כשיש מלחמה, גם עציץ יורה

ריח רע של משבר פוליטי

קצת קשה להם, לחברי הכנסת החרדיים, לנחות אל הקרקע ולשוב לשגרה.

לראות אותם מסתובבים בכנסת בפעילות הרגילה, זה כמו למצוא חיל יושב על כורסה, רגע לאחר ששב משדה הקרב. רק שבוע קודם מצאנו אותם במתחם 'מעשיהו', מנגבים זעה, מתראיינים במרץ לכלי התקשורת, והנה הם פה, בהילוך איטי, מנסים לאחות את השברים.

ובכל זאת, נדמה כי הם הביאו עמם משם צלקת, שלא במהרה תגליד.

עוד זמן קצר יסתיים מושב הקיץ של הכנסת, היוצאת לפגרה ארוכה של קיץ. אבל רגע לפני שהיא מתפזרת, אפשר כבר להבחין בסדקים הפעורים, שאריות חוסר האמון שהלך והתגבש בשבועות האחרונים בין המפלגות החרדיות לבין נתניהו ומפלגתו.

תחילתה בפרשיות ההסתה הגוברות והולכות, וסופה בפרשת עמנואל שחרצה חתך עמוק בבשרה של היהדות החרדית.

האם לאחר החופשה ישובו כולם בכוחות מחודשים וישכחו את לקחי העבר? תלוי את מי שואלים. יש מבין הפרשנים הרואים בממשלת נתניהו אי של יציבות. אנחנו לא היינו מציעים לנתניהו לנוח על זרי הדפנה.

ריח רע של משבר פוליטי מתקרב והולך נישא בחלל.

לפעמים גם עציץ יורה

את הסממנים הראשונים ראינו במליאה.

זה לא סוד שיש בממשלה הנוכחית שני עציצים. שניהם בולדוזרים של עשייה, אך את שניהם הצליח ראש הממשלה לדחוק לפינה הלא נחמדה, בה לסגן אין הרבה מה לומר.
אחד בחינוך, ועוד אחד בבריאות.

אפילו ביקור בבית חולים לחולי נפש לא הצליח סגן השר לארגן לנו. נסענו עד לאחד מהם, בית חולים מפורסם ששמו יצא לשמצה לפני מספר שנים עקב פרשיות שבעקבותיהן הוגשו כתבי אישום נגד עובדים ומנהלים, אבל נעצרנו בפתח. אין כניסה, הובהר לנו.

בלשכת השר דיברו, ביקשו, התחננו, אבל כמו לקיר. "לכאן לא נכנסים עיתונאים", הבהיר לי שומר בטחון חמור סבר.

אבל הבוקר הזה, כשצריך היה לחשוף קבל עם ומליאה את השקר אותו 'שלח' ראש הממשלה כתשובה - הצליח הסגן שלו לירות ובגדול.

כי כשאין כלי נשק, גם עציץ יורה. עובדה: לא בכל יום מציגים חברי כנסת את ראש הממשלה שלהם בפומבי - כשקרן.

ומעשה שהיה כך היה.

עלה ח"כ אורי מקלב אל הדוכן ושאלה בפיו: איך יתכן, שהממשלה שסירבה להקשיב לכל הצעה למציאת פתרון ב'ברזילי', ופעלה בנחישות ובזריזות כדי להוציא עצמות מתים מקברם, מתמהמהת עכשיו בבניית חדר המיון?! וכל זה, אגב, רק בשל עץ שקמה עתיק. "האם עץ עתיק חשוב יותר מקבר?!" - התקשה מקלב להבין.

עלה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, וברצינות תהומית השיב כי ראשית, העץ הוא חי, והקברים העתיקים, הם קברים של מתים. וחוץ מזה, צריך לפחות חודש וחצי כדי להעביר עץ חי, בועט ונושם למקום אחר. בעדינות, בלי לפגוע בשורשים וכו'. כן זהו, כן זהו, זהו גן השקמים, החל להתפייט, מנסה לפרוט על נימי הרגש של כל ישראלי מצוי. על קברים, מן הסתם, הוא לא מצא פזמון ארצישראלי נוגע ללב. ובכלל, "עובדים שם כל הזמן, הטיפול בעץ לא פוגע בהמשך בניית חדר המיון"...

