הרב ליזרזון, אתה לא צריך שונאים

'חכמי' תורת הנסתר

כשחשבנו שאנחנו כבר יודעים כמעט הכל על העיתונים היומיים החרדים, 'המודיע' 'יתד נאמן' ו'המבשר', והשלינו עצמנו שאנחנו ראויים לפרופסורה של כבוד על כך, בא היום הזה ומציג אותנו במלוא אפסותנו.

איך לא הבחנו עד היום שנייר העיתון הוא רק כסות לשלושה 'צדיקים נסתרים', המעלימים מעיני הציבור את שכל מה שלדעתם הוא לא אמור וצריך לדעת על אורחותיהם ודרכי התנהגותם של המו"לים הסיעתיים שלהם?

ואם יבוא אחד המינויים שהתפתה למבצע מיטת ה'היירייזר' תמורת עיתון, או למבצע 'גם גם' ויטען כי לא קיבל את התמורה עבור הכסף שנגבה ממנו, תמיד יוכלו לטעון במחלקת המינויים של העיתונים הללו כי מדובר בדמי מעשר לאחזקת 'צדיקים נסתרים', וכי העיתון הוא רק האמצעי ולא המטרה.

תמיכה בדבקים ב'חכמת הנסתר' אינה צריכה להיות פחות חשובה בעיני קוראי העיתונים החרדים מאשר רכישת מיטת 'היירייזר', תמורת חתימה על עיתון שלא מספק לך את הסחורה.

היום, למשל, כל אחד מהמינויים תרם את חלקו בתשלום החודשי למטרה נשגבה זו...

איך גילינו את סגולתם המיוחדת של העיתונים החרדים שלא ידענו עליה ? - בדרך מקרה. אתמול היו נציגי הסיעות המוציאות את העיתונים האלה לאור, שותפים לאחד מצעדי קידוש ה' הגדולים שאנו משופעים בהם בתקופה האחרונה. רק שבועיים אחרי שכל גדולי ומאורי הדור הכריזו מלחמה שהוכיחה את עליונות משפט התורה על שופטי ערכאות בשר ודם, הם התייצבו 'מרצונם' ומ'הכרתם' בבית המשפט המחוזי בירושלים, והודיעו לשופטת שגם החינוך העצמאי, זה האמון על חינוך ילדנו הרכים, מוותר על שירותיה.

למרות כל הרפש שהטיחו ועוד יטיחו זה בזה, והפגיעה בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ששמם שורבב למחלוקות ה'חינוך העצמאי', תוך ביזוי נורא של תלמידי חכמים עד למסירת ההודאה אתמול לשופטת, החליטו האחראים לכל זה להסתדר לבד ולא להזדקק לעזרתה.

איזה צעד נערץ.

לעומת המקרה של עמנואל, שהיה מונח לפני השופט אדמונד לוי, אין לכם מושג, וגם לא יהיה לכם אם תמתינו לדיווח בעיתונות החרדית, איזו שביעות רצון הביעה השופטת בתגובה להודעה כי הם חוסכים ממנה את התערבות בשאלה מי יופקד על חינוך ילדי ישראל, והאם חלקם של הליטאים יהיה גדול יותר או של החסידים?

מרוב סיפוק היא אפילו לא שאלה למה לספרדים אין שום ייצוג? - מי שם לב לקטנות כשמסביב נעשים צעדים כל-כך נאצלים?

שלא כמו כל התעטשות שיצאה או שהצליחו להתאפק ולעוצרה בטרם התפרצה, שהדיווחים עליה ממלאים בכל יום את דפי העיתונים היומיים, דווקא הצעד האצילי הזה של המלכת מלכות שמים בתוך אולם המשפט שהוא מוקד הכפירה, שראוי לכל הערצה וגם אמור היה להקרין על ילדינו המתחנכים ב'חינוך העצמאי', כדי שיראו וכן יעשו לכשיגדלו, העיתונים היום אינם מדווחים ולו מילה אחת על מעמד קידוש ה' האדיר הזה.

העדר הדיווח אינו משום שמישהו עוד עלול לשאול, חלילה, "מלכתחילה מאי קסבר"? ומדוע הוגשו בכלל עתירות בעניין חשוב כל-כך לבית המשפט ולא לבתי הדין? איש, בין כה וכה, לא יעז לשאול זאת בפומבי.

מדיניות העלמת המידע גם אינה נובעת מהחשש שהפרסום עלול להטעות את הקורא לחשוב שההסכם שגובש, בדיעבד, בחינוך העצמאי, בעיקר ביוזמתו של האדמו"ר מבעלז הוא עובדה קיימת, והאמת היא שהוא עדיין רחוק מלהיות ממומש.

אין זה אלא שמדובר בצעד מכוון של הצטנעות והתבטלות. כל הצדדים המעורבים בשיחות לגיבוש ההסכם, שהם ב'בעלות' צולבת על ה'חינוך העצמאי' וגם פטרוני העיתונים, אינם רוצים להידמות לגיבורי פרשת עמנואל. זכותם שלא ליטול מהם את ההילה, כמקדשי שם שמים ברבים.

