תקרוס, מוסליני הפשיסט והאנטישמי אישר לו להתנהל כראות עיניו, באלבו נהרג מטיל שנורה על מטוסו מספינת מלחמה איטלקית, לטענת האיטלקים זאת היתה טעות בזיהוי, אך רבים באותה תקופה טענו כי הוא נורה בכוונה לאחר "שהפריע לאיטלקים לחסל את יהודי לוב".

לאחר מכן היהודים החלו לסבול יותר ויותר, מאות נהרגו, והרובע היהודי נפגע קשות מפצצות שהטילו האיטלקים, אלפי יהודים נהרגו באותו הזמן, מלבד המוות מהנאצים עצמם, יהודי לוב שלא היו מורגלים לקור הנורא באירופה, נספו מהקור, מהרעב, ומההתעללויות. ב-1943 נעשה נס ליהודים אשר במחנות, פקודה שקיבלו השומרים האיטלקים מהנאצים, היתה לחסל את כל היהודים רגע לפני שהבריטים ייכבשו את המקום, אך השומרים ברחו מהמקום ולא ביצעו את הירי.

מאות יהודי לוב נהרגו בפרעות במהלך העשור שאחרי, עד 1949 נאלצו יהודים רבים בלוב לעזוב לאחר שהלובים התפרעו שוב בתגובה להקמת ישראל. דוד ג'רבי מניצולי לוב סיפר, כי "הקהילה היהודית, כולל משפחתי, נאלצה לברוח מלוב לאיטליה לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967".

ד"ר דוד ג'רבי נציג הארגון העולמי של יהודי לוב מספר כי "לאחר מלחמת ששת הימים ב-5 ביוני 1967 בין ישראל למדינות ערב, הרדיו המצרי הסית שנאה כלפי יהודים ועודד אנשים לחסל אותנו, הסתתרו בבית בחושך ובשקט מירבי, הם החלו לשרוף בתים וחנויות ולהרוג משפחות יהודיות רבות".

"אני זוכר, בילדותי, כששרפו חנויות ובתים יהודיים מול הבית שלי, קהל זועם נכנס לרחובות בצרחות והצהיר על כוונותיו המצמררות בתנועת ידיים על הגרון, תוך שהוא צועק "אה אה אל יהוד עדבה אל יהוד" (שחט את היהודים, מוות ליהודים), באותו קיץ לוהט, נשארנו מוסתרים, בתוך בתנו עם החלונות והתריסים סגורים לחלוטין ונחנקים מהחום ובפחד מוחלט".

בשנת 1969, עם קדאפי בשלטון, נותרו בלוב רק כמאה יהודים. באותה תקופה השליט קדאפי החרים את נכסיהם ורכושם של כל יהודי לוב, כולל אלה שעזבו בשנת 1967 ולפני כן, והצהיר כי יהודים אינם יכולים להחזיר או לחדש את דרכונם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!