אז זהו. שהוא שכח שיש לו עסק עם סגן שר בריאות, שבהחלט אינו מתכוון להוציא את נתניהו בזול. נכון, ראש הממשלה הוא שר הבריאות, הוא גם זה שהכתיב לארדן מה לענות. אבל יש גם סגן במשרד הזה. והסגן עדיין בועט.

"יש לי שאלה", קרא ליצמן. "קודם כל יש לי הרגשה שאת השאלה הזו העבירו לשר הבריאות, ולא לסגנו, כי חששו מהתשובה אותה הייתי נותן".

ואז הגיע לעצם העניין. "הייתי שם אתמול. יש שם עובד אחד, שהוא פשוט שם מים בתוך העציץ שם. זה מה שהוא עשה. אף אחד לא עובד שם".

לרגע השתררה שתיקה בחלל המליאה. על אף שכולם יודעים שפוליטיקה היא כולה שקר, בכל זאת, לגלות את השקר בשידור חי, לא דבר נעים הוא. ועוד שהמשקר הוא ראש ממשלת ישראל.

"אדוני היושב ראש, אני רק מתכוון שאתה תעביר את המחאה שלי לראש הממשלה", המשיך ליצמן להצליף.

"אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני, כחבר כנסת, מאוד מובך ברגעים אלו. מכיוון שראש הממשלה, שהוא שר הבריאות, ענה תשובה פשוט לא נכונה, פשוט שיקר לכנסת", חידד גפני את הדברים, למי שעדיין התקשה להבינם.

"נו, אם ליצמן עבד, ראו אותו על יד העץ, אז היו עבודות", ניסה יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, לצפות בקרם את עוגת הבוץ.

לא נעים. מאוד לא נעים. ביבי בטח ישמע את הדברים ויחייך. 'הם הרי לא יעזבו את ממשלתי', יפטיר בזלזול. 'ובכלל, אם יעזבו, תכנס ציפי. מזה שבועות היא פוזלת לכיוון', ירגיע את עצמו.

גפני, תפסיק לאיים, אמרה היועצת

את הסממן השני הרחנו במסדרון.

שני חברי הכנסת הנמרצים של דגל התורה עמדו מול אחת מיועצות ראש הממשלה, פרח שמה, וניסו לתאם איתה הגשת חוק הקשור בניצולי השואה.

"משכתם כבר את החוק?" - שאלה בתקיפות, מנסה לוודא שהם פעלו על-פי כללי המשמעת. קודם מקבלים רשות, אחר-כך מציעים חוקים.

"עוד יגיע שלב שבו נגיש הצעות חוק בלי לתאם אותן תחילה עם הממשלה" - מלמל גפני.

"אז משכתם או לא משכתם?" - לא ויתרה להם פרח.

"נמשוך את הממשלה, לא את החוק" - עבר גפני לשלב התקיף.

"גפני תפסיק לאיים", התרתה בו. אבל אז, בטון מפויס יותר סיכמה: "תדחו לתחילת המושב".

שום סיכום מעשי לא יצא מהדו-שיח הזה, אבל עבורנו הוא סימן, בבירור, את תחילתו של המרד. עם כל הכבוד לנתניהו - הוא פישל ובגדול. עברנו את חודשי ההסתה נגדנו, הקפיא את הבנייה בערים החרדיות, עברנו את עמנואל, יש גבול כמה יכולה סיעה בת חמישה חברים לכופף את ראשה ולתת לגלים לעבור. בשלב מסוים, חשים מחנק.

יש רגעים של סבל, בהם יותר גרוע כבר לא יכול להיות.

"לא, זה לא יקרה", לחש לי אחד מהעוזרים היותר בכירים בעסקונה החרדית. "הנה, שם על הספסל, תראה איך גפני ושטיניץ ממתיקים סודות. בסך הכול, הם חברים. נתניהו נותן להם את מה שהם רוצים".

ימים יגידו.

לא מועיל, לא מזיק

את ההבנה לפיה יכולה קדימה לשנות את עורה ביום אחד ולהפוך לחובבת חרדים קיבלתי ב'פרלמנט' המאולתר שהתכנס בפרוזדור שליד מזנון הח"כים. התקבצו לשם כמה מאנשי קדימה וניסו לשכנע אותי בלהט ש"לבני לא שונאת חרדים".

