הכנסת ה-24 הושבעה | ריבלין והמשותפת חרגו מהפרוטוקול | צפו

מליאת הכנסת קיימה את ישיבת הפתיחה של הכנסת ה-24, במסגרתה הצהירו אמונים 118 חברי הכנסת שנבחרו לכהן בה. הישיבה התקיימה בנוכחות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ונציגי משפחותיהן של חברי הכנסת.

שני ח"כים לא נטלו חלק בטקס: סגן השר מאיר פרוש שטס לארה"ב לרגל שמחה, וח"כ מנסור עבאס המאושפז בביה"ח.

חוליית מחצרצים מתזמורת צה"ל השמיעה שלוש תרועות כבוד לנשיא המדינה שפתח את הישיבה, נשא דברים ואמר בין היתר: "אם לא נשכיל למצוא מודל עדכני של ישראליות עכשווית שנותנת מקום לכל אחד ואחד משבטי ישראל, כך התרעתי אז כשהצבתי מראה בפני החברה. אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמתית, חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש".

עוד הוסיף ריבלין: "היום, אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות "לשם שמים". אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות."

הנשיא ריבלין הזמין את יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין להצהיר אמונים והעביר לו את ניהול הישיבה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ הכריזה על הקראת פרק קכ"ב מתהילים. יו"ר הכנסת יריב לוין יזם מסורת חדשה לפיה בכל השבעה של כנסת חדשה, יוקרא פרק תהילים מספר בעל חשיבות היסטורית. מר איזי מן קרא את הפרק מתוך ספר תנ"ך נדיר בן 130 שנה, ששרד את השואה ושימש את המשורר והמחנך יצחק יחיאל קצנלסון, שלימד בעזרתו תנ"ך בסתר במחנה הריכוז. לאחר מיכן הושמעו קטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל בקולו של דוד בן-גוריון, מיום ה' באייר התש"ח – 14 במאי 1948.

לאחר מיכן יו"ר הכנסת יריב לוין נשא דברים ואמר בין היתר: "אזרחי ישראל אמרו את דברם. הקולות נספרו והמושבים בכנסת חולקו. לכאורה תם, אך ספק רב אם נשלם. ארבע מערכות בחירות בתוך כשנתיים. מעבר לנזק שיש בכך לתפקודה השוטף של המדינה בכל התחומים, טמונה בכך גם סכנה גדולה לאובדן אמון הציבור במערכות השלטון, ובשיטה הדמוקרטית עצמה".

עוד הוסיף לוין: "חסרונותיה של הדמוקרטיה רבים, ובהם גם הקושי להגיע להסכמה שתאפשר כהונה ארוכה ויציבה של מוסדות השלטון הנבחרים. אך הדמוקרטיה היתה, ועודנה, טובה בהרבה מכל שיטה אחרת. היא טובה משלטון טוטליטרי של גנרלים, הרומסים בכח הזרוע את רצון העם. היא טובה משלטון של פקידי ציבור, המשתמשים בכחם כדי להשפיע על זהות הדרג הנבחר ולסכל את מדיניותו. היא טובה משלטון השופט, המתערב בחוסר סמכות בחקיקה ובפרט בחוקי היסוד. על הכנסת לעמוד על משמר מעמדה. על משמר הדמוקרטיה".

"חוסר היציבות שאנו עדים לו מעצים זאת אף יותר. דווקא משום כך, האחריות המוטלת עלינו להשיב את היציבות ולהקים ממשלה, היא גדולה במיוחד. ישראל זקוקה לממשלה, ישראל זקוקה לממשלה יציבה" הוסיף.

בסיום דבריו הקריא יו"ר הכנסת בפני חברי הכנסת את נוסח הצהרת האמונים: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת", וכל אחד בהקראת שמו אמר "מתחייב/ת אני". הצהרתם של חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, עפר כסיף, איימן עודה, ועאידה תומא סלימאן אינה תקפה משום שחרגו מנוסח ההצהרה, ובחרו להקריא נוסח עצמאי: "נשבע אני להיאבק בכיבוש, נשבע אני להיאבק באפרטהייד, נשבע אני להיאבק בכיבוש".

הישיבה נחתמה בשירת התקווה. שלאחריה נרשמה מבוכה בבניין הפרלמנט הישראלי. כאשר ראשי הסיעות התכנסו לאולם שאגאל שם נערכת התמונה המסורתית והחגיגית של פתיחת הכנסת. על הבמה עמדו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונשיאת בתי המשפט אסתר חיות, כשהנשיא ריבלין נעדר בהפגנתיות מהתמונה, באופן חריג ומוזר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!