מכאן הסקנו: יש לנו עסק עם 'צדיקים מסתירים' ונסתרים.

ויש אולי שיקול אחד קטן נוסף, שגם עליו איש אינו יודע: עד לרגע זה לא הוכנסו מגישי העתירות והמשפטים בעניין החינוך העצמאי בסוד ההסכמים שנרקמו. אתמול היה רק אחד מהם, יו"ר החינוך העצמאי הרב אברהם יוסף לייזרזון, שהגיש תביעה שולית, נוכח באולם בית המשפט, וכש"הצדדים" הודיעו על ההסכם שהושג. הוא לא ידע אפילו על מה הם מדברים, וכשניסה לברר גם הכחישו באוזניו כי קיים בכלל תווי להסכם כלשהו הקשור גם בו.

מגיש העתירה השני, הרב יצחק מאיר, שעתירתו היא הרבה יותר מרחיקת לכת והיא הוגשה, בדרבונם של ראשי אחת הסיעות, גם תוך שרבוב שמם של גדולי הדור, חברי מועצת גדולי התורה של סיעה אחרת, כלל לא הגיע לאולם. מגישי התביעות אינם יודעים, למשל, אם גם בהנהלה החדשה שעליה סוכם מאחורי גבם, הם נשארים במעמדם, או ששימשו רק כ'כושי' להגשת התביעות לבית המשפט, כדי שגם חבריהם לסיעה יוכלו לנשל אותם ממעמדם.

הרב לייזרזון, יוכל לקרוא כאן לראשונה, אם יגיעו הדברים לעיניו, שמי שהגן במהלך השיחות על מעמדו גם בהמשך כיו"ר החינוך העצמאי, הם דווקא...אנשי דגל התורה, ולא הסיעה המרכזית שבשבילה נשכב בחזית, ובמקרה זה בבית המשפט המחוזי.

אם היו הדברים מתפרסמים היום בעיתונים היו עלולים, כל אלה, עוד לגלות חלילה, פרטים לא ידועים להם מתוך ההסכם המתגבש שלא בידיעתם, ומי צריך את זה?

ההסכם ב'חינוך העצמאי' עוד רחוק מלהיות מגובש. עובדה שהעתירות לא נמשכו אתמול לגמרי מבית המשפט כפי שדובר, אלא רק הוקפאו, והן עדיין מונחות שם כשבכל רגע יד מורמת מתוכן בתורת משה. אבל זכות הציבור, לפחות, לדעת כבר בשלב הזה, שיש מי שמשחק בציניות בעקרונות החשובים לו ביותר, ומעז לעשות זאת גם בסמוך כל-כך לימים שבהם הוכחה עליונות שלטון התורה על כל שלטון מדומה אחר.

מסתבר שעל 'שלטון' העיתונות החרדית על ציבור קוראיו, זה עדיין לא עובד.

סדום זה כאן

אף אחד משלושת העיתונים הכלכליים, 'דה-מרקר', גלובס, ו'כלכליסט' לא מצא לנכון להתייחס היום בעמוד הראשון להחלטה השרירותית והאטומה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר שלו שטייניץ, שלא להעלות את סף שכר המינימום, למרות כל ההבטחות בעבר.

'גלובס' הופיע לפני ההצבעה עצמה, וניתן עוד להבין שהצניע את הידיעה בתוך העיתון ולא הזכיר את העוול הנורא בעמוד הראשון. ב'דה-מרקר' ודאי יטענו שאת הקוראים ה'אליטיסטים' שלהם, מעניין יותר מה קורה עם רווחי רוכשי 'תנובה', מאשר עם השכבות החלשות משולי החברה. הרי מדובר בסך הכל בתושבי ה'פריפריה' או מה שנקרא פעם 'אזורי מצוקה' אליהם אפילו מחלקי העיתונים שלהם אינם מגיעים.

התמיהה הגדולה ביותר היא על 'כלכליסט' של ידיעות אחרונות. העיתון הזה מתעלם לחלוטין מהנושא, לא בחוץ ולא בפנים. ואולי הוא דווקא משקף את התעלמות הממשלה מכל אותם מסכנים שאינם מגיעים לשכר מינימום, מתקשים לכלכל את ביתם ואינם גומרים את השבוע ולפעמים את היום.

סדום היא כאן.

מזה מספר חודשים מתנהל בישראל ויכוח סביב שכרם המרקיע של המנהלים הבכירים בבנקים ובחברות הציבוריות, שהרקיע כבר על למעלה ממיליון שקל בחודש. נתניהו ושטייניץ פורסים להם הגנה מפני החוק שח"כ שלי יחימוביץ וח"כים נוספים מבקשים להביא לאישור כדי לעשות לזה סוף.

יכול להיות שאי התאמת שכר המינימום הוא חלק בוויכוח הזה. עכשיו יהיה מהיכן לממן את אותן משכורות עתק...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!