חלקם הסכימו עם הקביעה כי האמירות שלה בנושא אינן 'חכמות', בלשון המעטה, אך טענו בתוקף כי מבדיקות שערכו "ציפי מביאה מנדטים, נקודה". כך שכל מחשבה על החלפתה, משוללת יסוד.

יחד עם זה, הבהירו, אין לנו דבר וחצי דבר נגד חרדים. על יאיר לפיד, אגב, הם אפילו אינם מוכנים לשמוע. "הוא יביא אלינו את רוח שינוי, לא רוצים אותו".

"לחרדים יש בעיה, והיא צריכה להיפתר", אמר רן פיינגולד, יועצו של ח"כ מגלי והבה. "בשנות ה-50 היה עולם הישיבות קטן, ולכן החזון איש סגר אותו והחליט שכולם צריכים ללמוד. אבל הזמנים השתנו. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה כזה מספר של אברכים. אנחנו בעד הגדלת המשכורת של האברכים, אבל רוצים להחזיק רק את הלומדים הרציניים".

אגב, כשפיינגולד מדבר על עולם הישיבות הוא עושה את זה עם הרבה מאד ידע. "למדתי בצעירותי בישיבת 'נחלת דוד' שבפתח-תקוה, אצל הרב סלומון זצ"ל. אפילו השתתפתי בהלוויתו", הוא מספר.

ואז הוא שולף מושג, שבקדימה מאוד פופולארי: למל"מ - לא מועיל, לא מזיק. ויש לו גם הסבר למושג. "תשמע. יש אצלכם את הלמדנים, האברכים הרציניים. נגדם אין לנו שום דבר. להפך. שימשיכו ללמוד. יש, מהצד השני, את השבאבניקים, שהם בעיה, ויש באמצע את הלמל"מים, את אלו שמתבטלים, שסתם מחממים את הכסא בכולל. אלו, שייצאו לעבוד. אני בעד ביטול חוק גיוס חובה לחרדים, כי לדעתי זה יביא עוד ועוד חרדים לצאת לעבוד. למה שבחור, שלא יושב ולומד רציני, ויש לו ידיים טובות, לא יהיה נגר? זגג? מכונאי?"

בעניינים האלו, הבהרתי לו, גדולי ישראל הם אלו שמחליטים.

הוא, אגב, לא ניסה להתווכח.להפך, בשיחת בקיאות מרשימה פירט לי את שמות החצרות שלנו, ירושלים ובני ברק, וגולל בקיאות מרשימה בתחום.

אז אולי יש מצב שבממשלה של קדימה יהיה לחרדים טוב יותר? שנתניהו יחשוב על זה.

קצרצרים בכנסת: 5 תמונות מהמסדרונות

• משה גפני - צריך לשמוע את רן פיינגולד כדי להבין עד כמה נערץ יו"ר ועדת הכספים גם בציבור החילוני. סבו של רן היה עורך 'דבר', הוריו חזרו בתשובה כשהיה ילד בן 6 בלבד, ואחרי לימודים בישיבה הוא חזר בשאלה. הוא אינו חשוד בפרגון יתר לחרדים, אבל על גפני יש לו רק מילים טובות להגיד. "אני אוהב את היו"ר שלך", הוא אומר. "שלך", כאילו הוא יו"ר פרטי שלי... "הוא אחלה בן אדם. הבוס שלי והבה רואה בו חבר של ממש".


• אליעזר מנחם מוזס - הוא לא שר, הוא לא סגן שר, הוא אפילו לא מכהן כיו"ר ועדה כזו או אחרת. ובכל זאת, השמועות מדברות על פניות רבות הזורמות אל לשכתו, ועל טיפול יסודי בכל פנייה. לא האמנו, עד שלא ראינו במו עינינו. אי-שם, מחוץ למליאה, הגיעה אליו במרוצה גברת חרדית, שהציגה עצמה כעובדת בכירה במעון 'סולם', מעון לילדים חריגים.

"שמענו עליכם גדולות", פנתה אליו ישירות. "ניסינו לפנות לח"כ אחר, אבל הוא אמר שזה קשור למשרד התמ"ת ואין לו כל דרך לעזור בכך. אמרו שאולי אתה תצליח". היא לא פירטה, אבל כל מי שמתמצא יודע שבימים האחרונים שר התמ"ת, פואד בן אליעזר, לא ממש באידיליה מבחינת היחסים שלו עם הציבור החרדי. אז אולי זה קשור, אולי לא, מה שבטוח הוא שמוזס לא נרתע מהמשימה. כמו שאנחנו מכירים אותו, הוא יגיע אל פואד בחיוך, יטפח על שכמו, ובחברות יתחנן אליו לעזור ל'סולם'. למוזס, יהיה לו קשה להשיב בשלילה. תסמכו על העוזרים הנמרצים שלו, שיידעו גם להוסיף ולנדנד.


• אפרופו מוזס, אם חשבתם שהוא עסוק בימים אלו במנוחה קצרה מפרשת עמנואל - טעיתם. ראשו כבר מונח בפרויקט הבא שלו: חוק הפרוות. למי שהספיק לשכוח, החוק כבר עבר חלק מהשלבים, אבל מוזס מקווה לעצור את התקדמותו. לדבריו, כל התמונות המזעזעות המופצות בשוק, ואשר המפיצים אותם טוענים כי מקורן בחוות בסין, הן פיקציה. "אפילו הסינים לא יודעים איפה החוות הללו, בהן כביכול מפשיטים באכזריות את הפרוות מהחיות, נמצאות. לדעתי, התמונות הומצאו", הוא קובע נחרצות. ובכלל, הוא רוצה שנדע שגם הקפלוצ'ים עשויים מפרוות. "גם הרב עובדיה לובש כובע שעשוי מ-8 ארנבות 2 שפנים ו'גיזלה' קטן", הוא אומר.


• אורלי לוי אבוקסיס - כשפרשת עמנואל הייתה בשיאה, תוססת ומתוקשרת, חשבנו על אבא שלה, דוד לוי. עניין אותנו מאוד לדעת 'מה הוא היה אומר'. אבל לוי, כידוע, מסתגר בשנים האחרונות בביתו ואינו מוכן להתראיין. במסדרונות הכנסת פגשנו את בתו, הבת התשיעית מתוך 12 ילדיו.

"אבא שלך היה חסר בימים האחרונים", אמרנו לה.

"אבא בבית בשנים האחרונות. הוא מפצה את אימא ואת כולנו על השנים בהן היה אתנו מעט מאוד", השיבה.

ניסינו לשאול אותה למה בדיוק הוא החליט להפסיק ולדבר, והאם זה בגלל ש'נמאס לו מפוליטיקה'. "זה לא רק הפוליטיקה", אמרה. "אבא היה חלק ממאבקים רבים במדינה. עכשיו הגיע הזמן לנוח". אבוקסיס, שסיפרה פעם בראיון לתקשורת, כי היא מקפידה לפתוח את הבוקר בברכות השחר ובכמה פרקי תהילים, בחרה שלא להמשיך את דרכו של אביה. במקום להיות חלק ממפלגת הליכוד, עליה גדלה בבית, הצטרפה לישראל ביתנו. מעניין למה...


• יהודה אבידן - מחוץ למזנון, במרחק לא גדול מהזוג גפני את שטייניץ, עמד זוג נוסף, בלתי 'שגרתי'. היו אלו יהודה אבידן, המושך בחוטים הבלתי מוכתר של ש"ס, ו...ח"כ אחמד טיבי.

• על מה יש לשניכם לדבר?

"תתפלא, אבל יש שיתוף פעולה פורה בין הח"כים הערבים לבין אלו מהמפלגות החרדיות", השיב לי טיבי. "ח"כי יהדות התורה הם מהחרוצים ביותר שיש בכנסת. חלק מאנשי ש"ס גם הם משתפים איתנו פעולה. הנה, יהודה מראיין אותי מחרתיים ברדיו ירושלים"...

• טוב, יהודה הוא לא ח"כ...

"יש ח"כים, ויש מנהל עבודה. הוא הדינאמור של ש"ס" - החמיא טיבי. "ואני אומר את זה, למרות שהוא ניסה לפסול אותי לכנסת".

"נו, בטח ניסיתי לפסול. יש ח"כים לא חכמים, בלשון המעטה. הם לא מעניינים, לא שנונים, ולא אכפת לי שישבו בכנסת. אבל כשמגיע אדם כמוך, הסכנה גדולה" - השיב אבידן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!